מחלקת המדינה
59_214434_SP 16 [7.18.1963]
59_214434_sp_16_[7.18.1963].pdf
![59_214434_SP 16 [7.18.1963] - עמוד 2](data/previews/59_214434_sp_16_[7.18.1963]/p002.jpg)
תצוגות מהעמודים הראשונים של המסמך · בקובץ אין תמונה / רישום / קטע עיתונות.
// אין תצוגות מקדימות
הקובץ אינו מכיל תוכן ויזואלי שזוהה (תמונה / קליפינג / רישום). תוכן המסמך זמין דרך ה-OCR למטה ובהורדת המקור.
// הערת המראה
// מה תמצאו כאן?
18 ביולי 1963 - תזכיר פנימי מהמועצה הלאומית לאווירונאוטיקה וחלל (NASC) של הלשכה המנהלית של הנשיא, על מדיניות במקרה גילוי תבונה חוצנית. המסמך - אחד הניירות הפילוסופיים הרציניים הראשונים של הממשל בנושא - דן בשלושה תרחישים: 1) "מאדימאים כימיים" עם טיסת חלל קונבנציונאלית, 2) גזע בין-כוכבי בעל פיזיקה גרעינית, ו-3) ציוויליזציה שמנצחת על מהירות האור. המחבר ממליץ: "מדיניות של קבורה מיידית של כל הגרזנים הארציים תהיה במקום". כולל ספקולציה על הירחים של מאדים כתחנות חלל מלאכותיות.
// תקציר רשמי
מזכר זה, מתאריך 18 ביולי 1963, מטעם הלשכה המנהלית של הנשיא והמועצה הלאומית לאווירונאוטיקה וחלל, נוגע למחשבות על שאלת גזע החוצנים. במזכר נכללים פרטים הנוגעים לתוכניות במקרה שתתגלה תבונה חוצנית, להרחבת הידע המדעי, לאפשרות של חיים על מאדים, ולמדיניות דיפלומטית.
הצגת המקור באנגלית
// סיכום מורחב
מזכר מ-18 ביולי 1963 מטעם המועצה הלאומית לאווירונאוטיקה ולחלל (NASC), גוף בלשכת הנשיא של ארצות הברית, המסומן "לשימוש רשמי בלבד" ונשמר בתיקי מחלקת המדינה. המזכר הוא מסה עיונית, בגוף ראשון, על השאלה אם קיים גזע תבוני אחר בגלקסיה או במערכת השמש, ומה צריכה להיות המדיניות של ארצות הברית אם יתגלה. מחברו בוחן שלושה סוגים אפשריים של גזע זר, ומסיק שהמדיניות תלויה לחלוטין בסוג.
רקע
המועצה הלאומית לאווירונאוטיקה ולחלל הייתה גוף ייעוץ בלשכת הנשיא שעסק בתיאום מדיניות החלל האמריקאית. המזכר נכתב בשנים שבהן ארצות הברית וברית המועצות שלחו את הגשושיות הראשונות לירח ולכוכבי הלכת, והוא מתייחס במפורש לצילומי הצד הרחוק של הירח של לוניק 3 ולנתוני מרינר 2 על נוגה. בטקסט שנקרא אין עמוד ראשון, ולכן שם המחבר וכותרת המזכר אינם מופיעים בו.
מה כתוב במסמך
מהשקפת העבר להשקפה המדעית של 1963
הטקסט הקריא נפתח באמצע טיעון: לפי תיאוריה ישנה, שלפיה מערכות כוכבי לכת נוצרו מהתנגשות נדירה של שני כוכבים, היו אמורות להיות מעט מאוד מערכות כאלה, ואולי רק שלנו. האמונה הדתית, נכתב, ראתה בחיים מתנת האל, ולא היו נתונים מדעיים שגישרו בין חומר דומם לחי.
המצב "השתנה מאוד", לפי המחבר. התיאוריה הרווחת של היווצרות כוכבים צופה שמערכות כוכבי לכת הן תוצאה טבעית של התפתחות כוכבים, ולכן מספר כוכבי הלכת הראויים למגורים בגלקסיה "עצום". אין עדיין אישור ישיר, אך לדעתו השכיחות של כוכבים כפולים ומרובים היא "רמז מכריע". מדעי החיים, הוא מוסיף, כמעט השלימו את שרשרת התהליכים הטבעיים ממולקולות דוממות ועד נגיפים פשוטים, ולכן סביר שחיים צצים מעצמם בכוכבי לכת רבים, אם כי לא בהכרח חיים תבוניים. בהערה קלילה הוא כותב שתיאור הבריאה בספר בראשית מתאים לתיאוריה החדשה יותר מאשר להתנגשות כוכבים, ו"מאחר שאלוהים השקיע רק שבעה ימים במערכת הזאת", היה לו די זמן ליצור מערכות רבות נוספות.
