65_HS1-834228961_62-HQ-83894_Section_7

זהו סעיף 7 של תיק המטה 62-HQ-83894 של ה-FBI, התיק המרכזי של הלשכה בנושא "דיסקיות מעופפות". הסעיף, בן 205 עמודים, משתרע מאוגוסט 1952 עד יולי 1954, ובו מברקים ממשרדי שטח, מזכרים פנימיים, מכתבים של אזרחים מארצות הברית ומחוצה לה, תשובותיו של ג'ון אדגר הובר (John Edgar Hoover) ומכתבי העברה לחיל האוויר. לצדם נשמרו בתיק חומרים חיצוניים: הודעה של משרד ההגנה על חקירות חיל האוויר, צילום מאמר מ-The New Yorker, גיליון של עלון חובבי העב"מים Space Review וידיעות סוכנות.

רקע

המסמכים בסעיף משקפים את חלוקת העבודה שנקבעה בין ה-FBI לחיל האוויר: חקירת "מה שמכונה דיסקיות מעופפות", כלשון אחד המזכרים, היא באחריות משרד חיל האוויר, וה-FBI אינו חוקר אלא מעביר כל תלונה שמגיעה אליו אל משרד החקירות המיוחדות של המפקח הכללי של חיל האוויר (OSI) בפנטגון, ומשם היא עוברת למרכז המודיעין הטכני האווירי (ATIC) בבסיס רייט-פטרסון. קיץ 1952, שבו נפתח הסעיף, היה תקופה של גל תצפיות; משרד סן דייגו כותב על "ההיסטריה הנוכחית", ומזכר מאותו חודש מעיד שחיל האוויר "מודאג מאוד". רוב המסמכים בנויים באותה תבנית: מכתב של אזרח, תשובה מנומסת של הובר שלפיה העניין אינו בסמכות הלשכה, מכתב העברה ל-OSI תחת הכותרת FLYING DISKS, והערה פנימית על בדיקת שם הכותב בתיקי הלשכה.

מה כתוב במסמך

אוגוסט 1952: סוואנה ריבר, מכתבי אזרחים ומכתב בגרמנית

הסעיף נפתח במברק דחוף למנהל ה-FBI (התקבל ב-14 באוגוסט 1952): משרד הביטחון של ועדת האנרגיה האטומית (AEC) דיווח ששני עובדים של חברת E. I. du Pont ראו בסביבות 21:30 ב-8 באוגוסט 1952 "אור כחול עם שוליים כתומים בצורת צלחת" עף במהירות גבוהה לכיוון צפון-מזרח מעל אזור 400 במתקן סוואנה ריבר.

אחריו באה סדרת מכתבים של אזרחים מניו פלסטיין באינדיאנה, מפונטיאק במישיגן, מניו יורק, מפיירמונט בווירג'יניה המערבית, מלוס אנג'לס, מקושקונונג במיזורי ומרודסטאון בניו ג'רזי. אישה מאינדיאנה כתבה אל "משרד המלחמה, באמצעות ה-FBI". בכל המקרים השיב הובר שהעביר העתק לחיל האוויר, לעתים גם למזכיר ההגנה ולמנהל התעופה האזרחית, ובהערות הפנימיות נכתב שאין בתיקי הלשכה רשומה המזוהה עם הכותב. מכתב מג'קסון שבמינסוטה תיאר ערימה עגולה של חומר "שנראה כמו טינסל" שנמצאה במרעה, תלתן שנראה שרוף מתחתיה ועוד שלושה כתמים שרופים "בצורת משולש", ו"אור לבן יציב" שאשת שכן ראתה מקיף את החווה. הכותב ביקש ניתוח; הדוגמה, שתוארה בהערה כ"רצועות דקות מגורסות של מה שנראה כנייר כסף", הועברה לחיל האוויר.

