65_HS1-834228961_62-HQ-83894_Section_3

זהו החלק השלישי (Section 3) של תיק 62-HQ-83894, תיק המפקדה של ה-FBI בנושא "דיסקיות מעופפות", ובו כ-190 עמודים מקיץ וסתיו 1947: תזכירים בין סניפי ה-FBI למנהל הלשכה, דו"חות של מודיעין חיל האוויר וחיל המודיעין הנגדי, מברקים, תצהירים בשבועה וגזירי עיתונים. במרכזו פרשת האי מורי (Maury Island) בטקומה, וושינגטון, וחקירת דבריו של הטייס קנת' ארנולד (Kenneth Arnold), ולצדם דיווחי תצפית ממדינות רבות. החלק מסתיים בהחלטת ה-FBI, בסוף ספטמבר 1947, להפסיק לחקור דיווחים כאלה בעקבות מכתב של חיל האוויר שהלשכה ראתה בו עלבון.

רקע

בקיץ 1947 שיתף ה-FBI פעולה עם חיל האוויר של הצבא בבדיקת דיווחים על "דיסקיות מעופפות". סניפי הלשכה פעלו לפי עלון הלשכה מס' 42 (Bureau Bulletin No. 42) מ-30 ביולי 1947: הם ראיינו עדים, בדקו רשומות והעבירו את הממצאים לגורמי המודיעין הצבאיים, ובראשם אגף המודיעין A-2 של חיל האוויר הרביעי בשדה המילטון, קליפורניה, שבראשו עמד סגן אלוף דונלד ל. ספרינגר (Donald L. Springer). את הדיווחים ריכז במפקדת ה-FBI העוזר למנהל ד. מ. לאד (D. M. Ladd). החלק נפתח בחותמת "FUIPA #389" ובהערה "DO NOT DESTROY", ועל כמה דפים יש חותמות "COPIES DESTROYED" מנובמבר 1964.

מה כתוב במסמך

החומר אינו מסודר לפי נושא אלא לפי סדר התיוק. אפשר לחלק אותו לשלושה גושים: פרשת ארנולד והאי מורי, שתופסת את רוב החלק; עשרות דיווחי תצפית שהגיעו מהסניפים בין מאי לספטמבר 1947; וההתכתבות שהובילה לפרידה מחיל האוויר.

קנת' ארנולד ופרשת האי מורי

דו"ח של חיל המודיעין הנגדי (CIC) של חיל האוויר הרביעי מ-16 ביולי 1947 מתעד ראיון שערך הסוכן פרנק בראון (Frank M. Brown) עם ארנולד ב-12 ביולי. לדעתו האישית של הסוכן, ארנולד "אכן ראה את מה שאמר שראה", ואם כתב דו"ח כזה בלי לראות דבר, "הוא בעסק הלא נכון וצריך לכתוב מדע בדיוני בנוסח באק רוג'רס". בדיקה על מפה אווירונאוטית העלתה שהמרחקים, המהירות, הכיוון והגודל שמסר "יכולים מאוד להיות עובדות". לפי הדו"ח ארנולד היה מר כלפי מנהיגי חיל האוויר וה-FBI שלא חקרו מוקדם יותר, עסקיו נפגעו מהמוני הסקרנים, והוא אמר: "אם אראה בניין בן עשר קומות עף באוויר לא אגיד על זה מילה". לדו"ח מצורף נספח אוטוביוגרפי, "SOME LIFE DATA ON KENNETH ARNOLD": נולד ב-1915 במינסוטה, גדל במונטנה ובצפון דקוטה, מ-1940 ניהל עסק עצמאי לציוד כיבוי אש בחמש מדינות במערב, טס מ-1943, קנה בינואר 1947 מטוס Callair חדש, נחת ב-832 שדות מרעה וצבר יותר מאלף שעות טיסה.

שני מכתבים של ריימונד א. פאלמר (Raymond A. Palmer), עורך ההוצאה Venture Press באוונסטון, אילינוי, אל ארנולד מראים איך נכנס פאלמר לפרשה. ב-26 ביוני 1947, אחרי שקרא ב-Chicago Tribune על "רכבת אווירית" של לפחות תשעה עצמים כסופים דמויי צלחת פאי ליד הר ריינייר במהירות 1,200 מייל לשעה, הציע לארנולד 2 סנט למילה ו-5 דולר לתמונה או סקיצה. ב-5 באוגוסט כתב שכתב ה-Chicago Times מוריס רודי (Maurice Roddy) קיבל את הסיפור מסמית', ושלדעתו "אין כאן שום מזימה נוראה": "סביר" ששני ההרוגים בהתרסקות מתו בתאונה, ואין קשר לדיסקיות או "לחומר מהאי מורי". באותו מכתב טען שהדיסקיות "ידועות כמעט ארבעים שנה" ושיש בידיו "הוכחות רבות", וביקש מארנולד להשלים דו"ח ותצהיר.

