255_413270_UFO's_and_Defense_What_Should_we_Prepare_For

התיק, שנשמר בארכיון NASA, מכיל את התרגום האנגלי המלא של "UFOs AND DEFENSE - What should we prepare for?" (עב"מים והגנה: לקראת מה עלינו להתכונן), הדו"ח שפרסמה ב-1999 אגודת COMETA הצרפתית, ועדה של בוגרי המכון ללימודים מתקדמים בהגנה לאומית (IHEDN), גנרלים בדימוס ומדענים. לפני הדו"ח מצורף מכתב של קרול רוזין (Carol Rosin) מ-30 באפריל 2001, ואחריו כתבות של העיתונאית לסלי קין (Leslie Kean) מ-2000-2001, דף מידע של ארגון NARCAP וידיעת סוכנות AFP. הדו"ח סוקר מקרים צבאיים ואזרחיים, מנתח השערות הסבר, ומסיק שההשערה החוץ-ארצית היא לדעת מחבריו ההסבר הסביר ביותר; כל הטענות האלה הן טענות המחברים.

רקע

לפי המבוא, כבר ב-1976 פתחה ועדה של IHEDN בראשות הגנרל בלנשאר מהז'נדרמריה את תיק העב"מים, והמלצותיה הובילו להקמת GEPAN ב-1977 בסוכנות החלל הצרפתית CNES, ובשנת 1988 החליף אותו SEPRA בתפקיד מצומצם יותר. לפי דברי הפתיחה של הגנרל ברנאר נורליין (Bernard Norlain), לשעבר מנהל IHEDN, במרץ 1995 בא אליו גנרל חיל האוויר דני לטי (Denis Letty) עם רעיון להקים ועדה חדשה, ואגודת בוגרי IHEDN תמכה. COMETA מוגדרת "ועדה למחקרים מעמיקים", ועבדה כמעט שלוש שנים. דף המו"ל מציין את G.S. Presse Communication, זכויות יוצרים 1999 והפקדה ביולי 1999; טקסט הכריכה האחורית אומר שזו הפעם הראשונה שאנשים בתפקידים בכירים מאוד כתבו דו"ח המוקדש כולו לעב"מים, לעיון נשיא המדינה וראש הממשלה. הדו"ח משתמש במונח UFO מטעמי נוחות במקום UAP.

מה כתוב במסמך

התיק בנוי בסדר הזה: מכתב רוזין; הקדמה, תוכן עניינים, דף מו"ל ודברי פתיחה; שלושת חלקי הדו"ח (עובדות ועדויות, היקף הידע, עב"מים והגנה) ב-14 פרקים; מסקנות והמלצות; שבעה נספחים, מילון מונחים, טקסט כריכה וביבליוגרפיה בצרפתית; ולבסוף חומרי העיתונות. בתוכן העניינים נכתב שמדור התמונות בעמודים 43-50 ועמודים 2 ו-91 לא היו חלק מהדו"ח המקורי.

מכתבה של קרול רוזין

רוזין כותבת לנמען שמכונה רק "Dan" ומודיעה שהיא ובעלה, השחקן ג'ון סייפר (Jon Cypher), המוכר מ"Hill Street Blues" ומברודוויי, יגיעו למשרדו ביום שישי ב-15:30. היא כותבת שהקימה ב-1983 את "המכון לביטחון ולשיתוף פעולה בחלל החיצון" וסגרה אותו לפני כמה שנים, ושהייתה דוברתו של פון בראון בשנותיו האחרונות, והוא ביקש ממנה למצוא את הדרך "לפתוח את הדלתות לחלל". לדבריה הם מביאים "חבילה" שלא תעלה לו או ל-NASA דבר, ומזמינים אותו לארוחה בשבוע שבו יהיו בוושינגטון. המכתב כולל פרטי קשר אישיים, שאינם מובאים כאן.