אפשרות ראשונה: גזע ממערכת השמש
המחבר דן בתעלות (Canali) של מאדים, ומציין שלא ידוע לו על תעלה "שאינה מובילה לשום מקום". לדבריו, לפני כמה עשורים ראו מדענים בחיים על כוכבי לכת אחרים במערכת השמש אפשרות סבירה, והיום המצב הפוך: חיים תבוניים בין הכוכבים נחשבים סבירים, ובמערכת השמש לא. "אנחנו להוטים יותר להאזין עם אוזמה מאשר להתבונן מקרוב בתעלות".
הוא מתאר את הטענה של "תומכי הצלחות המעופפות" שהמאדימים כורים את הירח שלנו, ובוחן אותה מנקודת מבט פיזיקלית: מהירות המילוט ממאדים היא רק 16,500 רגל לשנייה, ומהירות הבלימה על הירח פחותה מ-10,000 רגל לשנייה. לכן, מבחינת מאדים, כדור הארץ דומה למה שצדק הוא עבורנו. לפי חישוביו, טיל כימי רגיל בעל אנרגיה גבוהה יכול בזמנים נוחים לטוס ממאדים לירח עם כ-10% ממשקלו כמטען, ולחזור עם כמעט 50%, אם הוקם בסיס תדלוק על הירח. הוא מזכיר גם את הטענה שירחי מאדים, שהתגלו בהפרש של שבוע בסוף המאה ה-19, הם תחנות חלל מלאכותיות.
לדבריו, אילו לא היינו בטוחים כל כך בעצמנו, שלושה אירועים אחרונים היו נחשבים לרמזים לחיים תבוניים על הירח: גזים חמים שנפלטו מהמכתש אלפונסוס, סריקות אינפרא-אדום שהראו נקודות חמות, והעובדה ששום גשושית משמעותית לירח או לכוכבי הלכת לא הצליחה, למרות מאמצי שתי מעצמות החלל. אם המאדימים התיישבו בירח בלי לגלות אנרגיה גרעינית, "אין הם בעיה אמיתית", והוא מוסיף בהומור שהיה מצפה שהם "מפוחדים עד מוות" ממה שראו לאחרונה בכדור הארץ, ושתוכנית הפיתוח בעדיפות העליונה במערכת השמש מתנהלת אצל "הוועדה לאנרגיה אטומית של מאדים".
אפשרות שנייה: גזע מכוכב אחר, במהירות שמתחת למהירות האור
המחבר כותב שביקורים ממערכות כוכבים אחרות נפסלים בדרך כלל בגלל המרחקים ומגבלת מהירות האור של איינשטיין. לדבריו, לפי הידוע על אנרגיה גרעינית, אפשר לדמיין ספינות במחצית עד שלושה רבעים ממהירות האור. הגלקסיה רחבה 100,000 שנות אור, ולכן אדם אחד לא יספיק לסרוק אותה, אך גזע המתפשט מלחץ אוכלוסין, בחצי ממהירות האור, עם עצירה של 20 שנה בכל 10 שנות אור, יתפשט מהמרכז לכל הגלקסיה בתוך 200 אלף שנה. בהשוואה, השרידים הקדומים ביותר של האדם תוארכו לפי המזכר לכמיליון ושבע מאות אלף שנה. גזע כזה, הוא מזהיר, "לא יהיה מאולף" כמו המאדימים הכימיים, והמדיניות תצטרך להשתנות בהתאם.
אפשרות שלישית: מהירות על-אורית
האפשרות השלישית, "דוחה מבחינה מדעית" בלשונו, היא שתורת איינשטיין היא רק קירוב, וקיים גזע הנע מהר מהאור. במקרה כזה "המדיניות שלנו מוטב שתהיה לנהל משא ומתן מהר", בגלל ההבנה העדיפה של כוחות הטבע שמשתמעת מכך.
מסקנות
לפי המסקנות, אף שכל החשיבה המדעית הסבירה מצביעה על כך שלא נמצא גזע תבוני אחר, ההסתברות לכך "סופית" ואין להתעלם ממנה לחלוטין. אם יימצא, יש לברר מהר ככל האפשר לאיזה מהסוגים הוא שייך, כי המדיניות תושפע "באופן הדרסטי ביותר". בכל מקרה, כך נכתב, מדיניות של "קבורה מיידית של כל הגרזנים הארציים" תהיה כנראה במקומה, ואפילו ממצא של פסולת ממשימת סקר תוך-גלקטית יצדיק לפעול בהנחה שהאנושות מצאה סוף סוף "בעיה גדולה יותר מאלה שיצרה לעצמה". הטקסט הקריא נקטע באמצע המשפט האחרון.
פרטים בולטים
- המזכר נכתב בלשכת הנשיא, ומשלב חישובי מהירות מילוט וכושר מטען לצד הערות הומוריסטיות.