מזכר מ-8 באוגוסט 1952 עוסק במכתב אנונימי בגרמנית שנשלח לעיתון Cincinnati Enquirer. לפי התרגום של מדור הקריפטואנליזה והתרגום, ה"צלחת המעופפת" היא נשק V שנוסה ב-1944 (קריאה לא ודאית של השנה): גוף עגול בקוטר 48-50 מטר, עם נחירים אוטומטיים בשוליים המסתובבים סביב כדור פרספקס מרכזי שבו מכשירי ההיגוי מרחוק, ובו מקום לפצצות אטום. לטענת הכותב הנשק בידי הרוסים, טווחו 30,000-35,000 קילומטר, ו"בונה נשקי ה-V, רידל (Riedel)" אמר שעבד עליו בעצמו. הומלץ שהחטיבה לביון פנים תבדוק את העניין.

Borderland Sciences ומפעילי הצלחות

ב-5 באוגוסט 1952 כתב ה-SAC (הסוכן האחראי) בסן דייגו על הארגון Borderland Sciences Research Associates, שבראשו מיד ליין (Meade Layne) ומקס פרידום לונג (Max Freedom Long). מקור המידע היה איש עסקים מקומי, חבר בארגון, שמשרדו באותו בניין כמו משרד ה-FBI, וביקש לראות את ה-SAC בדחיפות לפני פגישה של הארגון. לדבריו, באמצעים שהסוכן מתאר כ"גובלים בנסתר", הארגון חזה את רעידת האדמה בטהצ'אפי שבקליפורניה וקיבל מידע על גל צונאמי שישטוף את רוב איי יפן ואת הוואי ויפגע בחוף המערבי, ועל אי חדש שיופיע באוקיינוס השקט. לפי המכתב, חברי הארגון שוחחו עם מפעילי הצלחות, והללו ביקשו להודיע לבכירי הממשל שהם כאן "במשימת שלום", אך אם מטוסים ימשיכו לרדוף אחריהם ולירות עליהם יש בידיהם "מפרקים" (disintegrators) שיפרקו את המטוסים. ה-SAC סירב בנימוס להזמנה להשתתף בפגישה, ציין שהאיש "נראה שפוי ויציב לחלוטין", והדגיש שאין חקירה. מכתב המשך מנובמבר 1952 העביר חוזר משוכפל של הארגון אל "הוד מעלתו, נשיא ארצות הברית" ו"תקציר נתונים חשובים" לציבור, שתוכנם אינו בסעיף.

הנחיות פנימיות ובדיקת הכובע מפלורידה

ב-18 באוגוסט 1952 כתב W. A. Branigan (קריאה לא ודאית של השם) אל A. H. Belmont שסרן ויליאם דיגן (William Deegan) מה-OSI בבסיס בולינג ביקש שכל מידע על תצפיות יועבר אליו טלפונית מיד, יומם ולילה. מזכר מ-22 באוגוסט קבע שמשרדי שטח אינם ממלאים את Bureau Bulletin 57 מ-1 באוקטובר 1947 ואת SAC Letter 38 מ-25 במרץ 1949, וצורף נוסח הנחיה חדש: לברר עם המתלונן פרטים לפי מזכר חיל האוויר ולהעבירם מיד ל-OSI המקומי.

מזכר המעבדה מ-29 באוגוסט 1952 מתאר בדיקה שנעשתה לבקשת חיל האוויר בכובעו של ד. דזוורז'ר (Desvergers), מנהיג צופים מווסט פאלם ביץ', שסיפר שעצם בקוטר 30 רגל ריחף מעליו וירה "כתם אדום" שגרם לו לאבד הכרה. בכובע נמצאו חורים שרופים. המעבדה קבעה שאין שאריות שמאפשרות לזהות את מקור הכוויות; שהחריכה אינה אחידה, כפי שלא היה צפוי מהבזק יחיד; ששולי המצחייה הקדמיים חרוכים יותר, מה שלא היה צפוי אם הלהבה באה מלמעלה; ושמתחת לקפל בבד אין חריכה, מה שמרמז שייתכן שהכובע לא היה חבוש בעת החריכה. הממצאים נמסרו בעל פה לסגן אלוף ל. ל. פרי (L. L. Free) מה-OSI.