דו"ח החקירה של A-2 בחיל האוויר הרביעי (טופס CI-R1, "Investigation of Flying Discs", עם שמונה נספחים) מתאר את מה שאירע בטקומה. ב-31 ביולי 1947 טלפן ארנולד לסגן בראון וביקש ממנו לחזור לעיר. הסגן ועמו סרן ו. ק. דייווידסון (W. C. Davidson), בבגדים אזרחיים כנדרש, ראיינו את פרד ל. קריסמן (Fred L. Crisman) ואת הרולד א. דאל (Harold A. Dahl) במלון ווינתרופ, בנוכחות ארנולד וסרן סמית', טייס של יונייטד איירליינס. לפי הסיפור שנמסר, ב-21 ביוני 1947 שט דאל בסירתו של קריסמן מדרום לאי מורי, וחמש דיסקיות ירדו מן העננים עד גובה של כ-500 רגל. הן היו "שטוחות כמו פנימית מכונית מרוקנת", בקוטר של כ-100 רגל ועם פתח של 25 רגל במרכז, צוהרים עגולים בשפה החיצונית וחלונות מרובעים בטבעת הפנימית, וללא קול. אחת מהן "גמגמה", אחרת נגעה בה, ו"טונות" של חומר נשפכו על הסירה; לפי הסיפור נגרם נזק של 200 דולר, וכלב שהיה על הסירה נהרג. כותב הדו"ח עלה לסירה ב-6 באוגוסט: המעקה אכן חסר, אבל מקומו נצבע בכמה שכבות והיו בו סדקי בלייה של כמה עונות, ולדעתו פגיעה כזו הייתה מחייבת להחליף את הסיפון ואת גג התא. הוא העיר גם שתצפית כזו לאור יום, לא הרחק מטקומה, הייתה אמורה להיראות בידי אחרים, ובעיתונים לא נמצא לה שום אזכור. קריסמן, כך נמסר, מצא את החומר בבור חול, ראה שם דיסקית נוספת ושלח דגימות לידיד באוניברסיטת שיקגו. בבדיקות שבוצעו לא נמצא רישום על פאלמר או על ההוצאה שלו במשרד ה-FBI בשיקגו, במשטרת שיקגו ובלשכת האשראי. לפי רשומות המילואים קריסמן היה סרן מילואים וטייס לשעבר. ההמלצות: חיל האוויר לא יחקור עוד את המקרה, ו"תישקל שלילת" כתב הקצונה במילואים ומעמד הטיסה של קריסמן "כקצין בלתי רצוי ובלתי אמין". בין הנספחים: מכתב פאלמר, מברק מדייב ג'ונסון, עורך ה-Idaho Daily Statesman, וחמישה תצלומים של "חומרים לא מזוהים".

הקצינים עזבו את המלון בסביבות 00:45 עם קופסת שברים שקריסמן הוציא מתא המטען של מכוניתו, והמריאו לשדה המילטון. דו"ח המשימה הסופי (מס' 39) של יחידת החילוץ האווירי בשדה מקורד מתעד את ההמשך: מטוס ה-B-25 מספר 71516 המריא ב-1 באוגוסט 1947 ב-0212 PST, וחלף נמוך מעל קלסו, וושינגטון, בסביבות 0236 לפי מפקד המשטרה המקומי, ושם התרסק ועלה באש. מזג האוויר היה נאה וירח מלא איפשר ראות טובה. שניים שרדו בצניחה על עצים: נוסע, סמל טאפ (Taff), שחתך את רתמת המצנח באולר, וראש הצוות הטכני, סמל ראשון מת'יוס (Mathews), שנפצע בגבו. בהריסות נמצאו שתי גופות, של שני הקצינים. הסיבה שנקבעה: אש במנוע השמאלי. הכנף השמאלית נמצאה כ-125 יארד מן השברים, ולפי הממצאים נתלשה מיד אחרי שמת'יוס נטש, והסחרור מנע משאר הצוות לצנוח. בתיק הנווט היה "חומר סודי ביותר", וסוכן CIC לקח לרשותו את כל המסמכים. מת'יוס סיפר שהכניס קרטון כבד לתא האחורי בלי להסתכל בתוכו. קצין A-2 במקורד דיווח שצינור פליטה שנשרף הצית את הכנף ושאין סימן לחבלה.