הקדמה ודברי פתיחה

פרופ' אנדרה לבו (André Lebeau), לשעבר יו"ר CNES, כותב בהקדמה "להפשיט את תופעת העב"ם משכבתה הלא רציונלית" שהקהילה המדעית נרתעת מתופעות שנחשבות מיתולוגיה עממית, ומביא את המטאוריטים כדוגמה: רק מטר האבנים מעל העיירה לגל (Laigle) הפך אותם לנושא מדעי. לדבריו עב"מים הם תופעה נדירה ובודדת עם מעט ראיות בכל מקרה, והסביבה הלא רציונלית סביבם היא דווקא סיבה להחיל עליהם את השיטה המדעית. לטי, יו"ר COMETA, כותב שלא זוהה עד כה "איום מאופיין" בצרפת, אך ריבוי התצפיות מחייב לשקול את כל ההשערות, ובמיוחד את החוץ-ארצית. הוא מודה לעדים ולמומחים, ביניהם ז'אן-ז'אק ולסקו, ראש SEPRA, ופרנסואה לואנז' מחברת Fleximage, ומונה את חברי הוועדה, ובהם כריסטיאן מרשל מ-ONERA והאדמירל מרק מרלו.

חלק 1: עובדות ועדויות

פרקים 1-4 מביאים כעשרים מקרים, בקצרה:

• מיראז' IV מעל דיז'ון, 7 במרץ 1977: הטייס ארווה ז'ירו (Hervé Giraud) והנווט ראו זוהר במסלול התנגשות, שהתמקם מאחוריהם אחרי פניות של 3-4 g ושל 6.5 g. מכ"ם הקרקע לא ראה דבר.
• T-33 ליד טורס, 3 במרץ 1976: כדור בקוטר 1-2 מטר עם זנב ירוק חלף מעל כנף המטוס של הטייס החניך קלוד בוסק (Claude Bosc) בפחות מ-5 שניות.
• טיסת אייר פראנס AF 3532, 28 בינואר 1994: הקברניט ז'אן-שארל דובוק וצוותו ראו גוף בצורת פעמון ואחר כך עדשה חומה; מרכז הבקרה בטברני תיעד עקבת מכ"ם של 50 שניות, וההערכה הייתה אורך של כ-250 מטר.
• לייקנהית' ובנטוותרס, בריטניה, 13-14 באוגוסט 1956: עצם במכ"ם ובתצפית, שעבר אל מאחורי מטוס ונום של RAF ונשאר שם כ-10 דקות.
• RB-47 בארצות הברית, 17 ביולי 1957: אות מיקרוגל ואור שליוו את המטוס, ומכ"ם קרקעי שראה עצם במרחק קבוע של 18 ק"מ.
• טהרן, 18-19 בספטמבר 1976, על פי דו"ח DIA: מטוס F-4 אחד איבד מכשירים וקשר, ובשני כשלה מערכת הירי כשהטייס ניסה לירות טיל.
• פרסלבל-זלסקי, רוסיה, 21 במרץ 1990: לפי הגנרל איגור מלצב, דסקה בקוטר 100-200 מטר, שקטה ו"חסרת אינרציה לחלוטין".
• סן קרלוס דה בארילוצ'ה, ארגנטינה, 31 ביולי 1995: עצם עם שלושה אורות טס במקביל לבואינג 727 בגישה לנחיתה, בזמן הפסקת חשמל בעיר.
• אנטננריבו, מדגסקר, 16 באוגוסט 1954: מאות עדים ראו "מעין כדור רוגבי ממתכת" באורך כ-40 מטר, לפי אדמון קמפניאק (Edmond Campagnac) מאייר פראנס.
• ליד דיז'ון, 9 בדצמבר 1979: הטייס ז'אן-פייר פרטק (Jean-Pierre Fartek) ואשתו ראו עצם בקוטר 20 מטר מרחף 3 מטר מעל הקרקע.
• קפוסטין יאר, 28-29 ביולי 1989, מתיק KGB שהסיווג הוסר ממנו ב-1991: שבע עדויות של אנשי צבא על עד שלושה עצמים, ודסקה שהאירה מחסן טילים.
• ולנסול, 1 ביולי 1965: החקלאי מוריס מאס (Maurice Masse) תיאר עצם על שש רגליים ושני יצורים קטנים, ואמר שהיה משותק כ-15 דקות; הז'נדרמריה מצאה שקע וחור גלילי.
• קוסאק, 29 באוגוסט 1967: שני ילדים תיארו ארבעה יצורים שחורים קטנים ליד כדור זוהר; GEPAN חקר שוב ב-1978.
• טראנס-אן-פרובנס, 8 בינואר 1981: נחיתה קצרה של עצם מתכתי; ניתוחי צמחייה של פרופ' מישל בוניה (INRA) הראו שינויים שפחתו עם המרחק ונעלמו כעבור שנתיים.
• "מקרה האמרנט", ננסי, 21 באוקטובר 1982: חוקר ביולוגיה ראה עצם סגלגל מרחף 20 דקות, ועלי השיח התייבשו; הוערך שדה חשמלי חזק.