- המחבר מחלק גזע זר אפשרי לשלושה סוגים: טיסה כימית, טיסה גרעינית מתחת למהירות האור, וטיסה על-אורית.
- הוא מתייחס במפורש לטענות "תומכי הצלחות המעופפות" על כרייה מאדימית בירח, ובוחן אותן בחישוב.
- לפי חישובו, גזע מתפשט יכסה את הגלקסיה בתוך 200 אלף שנה.
- ההמלצה המרכזית: לזהות מהר את סוג הגזע, ולאחד את האנושות.
מה לא נמצא במסמך
- העמוד הראשון, ובו ככל הנראה שם המחבר, הנמען וכותרת המזכר, אינו בטקסט שנקרא; גם סוף המזכר חסר.
- המזכר אינו מתייחס לתצפית או לאירוע מסוים; הוא עיוני לחלוטין.
- אין בטקסט סימני השחרה.
מונחים
- NASC - המועצה הלאומית לאווירונאוטיקה ולחלל.
- אוזמה (Ozma) - פרויקט האזנה לאותות רדיו מכוכבים סמוכים.
- Canali - "התעלות" שתוארו על פני מאדים.
// תוכן המסמך - תרגום
מסמך אקדמי SP-16, 18 ביולי 1963 - מאמר על חיים חוץ-ארציים וחיפוש אחר מערכות שמש (סיווג: לשימוש רשמי בלבד, OFFICIAL USE ONLY).
- - -
[פתיחה אבודה בעמוד הקודם.]
...של שני כוכבים יהיה אירוע נדיר במיוחד, ומכאן מתחייב שיהיו מעט מאוד מערכות שמש אחרות ביקום - ואולי, אכן, זו היחידה. האמונה הדתית קבעה, יתרה מכך, שחיים הם מתנה שניתנה על ידי האל. זו הייתה נקודה שלא היה עליה ויכוח רב - מאחר ולא היו נתונים מדעיים שגישרו בין חומר לא-חי לחומר חי.
המצב היום שונה מאוד. התאוריה הנפוצה ביותר ליצירת כוכבים מנבאת שיצירת מערכות שמש היא תוצאה טבעית של אבולוציה כוכבית. על בסיס זה, רוב הכוכבים יהיו בעלי מערכות שמש, ומספר הכוכבים הראויים למגורים בגלקסיה שלנו יהיה עצום. הטלסקופים הגדולים ביותר שלנו לא יכולים להבחין בכוכבים גם במרחק של הכוכבים הקרובים ביותר - ולכן אישור ישיר עדיין לא זמין. בדעתי, השכיחות הרחבה של כוכבים מרובים היא רמז מכריע התומך בתאוריה זו. בנוסף, מדעי הביולוגיה איתרו כמעט במלואם סדרה של תהליכים טבעיים שמובילים ממולקולות לא-חיות לוירוסים פרימיטיביים חיים. כך שיש לנו את תאוריית המדע הנוכחית ונתונים - לא רק שיש מספר עצום של כוכבים בגלקסיה, אלא שחיים סבירים להופיע באופן ספונטני על מספר רב מהם. זה, כמובן, לא בהכרח מרמז על חיים תבוניים. תיאולוגיה מודרנית לא בהכרח לא תואמת זאת. תיאור הבריאה בספר בראשית בוודאי תיאור טוב יותר של התאוריה הנוכחית מאשר התנגשות כוכבים - ומאחר ואלוהים שָׁהָה רק שבעה ימים על המערכת הזו, יש לו זמן רב ליצור מערכות רבות נוספות.
אפילו בהינתן קיום סביר של חיים בגלקסיה, עדיין יש את השאלה אם גזע תבוני אחר קיים במערכת השמש שלנו. ישנן, כמובן, שתי שיטות לקיומו במערכת שלנו. אחת מהן היא שמקורו בכוכב לכת אחר - לדוגמה, מאדים. חלק מהסימונים המרשימים של מאדים פורשו כמצביעים על תבונה. במיוחד "Canali" המפורסמים - צרים למדי, ותמיד עוברים מציון בולט אחד למשנהו, לעתים קרובות עם כתמים עגולים בצמתים. ככל הידוע לי, אף אחד לא גילה "Canali" שמוביל לשום מקום. זה הצית, באופן מובן, שיחה רבה. למעשה, לפני עשרות שנים - כשמדענים חשבו שכל חיים על מערכות כוכבים אחרות רחוקים מאוד - נראה שהם הרגישו שחיים תבוניים קיימים על כוכבי הלכת האחרים שלנו. חלק מהדיונים על חיים על מאדים סביב המאה הקודמת נראים כמצביעים על דחף עז למצוא חיים תבוניים במקום אחר. היום, המצב מתהפך לחלוטין - ואף שחיים תבוניים נחשבים סבירים מאוד בקרב הכוכבים, נחשבים בלתי סבירים בתוך מערכת השמש שלנו. נראה שאנחנו יותר להוטים להאזין עם Ozma (פרויקט החיפוש אחר אותות חוץ-ארציים) מאשר להסתכל קרוב על Canali.