מכתב הסיכום של סניף ה-FBI בסיאטל מ-19 באוגוסט 1947, על חקירת הסוכן המיוחד דייוויד א. מקקאלוק (David A. MacCulloch), מתאר חמש שיחות אנונימיות בין 31 ביולי ל-2 באוגוסט לכתב ה-Tacoma Times פול לנץ (Paul Lantz) ולכתב United Press טד מורלו (Ted Morrello). המתקשר דיווח על הפגישה בחדר 502, טען שה-B-25 נשא שברי דיסקית ו"הופל או חובל", ומסר את שמות ההרוגים לפני שהצבא פרסם אותם. בשיחה האחרונה אמר שהמטוס הופל בתותח 20 מ"מ, שגם מטוס של הנחתים שנמצא על הר ריינייר הופל, ש"אנחנו רוצים שזה יגיע לניו ג'רזי", ושסמית' יילקח לשדה רייט. ה-Tacoma Times פרסם את הסיפור ב-2 באוגוסט. ארני ווגל (Ernie Vogel), כתב AP, מסר שדאל הודה בפניו כבר בתחילת הפרשה שהסיפור כוזב, ושבביקור בביתו קרא לו דאל "תרמית". ב-7 באוגוסט נחקרו דאל וקריסמן, ותשובותיהם תוארו "מתחמקות"; לדבריהם אמרו לפאלמר שהסלעים "יכלו" לבוא מדיסקית כי "זה מה שהוא רצה שנגיד". רשומות המלון הראו שארנולד שהה בחדר 502 מ-30 ביולי עד 3 באוגוסט והתקשר משם לפאלמר ולסגן בראון. ב-12 באוגוסט תיאר סמית' בראיון את תצפיתו שלו מ-4 ביולי: המראה מבויסי ב-8:12 בערב, בגובה 8,000 רגל, עם טייס המשנה ראלף סטיבנס (Ralph Stevens), ועצמים כעשר מעלות משמאל לחרטום; מפעיל רדיו של ה-CAA באונטריו, אורגון, לא ראה דבר. מסקנת סיאטל: השיחות נעשו "אולי" בידי קריסמן כדי למכור את הסיפור לפאלמר, אך הדבר לא הוכח, והתיק נסגר. בתוספת נמסר בכנס המודיעין השבועי של ONI, SID וה-FBI שקצין יחסי הציבור במקורד קיבל שיחה ממפקדת חיל האוויר בוושינגטון וביקש להשיג מדאל ומקריסמן הצהרה חתומה לפרסום, כדי "לסגור את העניין בפומבי".

תזכיר של לאד למנהל (אוגוסט 1947) מסכם: לפי עורך התעופה של ה-Oregonian, ליבריט ג. ריצ'רדס (Leaveritt G. Richards), הקצינים ההרוגים ראיינו בפורטלנד ב-27 ביולי את הטייס דיק רנקין, שדיווח על מבנה של עשר דיסקיות מעל בייקרספילד, ואת ארנולד, סמית', סטיבנס וג'ונסון, ונוצר אצלו הרושם שחיל האוויר חוקר כדי "לנפות החוצה" דיווחים ש"בוודאות אינם ממקור של חיל האוויר". מסקנת הלשכה: המטוס בוודאות לא נשא חלקי דיסקית, ואין ביסוס לטענת חבלה. "תזכיר עיוור" מ-14 באוגוסט מוסיף שבהצהרה חתומה מ-7 באוגוסט הודו דאל וקריסמן שאספו "תצורות סלע מוזרות" בבור חצץ באי מורי בתחילת יוני 1947, שלחו אותן בקופסת סיגרים לפאלמר, עורך Venture ו-Fantasy, שהציע לשלם על סיפור בלעדי אם יתברר שאלה שברי דיסקית, ודאל כתב לו שזה אכן כך; שניהם הודו שהדבר "שקרי לחלוטין". לטענתם ארנולד קיבל תשלום מפאלמר ואולי גם מעיתון בבויסי. מצורף גם קטע בכתב יד מן ההצהרה, ברובו בלתי קריא.