פרק 5 מביא שני מקרים שהוסברו: כדור אדום על הכביש פריז-ליל (29 בספטמבר 1988), שהתברר כקישוט במה של ז'אן-מישל ז'אר שנפל ממשאית, וזוהר באזור דומב (מרץ 1979) שהוסבר בקשת חשמלית בקו מתח ישן.

חלק 2: היקף הידע

פרק 6 מתאר את ארגון המחקר בצרפת: מאז 1974 נאספו יותר מ-3,000 דו"חות ז'נדרמריה ונערכו כמאה חקירות שטח; ערוצי הדיווח של חיל האוויר, צבא היבשה והתעופה האזרחית; שיתופי פעולה עם EDF, CEA, ONERA ו-CNRS; ומערכת המעקב "ORION". המחברים כותבים שהמשאבים אינם מספיקים. פרק 7 מציג את שיטת הסיווג A-D: קטגוריה D, מקרים שנותרו לא מזוהים למרות נתונים רבים ואיכותיים, היא 4%-5%. מצוטטת רשימה של 489 מקרים אוויריים בעולם, 101 מהם מכ"ם וחזותי, ומצוטטות מסקנות מדו"ח הגנרל טוויינינג על "דסקיות מעופפות". מסקנת הפרק: חלק ממקרי D "נראים כמכונות מעופפות לא ידועות לחלוטין... המונחות בידי תבונה טבעית או מלאכותית".

פרק 8, מודלים פיזיקליים, הוא הליבה הטכנית. המחברים מציעים הנעה מגנטו-הידרודינמית (MHD), זרם חשמלי בתווך יחד עם שדה מגנטי, כהסבר אפשרי לתנועה שקטה ולתאוצות גבוהות בלי בום על-קולי, וכותבים שדגם מטוס MHD אפשרי בטווח הקצר ושכלי בעל היכולות שתיארו העדים "סביר למדי" בתוך כמה עשרות שנים. להנעה בחלל נבחנות אלומות חלקיקים, הנעה גרעינית ואנטי-חומר, ונזכר דיווח ב-Jane's Defence Weekly (10 ביוני 1996) על מחקר "אנטי-גרביטציה". את כיבוי מנועי רכבים ואת שיתוק העדים הם מייחסים "באופן סביר" לקרינת מיקרוגל. סעיף 8.2 מזהיר שהשערה אמינה היא "סימן חיובי בלבד", ומחשב שסטייה של 0.1% בקצב ההתפתחות של עולם אחר מציבה ציוויליזציה כזו מיליוני שנים לפנינו או אחרינו. סעיף 8.3 עובר על ההשערות: השערות לא מדעיות, נשק סודי של מעצמה (נדחה, כי הסוד היה דולף), דיסאינפורמציה, הולוגרמות, תופעות טבע לא ידועות, ולבסוף ההשערה החוץ-ארצית, עם תרחיש של האסטרונומים ז'אן-קלוד ריב (Jean-Claude Ribes) וגי מונה (Guy Monnet) על מושבות חלל.

פרק 9 סוקר את המחקר בחו"ל. בארצות הברית: פרויקט Blue Book (1948-1969), ועדת קונדון וביקורת ה-AIAA עליה, ומכתב של תת-אלוף בולנדר (Bolender) מאוקטובר 1969, שלפיו דיווחים על עב"מים המאיימים על הביטחון הלאומי ימשיכו להיות מטופלים לפי JANAP 146. נזכרת מארי גלבריית', אשת שגריר ארצות הברית בצרפת, שבתמיכת לורנס רוקפלר ריכזה מסמך תדריך ב-1995, וכנס פוקנטיקו בספטמבר 1997 בהנחיית פיטר סטרוק. מסגרות צד עוסקות בניתוח תצלומים (לואנז': "רק מסקנות שליליות הן סופיות"), בענני עדשה, במל"טים שעלולים להיחשב עב"מים, ב-JANAP 146, ובספרו של קולונל קורסו "The Day After Roswell". בבריטניה: יחידת משרד ההגנה Sec(AS)2a וניק פופ (Nick Pope). ברוסיה: מחקר האקדמיה למדעים, ו-124 עמודי KGB שהסיווג הוסר מהם ב-1991.