ספטמבר-אוקטובר 1952: מונטנה, האג ומאמר ה-New Yorker

ב-20 בספטמבר דווח שלפי העיתונות ה-FBI חוקר "עצם לבן מוזר" שחצה כ-100 מייל בשמי מונטנה; ה-SAC בבוט אמר שאין כוונה לפעול. אדם מהאג שבהולנד, שהציג במשרדי ה-FBI במאי 1952 תיאוריה על "דיסקית מעופפת שמישה", דרש תשובה בטענה שהתחייב לשתוק; הובר השיב שהעניין אינו בסמכות ה-FBI ושהשימוש ברעיונותיו נתון לשיקולו, ובהערה הפנימית נכתב שלא נאמר לו לשמור דבר בסוד.

עיקר החומר בתקופה זו נוגע למאמרו של דניאל לנג (Daniel Lang) ב-The New Yorker מ-6 בספטמבר 1952, שלפיו ה-FBI חוקר צלחות לבקשת חיל האוויר. בתיק נשמרו צילומי עמודי המאמר, חתוכים ומשולבים בפרסומות, ובהם תצפיתו של קנת ארנולד (Kenneth Arnold) ליד הר ריינייר, תשעה עצמים "כמו אווזים" בכ-1,200 מייל לשעה, דברי הפסיכולוג פול פיטס (Paul Fitts) על סוגסטיביות המונית, דברי סרן אדוארד רופלט (Ruppelt) על כ-20 אחוז לא מזוהים, וויכוח בין ד"ר אורנר לידל (Urner Liddel), שייחס תצפיות לבלוני Skyhook, לד"ר אנתוני מירארקי (Anthony Mirarchi). לפי מזכר של מנהלת המודיעין של חיל האוויר מ-30 בספטמבר, רופלט אמר ש-ATIC לא סיפר ללנג על התעניינות ה-FBI, שלידיעתו ה-FBI מעולם לא התבקש למסור דוחות, ושלנג כנראה המציא את הסיפור או לקח אותו מכתבה ישנה. מזכר FBI מ-8 באוקטובר מאת V. P. Keay קבע שהמאמר שגוי, ותיעד בירורים עם פרי, עם קולונל ס. מ. יאנג (C. M. Young), עוזרו של מנהל המודיעין האלוף ג'ון סמפורד (John A. Samford), ועם אל צ'ופ (Al Chop) ממשרד ההסברה, שאמר שלנג אסף את רוב החומר כשנתיים קודם ולא הוזכר בפניו ה-FBI. הצעתו של צ'ופ לברר בדיסקרטיות את מקור המידע נדחתה "בשלב זה".

החומר שמסר צ'ופ הוא הודעה של משרד ההגנה על חקירות חיל האוויר. לפיה חיל האוויר הורה ב-30 בדצמבר 1947 לפיקוד החומרה האווירית ברייט-פטרסון להקים פרויקט, ב-27 בדצמבר 1949, אחרי 375 תצפיות, פורסמו הממצאים, ומאז החקירה היא פעולת מודיעין שגרתית של ATIC. עד אז נבדקו כ-1,500 דיווחים, כ-20 אחוז מהם לא הוסברו; כ-8 אחוז מהדיווחים באו מטייסי חברות תעופה וכ-25 אחוז מאנשי צבא. ההודעה מתארת מקרה מינואר 1951 ליד אוק רידג' שבטנסי, שבו שני מטוסים בגובה 7,000 רגל "ננעלו" במכ"ם על עצם, ובשלושה יעפים המכ"ם הוביל אותם למעלה ואז אל נקודה על הקרקע. נכתב שפיקוד ההגנה האווירית לא הורה לירות על תופעות לא מזוהות, שמתוכננות מצלמות עם סריג עקיפה וטלסקופ שמידט המכסה חרוט של 150 מעלות, ושהתופעות אינן נשק סודי של ארצות הברית.

ב-27 באוקטובר 1952 דיווח Keay שיאנג מסר על תצפית "אמינה ובלתי מוסברת": צלם של הצי שנסע ברחבי המדינה צילם כ-35 רגל של סרט קולנוע, ולפי מומחי ATIC נראים בו 12 עד 16 עצמים; בלוני מזג אוויר ועננים נשללו, ואשליה אופטית נשללה משום שאינה נרשמת על סרט. יאנג הוסיף שהמודיעין האווירי עדיין סבור שמדובר באשליות או בתופעות אטמוספריות, אבל ש"כמה אנשי צבא שוקלים ברצינות את האפשרות של ספינות בין-כוכביות".