את התמונה משלים התצהיר בשבועה של סמית', שאושר בפני נוטריון בסיאטל. לפיו ארנולד אסף אותו במטוסו משדה בואינג; דאל היסס, ביקש סודיות לשבועיים, וסיפר שב-24 ביוני (התאריך "ייבדק בהמשך") שט עם שני אנשים נוספים, אחד מהם נער, ליד האי מורי בחיפוש אחר בולי עץ, וראה ארבעה או חמישה עצמים בגובה של כ-1,500 רגל. אחד נראה "בצרה", עצם אחר היה במגע עמו כשתי דקות, ואז השליך הראשון פסולת ששברה את בית ההגה ואת הזרקור והרגה כלב ושחף. ארנולד קיבל מפאלמר המחאה של 200 דולר להוצאות. דאל סירב לדבר עם המודיעין הצבאי. לנץ סיפר לסמית' שמישהו מוסר לעיתון "תיאור מהלך אחר מהלך" של הנעשה בחדר, וחשד בדליפה ממרכזיית המלון או בהאזנה. בהמשך כתב המצהיר שהמתקשר האנונימי אמר לכתב United Press: "אל תחשוב שאני עושה את זה בשביל העיתונים. כל מה שמעניין אותי הוא שהמידע הזה יגיע חזרה, לניו ג'רזי". ביום ראשון בבוקר נפגש המצהיר עם מייג'ור סנדר (Sander) מה-S-2 במקורד, סיפר לו את הכול והציג לו את ארנולד.

הד מאוחר לפרשה נמצא בדף משובש מספטמבר 1947 (תיק 100-18999): כתבה עיתונאית שקשרה בין "פיצוץ" האי מורי לדיסקיות והזכירה את פאלמר, ומסקנה משתמעת שייתכן שפאלמר ושייבר (Shaver) "ניצלו" את הפרשה כדי להגביר את משיכת סיפוריהם. ב-15 בספטמבר דיווח סניף סן פרנסיסקו שארנולד, שרואיין שוב ושוב בידי A-2, הודיע שבכוונתו למכור לפרסום תיאור מפורט של חקירתו.