חלק 3: עב"מים והגנה

פרק 10, תכנון אסטרטגי: לפי המחברים אין עדות רשמית לפעולה עוינת, אך אושרו "תמרוני הפחדה". אם הכלים ארציים הם יכולים להיות רק אמריקניים, והדבר היה נודע. הדו"ח טוען שארצות הברית נקטה סודיות ודיסאינפורמציה, ומייחס ל-JANAP 146 עונש של 10 שנות מאסר וקנס של 10,000 דולר. הוא מציג ארבעה תרחישים להיערכות: מגע רשמי ושלו, גילוי בסיס בצרפת או באירופה, פלישה ("כמעט לא סבירה") ומניפולציה מכוונת. פרק 11, תעופה: יותר מ-500 תצפיות לא מוסברות של טייסים ובקרים בעולם, והמלצה לצוותים לצפות, לתעד, לדווח ולהשאיר למבקר את היוזמה למגע. פרק 12 ממליץ על "תצפית טכנולוגית" בתחומי MHD, אלומות חלקיקים ומיקרוגל, ועל מחקר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. פרק 13 הוא ניסוי מחשבתי שבו בני האדם חוקרים עולם אחר בארבעה שלבים, עם אזכורים מיחזקאל, גילגמש וספר חנוך, ונטען בו שאפשר "להרגיל" ציוויליזציה לרעיון בהדרגה. פרק 14 עוסק בתקשורת: פאניקה (שידור אורסון וולס ב-1938), לעג ומניפולציה, וממליץ ש-SEPRA יכשיר עיתונאים.

מסקנות והמלצות

המחברים כותבים שהממצאים מראים "מציאות פיזית כמעט ודאית" של כלים לא ידועים, ושההשערה החוץ-ארצית היא "ללא ספק ההשערה המדעית הטובה ביותר", אף שלא הוכחה. שש המלצות: קמפיין הסברה למקבלי החלטות ולטייסים; הגדלת משאבי SEPRA; הכללת זיהוי עב"מים ביעדי מערכות מעקב החלל; יחידה ברמה הממלכתית העליונה בתקציב שנתי של "כמה מיליוני פרנקים"; פניות דיפלומטיות לארצות הברית, בתמיכת מדינות אחרות ואף האיחוד האירופי; וחשיבה מוקדמת על צעדים במקרה של הופעה "מרהיבה ובלתי ניתנת לערעור", כמו ניסיון גלוי ליצור קשר או נחיתה לעיני עדים רבים.

הנספחים

• נספח 1, מכ"ם בצרפת: רק מכ"מים ראשוניים צבאיים ומטוסי התרעה יכולים לגלות עצם בלי משדר-משיב; הנתונים מרוכזים ברשת STRIDA.
• נספח 2, מאת ריב: סקר של היינק (Hynek) בשנות ה-50 בקרב כ-40 אסטרונומים, שבו מעט יותר מ-10% דיווחו על תצפית, וביניהם קלייד טומבו, מגלה פלוטו; ושאלון של סטרוק ל-2,611 חברי האגודה האסטרונומית האמריקנית, שבו נמצאו שישים תצפיות.
• נספח 3: חיים ביקום, מאדים, SETI.
• נספח 4: יישוב החלל, Biosphere 2 וצילינדרי או'ניל, ותרחיש של משלחת אנושית שחוקרת בדיסקרטיות ציוויליזציה פחות מפותחת.
• נספח 5, רוזוול: רצף אירועים מיולי 1947 ועד דו"ח GAO מיולי 1995, שלפי הציטוט מצא כי מסמכי הבסיס מהשנים 1945-1949 הושמדו; הכותבים משערים שהדיסאינפורמציה הגנה על מחקרי נשק מיקרוגל בקירטלנד ועל כלי טיס חדשים ב-Groom Lake.
• נספח 6: כרונולוגיה לאחור מ-1947, דרך "רקטות הרפאים" בשוודיה (1946) ו-"foo fighters" במלחמת העולם השנייה, ועד נירנברג (1561) ובזל (1566).
• נספח 7: "פרדוקס העב"ם", ציטוטים של מקארתור ורייגן, וההשערה שהנהגה בעלת מידע חד-משמעי תעדיף להכחיש.