בית ספר אחד של תומכי הצלחות המעופפות טוען שהמאדימאים כורים את הירח שלנו לחומרי גלם זה זמן מה. במחשבה ראשונה, נחשוב שעדיף שיכרו את כדור הארץ. אך מעניין לשער על טיסה חללית מנקודת המבט של אדם ממאדים. מהירות הבריחה של מאדים היא רק 16,500 fps (רגליים לשנייה), ומהירות הבלימה על הירח שלנו נמוכה מ-10,000 fps. כך שאדם ממאדים המסתכל על כדור הארץ יראה אותו באותה דרך שתושבי כדור הארץ רואים את יופיטר. ייתכן שהירח שלנו לא יהיה פחות עבודה להגיע אליו (כי בלימה אטמוספירית לכדור הארץ אפשרית), אבל יהיה הרבה יותר קל לחזור ממנו - בעוד שדרישות האנרגיה ללכת וחזור ממשטח כדור הארץ יכולות להיות כה גבוהות שיניאו את העניין, לפחות בתחילה. מעניין לציין, אפילו רקטה כימית רגילה של אנרגיה גבוהה יכולה לבצע מסע ממאדים לירח שלנו בזמנים מוצלחים, תוך נשיאה של כמעט 10% ממשקלה הכולל כמטען. טיסה חללית שמתחילה ממאדים, אז, היא נראית פרוייקט קל בהרבה מהתחלה מ-Terra. אם בסיס תדלוק מתאים יוקם בכוח רב על הירח שלנו, הפעולה תוכל להתבצע בצורה הוגנת באנרגיה כימית בלבד. (הרקטה הכימית הנ"ל יכולה לשאת בזמנים מוצלחים כמעט 50% מטען חזרה למאדים.) כמובן, רבים מתומכי הצלחות המעופפות טוענים שהגילוי של שני ירחי מאדים בתוך שבוע בסוף המאה ה-19 מצביע על שהירחים האלה הם [המשך מצונזר]...
+ // המקור באנגלית
// Excerpt (first ~3,000 chars)
Pay a
of two stars would be an extremely rare event, it followed that there
would be very few other planetary systems in the universe and, in-
deed, perhaps this was the only one. Religious belief said, further-
more, that life was a gift bestowed by God. This was a relatively
undisputed point since no scientific data existed to bridge the gap
between non-living and living materials,
The situation today is vastly changed in these respects. The most
widely held theory of stellar formation would predict the formation of
planetary systems to be a natural consequence of stellar evolution,
On this basis, most stars would possess planetary systems, and the
number of habitable planets in our galaxy would be tremendous. Our
biggest telescopes cannot resolve planets at the distances even of the
nearest stars, so no direct confirmation is yet available. In my own
mind, however, the wide prevalence of multiple stars is an overwhelm-
ing hint in support of this theory. In addition, the biological sciences
have almost completely traced a series of natural occurrences which
lead from inanimate molecules to elementary living viruses. Thus,
we have the current scientific theory and data not only that there are
a huge number of planets in the galaxy, but that life is quite likely to
arise spontaneously on a large number of these. This, of course, does
not necessarily imply intelligent life. Modern theology is not necessarily
incompatible with this, The description in Genesis of the Creation cer-
tainly is a better picture of the current theory than of a stellar collision,
and since God only spent seven days on this system, He has clearly had
lots of time to create many more systems.
Even granting a probable existence of much life in the galaxy, there is
still the question of whether another intelligent race exists in our solar
system. There are, of course, two methods of its establishment in our
system. One of these is that it originated on some other planet, for
instance, Mars, Some of the spectacular markings of Mars have been
interpreted as indicating intelligence. In particular, the famous ''Canali"
are rather narrow, and always run from one prominent marking to
another, frequently with round splotches at intersections. As far as I
know, no one has discovered a '"'Canali'' which goes nowhere. This has
quite understandably stimulated much conversation. In fact, a number
of decades ago, when scientists thought that any life on other stellar
systems was very remote, they seemed to feel that intelligent life
“OFFICIAL USE-ONLY~
- 3
probably existed on our other planets. Some of the discussions about
life on Mars at the turn of the century seem to indicate a strong urge
to want to find intelligent life elsewhere. Today, the situation is
completely reversed, and although intelligent life is considered quite
probable among the stars, it is held to be quite unlikely within the
solar system. We seem more eager to listen with Ozma than to look
closely at Canal…
// Full OCR
// עוד ממהדורה 01