דיווחי תצפית נוספים מהסניפים

• פורטלנד וגואם: ספרינגר העביר ב-25 באוגוסט דיווח של תושב פורטלנד על דיסקית מ-24 ביוני 1947, ציין את דמיונו לדיווח של ארנולד וסבר שאולי קרא חלק מטענותיו בעיתון; הסניף התבקש לחקור "באופן ממצה". במכתבים מ-27 באוגוסט העביר גם דיווח מגואם.
• ווסט רינדג', ניו המפשייר (בוסטון, 29 ביולי): בדיקה ספקטרוגרפית של ארבעה שברי מתכת שנמצאו כ-700 רגל ממסילת רכבת העלתה ברזל יצוק רגיל שנחשף לחום גבוה מאוד, כנראה חלקי גליל חלול אחד בקוטר שמונה אינץ'. מדען לא מזוהה נזכר בגלילים דומים ממחקר טילים מונחים בניו מקסיקו. הדגימות יושמדו אם לא תינתן הוראה אחרת עד 15 באוגוסט.
• טווין פולס, איידהו (בוט, 15 ו-20 באוגוסט): מפעיל חוות דגים בקניון נהר הסנייק ושני ילדים ראו ב-13 באוגוסט בסביבות 13:00 "מכשיר" בצבע "כחול שמיים" שטס במורד הקניון בגובה כ-75 רגל, עם להבות מן הצדדים וצמרות עצים ש"הסתובבו כאילו היו בוואקום". בכתבת ה-Times-News, שצורפה עם איור, העריך מהירות של כאלף מייל לשעה וגודל של 20 על 10 על 10 רגל, "כמו צלחת פאי הפוכה". באותו יום דיווחו נציב מחוז ומפקח מחסנים של המדינה, שדגו כארבעים מייל מדרום-מערב לעיר, על שני עצמים בגובה רב עם שאגה כשל משאית.
• פלייסרוויל, קליפורניה (CIC, 20 באוגוסט): שמאי ביטוח מסקרמנטו ראה ב-14 באוגוסט בסביבות 16:00 חפץ באורך ארבעה עד שישה רגל, "בוהק כמו כרום מלוטש היטב", שנבלע במרחק כ-800 יארד ב"נשיפה" של עשן אפור כהה ונעלם. נוסעת שהייתה עמו אישרה בפרטים שונים מעט.
• פיניקס, אריזונה (28 באוגוסט): A-2 ביקש ראיון מלא עם תושב שצילם ב-7 ביולי דיסקיות במצלמת קופסה 620; צורפו שלושה הדפסים.
• סיאטל (13-14 באוגוסט): "משולש כחול" שראו טכנאי ומהנדסים בבואינג התברר, לפי מגדל הפיקוח, כחתיכות נייר שרוף; עצם גלילי בגובה 35,000 רגל היה כמעט בוודאות בלון מזג אוויר. ברדמונד ראו שני תושבים שני עצמים כסופים "כמו מכל דלק נתיק".
• פילדלפיה (18 בספטמבר): ב-6 באוגוסט בין 22:30 ל-22:45 דיווחו עדים בשני קצות העיר, ובהם טייס B-24 לשעבר, על עצם לבן או כחלחל עם שובל, במהירות מוערכת של 400 עד 500 מייל לשעה. מודיעין הצי והצבא לא מצאו ניסויים, ושריפה במזבלה של מפעל כימיקלים לא התאימה לכיוון.
• אוקלהומה (OCAMA, 24 ביולי): מהנדס שטח של RCA וטייס פרטי ראה בין 17 ל-21 במאי 1947 דיסקית "לבנה כקרח" בגובה 10,000 עד 18,000 רגל, במהירות פי שלושה ממטוס סילון, וסבר שהיא "מונעת כנראה באנרגיה אטומית".
• אנקורג', אלסקה: שני קציני צבא דיווחו על כדור מתכתי כסוף שנע "בבירור נגד הרוח" מתחת לעננים, ללא תאריך; לא תיעשה חקירה נוספת.
• עוד דיווחים שהועברו בלי פעולה: מבסיס הניסויים מורוק ומהנדס טלפון בהלנה, מונטנה (18 ו-20 באוגוסט); "צלחת מעופפת" ליד קניון פרי, מונטנה (29 ביולי); ועצם כסוף ש"התפרק" והותיר "עמוד גז" בין אלנסבורג לסיאטל ב-5 במאי, שדיווח עליו מנהל בית הסוהר של מדינת מונטנה.
• דנפורת', אילינוי (23 בספטמבר): "מכשיר" שנמצא בחווה נטען שהוא קשור ל-"Operation Mogul"; שדה רייט קבע שאין קשר, ופיקוד חומרי האוויר זיהה סלילים מלופפים מחדש, שרידי קבל של חברת Polymet וטבעת מגנטית, כנראה רמקול רדיו ישן ו"ככל הנראה מתיחה".
• שיקגו (19 ו-24 בספטמבר): מפקח הדואר ביקש רישום על אדם החשוד במכירת מידע על דיסקיות בדואר בשם "Arc Foundation" (קריאה לא ודאית); ה-FBI השיב שאי אפשר לחפש לפי שם בלבד.

הפרידה מחיל האוויר: ספטמבר 1947

ב-3 בספטמבר 1947 שלח פיקוד ההגנה האווירית, "בפקודת לוטננט גנרל סטרטמאייר (Stratemeyer)" ובחתימת קולונל ר. ה. סמית' (R. H. Smith), מכתב למפקדי חילות האוויר הראשון, השני, הרביעי, העשירי, האחד עשר והארבעה עשר. לפיו חילות האוויר יראיינו "משקיפים אחראיים", וה-FBI יטפל ב"דיסקיות" שנמצאו על הקרקע, כדי לפטור את חילות האוויר מ"מקרים רבים שהתבררו כמכסי פחי אשפה, מושבי אסלה ומה לא". עותק הגיע לסן פרנסיסקו, וראש הסניף מחה ב-19 בספטמבר על "הלשון הבוטה" ש"מעליבה את הלשכה". ב-25 בספטמבר כתב לאד למנהל שחיל האוויר העלה אפשרות שתצפיות נעשו בידי אוהדי קומוניזם כדי לעורר היסטריה מפני "נשק רוסי סודי", אבל חקירות הסניפים "לא גילו שום סימן למעורבות גורמים חתרניים". המלצתו: למחות "בתוקף", להפסיק כל פעילות ולהפנות תלונות לחיל האוויר. ב-27 בספטמבר נשלח מכתב לאלוף ג'ורג' מקדונלד (George C. McDonald), עוזר ראש מטה האוויר למודיעין בפנטגון, ובו נאמר שהלשכה "אינה יכולה להרשות" בזבוז כוח אדם כזה ושהסניפים הונחו להפסיק לחקור. נוסח העלון לסניפים קבע ש"בתוקף מיידי" הופסקה הפעילות לפי סעיף B בעלון 42.