IFSB והעלון Space Review, 1953

ב-11 בפברואר 1953 הועבר ל-OSI מכתב של מנהל ההגנה האזרחית במחוז ג'ונסון, פרנקלין, אינדיאנה, שהצטרף ל-International Flying Saucer Bureau (IFSB) כדי לגייס את המתעניינים לפעילות ההגנה האזרחית, ושאל אם הארגון חתרני. לפי ההערה, אין בתיקי הלשכה הפניות ל-IFSB, ל-Space Review או למייסד אלברט ק. בנדר (Albert K. Bender). צורפו מכתב הארגון ממטהו בברידג'פורט, קונטיקט, עם הנחיות להקמת סניף, וגיליון 19 בינואר 1953 של Space Review במלואו: ידיעות מפוארטו ריקו, נורווגיה, שוודיה, צרפת וחזית קוריאה; תרגיל Mainbrace, שבו טייסי RAF ראו עצם לבן כסוף המתנדנד כמטוטלת; מאמר הקושר את "המפלצת" מסאטון, וירג'יניה המערבית, לטיל שתואר ב-Collier's; תיאוריות של חברים; דיווחי נציגים, ובהם נציג מערב וירג'יניה גריי בארקר (Gray Barker); רשימת כתבות במגזינים; ומאמר של ג'ורג' ד. פוסט (George D. Fawcett), שהודיע שהוא מסיים חקירה פרטית בת חמש שנים, תיאר כדור זוהר שראה לדבריו מרחף כארבע דקות מעל קולג' לינצ'בורג ב-6 ביולי 1951, וכתב שהממשלה "משחררת, מכחישה, מדכאת" דיווחים לסירוגין. לפי העלון, פרנקלין שבאינדיאנה היא העיר עם הכי הרבה חברי IFSB, יותר מעשרים.

פברואר-אפריל 1953: לונדון, בואי, צ'ילה ופוארטו ריקו

הנספח המשפטי של ה-FBI בלונדון דיווח ב-17 בפברואר 1953 שרב-סרן א. פ. ווקרס (E. P. Walkers), קצין משטרה צבאית בבסיס מילדנהול, זכר כתבה על צלחות מעופפות בעיתון קטן בג'פרסונוויל, ניו יורק, מסוף 1946 או תחילת 1947; המידע הועבר ל-OSI. ב-9 במרץ 1953 בשעה 21:05 התקשר אדם וסיפר שראה זה עתה צלחת ליד בואי, מרילנד, סירב למסור היכן הוא נמצא, אמר שהמשיב "רוצה לדעת יותר מדי" וניתק; למרות החשד למתיחה הודיע הובר לחיל האוויר.

אזרח מוולפראיסו שבצ'ילה כתב, בעקבות כתבה במגזין משטרה, על ד"ר יוליוס לינקה (Julius Linke), שנעצר בלונדון ב-1950 בחשד לגילוי סודות תעופה ונמלט מכלא בקנט בלילה גשום שבו כבו החשמל, הטלפונים ופנסי השומרים והאזעקה לא פעלה, ושאל אם הוא קשור לצלחות ולמקרים שבהם נעצרו מנועי מכוניות ומטוסים. במזכר משרד סן חואן מ-28 באפריל 1953, לפי דו"ח של רב-סרן בראדפורד פ. שומן (Bradford P. Shuman) מבסיס רמי, חמישה עדים בפורט ביוקנן ראו ב-8 באפריל בשעה 11:30 "כוכב בהיר או כדור אש בהיר" בגובה רב; באזור טסו באותה עת שני מטוסי RB-36, בגובה 12,000 ו-21,000 רגל, והתיק נסגר.