בסוף הדו"ח מילון של כ-70 ראשי תיבות וביבליוגרפיה בצרפתית לפי פרקים.

כתבות העיתונות ודפי המידע

שתי כתבות של קין, ב-Boston Sunday Globe (21 במאי 2000) וב-Irish Independent (17 ביוני 2000), בנוסח כמעט זהה, מציגות את דו"ח COMETA לקוראים דוברי אנגלית: מחקר בן שלוש שנים, כמעט 500 מקרים, דו"ח של 90 עמודים, וכ-5% תצפיות שאינן מוסברות. הן מזכירות את האסטרונאוט אדגר מיטשל, את לורד היל-נורטון ואת AFR 200-2 ו-JANAP 146. כתבה שלישית, מ-2001, עוסקת במחקרו של ריצ'רד היינס (Richard F. Haines) על בטיחות תעופה, עם יותר מ-100 דיווחים של טייסים ו-56 כמעט-התנגשויות, ובמקרים כמו קפטן קנג'ו טראוצ'י מ-JAL מעל אלסקה (1986). דף NARCAP מתאר ארגון שנוסד בנובמבר 2000 ואינו נוקט עמדה על מקור התופעות. ידיעת AFP מ-27 בינואר 2001 מדווחת שנמל התעופה ברנאול בסיביר נסגר לשעה וחצי. התיק נחתם בקורות חיים מקצועיים של קין.

פרטים בולטים

• במכתב שצורף לתיק כותבת רוזין שהייתה דוברתו של פון בראון, ושהיא מביאה "חבילה" שלא תעלה דבר ל-NASA.
• עקבת המכ"ם של טיסת AF 3532 (1994) נמשכה 50 שניות, וההערכה הייתה אורך של כ-250 מטר.
• לפי הדו"ח, קטגוריה D, מקרים שנותרו לא מוסברים למרות נתונים טובים, היא 4%-5% מהמקרים בצרפת.
• הדו"ח מייחס ל-JANAP 146 עונש של 10 שנות מאסר וקנס של 10,000 דולר.
• ההמלצה הרביעית: יחידה ברמה הממלכתית העליונה בתקציב שנתי של "כמה מיליוני פרנקים".
• בשאלון של סטרוק השיבו כמחצית מ-2,611 אסטרונומים, ונמצאו שישים תצפיות.

מה לא נמצא במסמך

אין בתיק השחרות נראות לעין; פרטי הקשר במכתב רוזין, בדף NARCAP ובקורות החיים של קין אינם מובאים כאן. מקומות התמונות מסומנים "[Photo]" בלבד. תחילת נספח 2 חסרה בסריקה, ושורות בנספח 7 נקטעו ושובצו שלא במקומן. בדו"ח עצמו דו"ח טוויינינג מתוארך פעם לספטמבר ופעם לנובמבר 1947; שעת תצפית האמרנט כתובה "12:35 a.m." אף שמדובר בתצפית יום (קריאה לא ודאית); פרק 9 אומר ש-JANAP 146 "אולי עדיין בתוקף" ופרק 10 ש"כך נראה" שהוא בתוקף. שתי כתבות קין חלוקות בתאריך אירוע באילינוי (5 או 6 בינואר 2000), ושיוך כתבת הטייסים ל-Providence Journal מ-3 במאי 2001 אינו ודאי. בתיאור הרשמי באתר war.gov שם המגזין הוא VDS, ובמסמך עצמו VSD. הטענות על הנעת MHD, על ההשערה החוץ-ארצית ועל סעיף העונש ב-JANAP 146 הן טענות המחברים, ואין להן אסמכתה בתיק.

מונחים

• COMETA: ועדת המחקרים המעמיקים, אגודה פרטית של בוגרי IHEDN ומומחים.
• IHEDN: המכון ללימודים מתקדמים בהגנה לאומית, צרפת.
• CNES: סוכנות החלל הצרפתית.
• GEPAN, SEPRA: יחידות חקר התופעות האוויריות ב-CNES, הראשונה מ-1977 והשנייה מ-1988.
• MHD: הנעה מגנטו-הידרודינמית.
• JANAP 146: נוהל צבאי אמריקני שלפי הדו"ח מחייב דיווח על תצפיות ל-NORAD.
• NARCAP: המרכז הלאומי לדיווח תעופתי על תופעות חריגות, ארצות הברית.