פרטים בולטים

• לפי דו"ח A-2, מעקה הסירה שנפגע כביכול באי מורי היה צבוע בכמה שכבות ובעל סדקי בלייה של כמה עונות.
• בהצהרה חתומה מ-7 באוגוסט 1947 הודו דאל וקריסמן שהקשר בין הסלעים לדיסקית היה "שקרי לחלוטין".
• המתקשר האנונימי מסר לעיתונאים את שמות שני הקצינים שנהרגו בהתרסקות ה-B-25 לפני שהצבא פרסם אותם.
• סוכן ה-CIC שראיין את ארנולד כתב שאם המציא, "הוא צריך לכתוב מדע בדיוני בנוסח באק רוג'רס".
• פאלמר הציע לארנולד 2 סנט למילה ו-5 דולר לסקיצה, ולפי התצהיר שלח לו המחאה של 200 דולר להוצאות.
• "משולש כחול" מעל שדה בואינג התברר כחתיכות נייר שרוף, ו"מכשיר" מאילינוי כנראה כרמקול רדיו ישן.
• פיקוד ההגנה האווירית כתב שה-FBI יטפל בממצאים שהתבררו כ"מכסי פחי אשפה ומושבי אסלה", והלשכה הפסיקה את מעורבותה.
• לאד קבע שלא נמצא שום סימן למעורבות גורמים חתרניים בגל התצפיות.

מה לא נמצא במסמך

• התיאור הרשמי באתר war.gov מתייחס לתיק כולו (1947-1968, כולל צילומים מאוק רידג'); חלק זה מכסה רק מאי עד ספטמבר 1947.
• השחרות מעטות: מקור חסוי בתזכיר בוסטון ((b)(7)(D)). כתובות, מספרי טלפון ופרטי משפחה של אנשים פרטיים מופיעים במקור ולא הועתקו כאן, והעדים בתצפיות מתוארים לפי תפקיד ומקום.
• תאריך התצפית באי מורי סותר: 21 ביוני (דו"ח A-2), 24 ביוני (תצהיר סמית', בהסתייגות) ו"תחילת יוני" (ווגל והתזכיר העיוור); גם הגובה, 500 מול 1,500 רגל.
• זמני הטיסה סותרים: המראה ב-0212 והתרסקות ב-0236 לפי דו"ח החילוץ, ולפי מסמכים אחרים המראה בסביבות 0200 או 2:30 והתרסקות בסביבות 0250.
• התזכיר העיוור כותב שהצוות "וכל אחד מהקצינים צנחו בשלום", בניגוד לשאר המסמכים.
• דו"ח A-2 מכנה את ארנולד עורך התעופה של ה-Idaho Daily Statesman, בעוד שאר המסמכים מתארים אותו כאיש עסקים מבויסי. דו"ח ה-CIC נותן לתצפית של ארנולד את התאריך "25 ביולי", אף שנכתב ב-16 ביולי.
• בתצפית טווין פולס המברק הראשון מזכיר תשעה מייל צפונית-מערבית לעיר ואת Salmon River (קריאה לא ודאית), והמזכר שאחריו את קניון נהר הסנייק; הגובה בכתבה 175 או 75 רגל.
• שמות באיות משתנה (Crisman/Chrisman/Crismon; סמית' כ-Emil H., Emil J. ו-J. E.; Taff/Tapp). מסמכים משובשים או בלתי קריאים: הקטע בכתב יד מן ההצהרה, דף ספטמבר 100-18999, המברק מפילדלפיה, תאריכי תזכיר לאד ומזכר אנקורג', וחתימת המכתב למקדונלד. תאריך תזכיר סן פרנסיסקו נקרא בסריקה 1937.

מונחים

• SAC: הסוכן המיוחד האחראי, ראש סניף של ה-FBI.
• A-2: אגף המודיעין במפקדה של חיל אוויר.
• CIC: חיל המודיעין הנגדי של הצבא.
• ONI ו-SID: מודיעין הצי ומודיעין הצבא, שישבו עם ה-FBI בכנס מודיעין שבועי.
• OCAMA: מרכז החומר האווירי של אוקלהומה סיטי, בשדה טינקר.
• CAA: מינהל התעופה האזרחית.