מלון גרנד והחקלאי מאוהיו, יוני-יולי 1953

ו. ס. וודפיל (W. S. Woodfill), נשיא מלון גרנד באי מקינאק, כתב ב-30 ביוני 1953 על שמועה שלפיה חקלאי שראה צלחת נחקר בידי נציגי ה-FBI; מכתבו שרד רק בשברים. מזכירת המנהל הלן גנדי (Helen W. Gandy) השיבה בהיעדרו, ומשרדי דטרויט וסינסינטי התבקשו לברר. לפי מזכר סינסינטי מ-15 ביולי, השריף צ'רלס רדקליף (Charles Radcliff) ממחוז פיקאווי אמר שהחקלאי, אדם אמין, דיווח שעצם בצורת צלחת נחת בחוותו. החקלאי סיפר שביוני ביקר אותו מוכר אנטנות טלוויזיה מקולומבוס, חוקר צלחות חובב שכותב ספר, שאמר שה-FBI "בדק" אותו פעם. הובר השיב לוודפיל שאיש מהלשכה לא ראיין את החקלאי.

"היצור" מאטלנטה, יולי 1953

ב-8 ביולי 1953 שלח משרד אטלנטה מברק דחוף: הכתב טום מקריי (Tom McRae) מה-Atlanta Constitution התקשר בשעות הקטנות של הלילה ואמר שספר מאטלנטה ושני חבריו נתקלו בכביש בנקהד ליד מייבלטון, ג'ורג'יה, בשלוש "חיות קטנות" שלדעתם ירדו מצלחת; שתיים נמלטו והשלישית נדרסה. הגופה, שהוצגה במערכת, הייתה באורך כ-21 אינץ', עם ראש מחודד, אוזניים גדולות ועור ורדרד, והזכירה קוף; וטרינר העיר שמעולם לא ראה קוף בלי שיער, והזנב היה חסר. ידיעת הסוכנות שצורפה מביאה את דברי הספר אדוארד ווטרס (Edward Watters), בן 28: "ממש באמצע הכביש היה הדבר הזה, זוהר באדום כולו", ואת דברי ד"ר ו. א. מיקל (W. A. Mickle), פרופסור לאנטומיה באוניברסיטת אמורי, שהגופה נראית כמו קוף רזוס בלי שיער: "אם זה יצור מהחלל, הם לא המציאו שום דבר חדש". הובר העביר את הפרטים לחיל האוויר ב-10 ביולי.

1954: הממציא מקלגנפורט, טרומן בת'רום וסיאטל

בינואר 1954 מסר מהגר אוסטרי מאיסט אורנג', ניו ג'רזי, למשרד ניוארק מכתבים מממציא מקלגנפורט שביקש למכור לחברות אמריקאיות מכונת תפירה וצלחת מעופפת. הממציא טען שגילה לפני המלחמה "חוק אווירודינמי לא ידוע", שחברים בדרום אמריקה בנו מכונות פרימיטיביות שהגיעו ל-250-300 קמ"ש עם מנוע אופנוע וכ-60 אחוז מהטיסות הסתיימו במוות, ושמכונתו, עם מנוע מכונית של 80-120 כוח סוס, תגיע ל-700-1,000 קמ"ש בלי מדחפים. במכתב השני כתב שפנה לנשיאים טרומן ואייזנהאואר ללא מענה ושסוכנים רוסים רודפים אותו. ב-18 במאי 1954 הודיע הובר לחיל האוויר שאין חקירה. באפריל 1954 השיב הובר לתלמידת כיתה ז' מקנטקי שאינו יכול להביע דעה על צלחות מעופפות והפנה אותה לחיל האוויר.

ביוני 1954 הגיעו למשרד סינסינטי בעל מכון יופי ונשיא חברת אריזה בעניין ערב "The Real Flying Saucer Story" באולם טאפט ב-11 ביוני, בכרטיס של 2 דולר, מטעם טרומן בת'רום (Truman Bethurum) וג'ורג' האנט ויליאמסון (George Hunt Williamson). בתיק נשמר המגזין Valor, שבו בת'רום מתואר כנהג משאית בן 55 שפגש במדבר נבדה צוות חוקרי חלל בפיקוד "מפקדת מקסימה" ועלה לצלחות 11 פעמים. לפי המזכר, סגן אלוף ג'ון או'מארה (John O'Mara) מרייט-פטרסון אמר שאין דבר כזה צלחת מעופפת ושדונלד קיהו (Donald Keyhoe) "רמאי", אך שחיל האוויר אינו יכול לפעול נגד בת'רום. המשרד ציין שלפי מידע מ-1952 פעל "לגיון החולצות הכסופות" של ויליאם דאדלי פלי (William Dudley Pelley) בנובלסוויל, אינדיאנה, מקום מוצאו של המגזין. ב-22 ביוני הורה המטה לומר למפנה שהלשכה אינה מאשרת ואינה פוסלת את פעולותיו.

הסעיף נחתם במכתב משרד סיאטל, שלפיו דיווחים רבים על צוללות, צניחות, אורות מהבהבים וצלחות, רובם מעורפלים, מועברים מיד למודיעין הימי של המחוז ה-13, ובנספח מ-18 ביוני 1954: קולונל ס. ו. ריינור (S. W. Raynor), מפקד מחוז OSI, אמר שה-OSI אינו מתעניין כלל בנושא, שההערכה נעשית ברייט-פטרסון, ושהפרסומים בנושא הם "דבר גרוע שיוצר היסטריה המונית".

פרטים בולטים

• מזכר המעבדה של ה-FBI על כובעו של דזוורז'ר מצא שמתחת לקפל בבד אין חריכה, ולכן ייתכן שהכובע לא היה חבוש בעת שנחרך.
• לפי מזכר מ-27 באוקטובר 1952, קולונל במודיעין חיל האוויר מסר ש"כמה אנשי צבא שוקלים ברצינות" ספינות בין-כוכביות, בעקבות סרט של צלם הצי שבו נראים 12 עד 16 עצמים.
• לפי הודעת משרד ההגנה, עד סתיו 1952 נבדקו כ-1,500 דיווחים וכ-20 אחוז מהם לא הוסברו.
• מקור בסן דייגו מסר שמפעילי הצלחות ביקשו להודיע לממשל שהם כאן "במשימת שלום" אך מחזיקים ב"מפרקים" למקרה שיירו עליהם.
• "היצור" מאטלנטה, באורך 21 אינץ', הוצג במערכת עיתון, ופרופסור לאנטומיה זיהה אותו כקוף רזוס בלי שיער.
• מכתב בגרמנית לעיתון בסינסינטי תיאר את הצלחת כנשק V רוסי בקוטר 48-50 מטר עם כדור פרספקס במרכזו.
• התיק מתעד את הקשר בין ה-FBI ל-IFSB, Space Review, גריי בארקר וטרומן בת'רום, דמויות מוכרות בתנועת חובבי העב"מים של שנות ה-50.
• ב-1954 אמר מפקד מחוז OSI בסיאטל שהארגון "אינו מתעניין כלל" בדיווחים.

מה לא נמצא במסמך

• בסעיף כמעט אין השחרות. שמותיהם וכתובותיהם של אזרחים פרטיים מופיעים בו במלואם, אך כאן הם מתוארים לפי מקום מגוריהם או תפקידם בלבד; מזכר ניוארק כולל גם פרטי רקע אישיים על המהגר ואשתו.
• חלקים רבים משובשים בסריקה: עמודי ה-New Yorker קטועים, מכתב וודפיל שרד בשברים, שנים אחדות מעוותות (1987 במקום 1947 בהודעת משרד ההגנה), שמות כמה חותמים אינם קריאים, והשוליים מלאים חותמות וכתב יד.
• מכתבי Borderland שהועברו בנובמבר 1952, מכתב האישה מווטרטאון (מאי 1953) והנספח המסווג של סיאטל אינם בסעיף.
• סתירות פנימיות: לפי מזכר ה-FBI הלשכה "חקרה בעבר" צלחות, ואילו לפי רופלט היא "מעולם לא התבקשה" למסור דוחות; הודעת משרד ההגנה נוקבת בכ-20 אחוז לא מוסברים, ומזכר 27 באוקטובר אומר שכ-90 אחוז ניתנים להסבר. במקרה אטלנטה שם הספר מאוית Waters במברק ו-Watters בידיעה, ושעת השיחה ומועד העדכון של חיל האוויר שונים בין המסמכים. בתיק בת'רום מופיעים סכומי הכנסה שונים מהערב.
• מהירות של 2,600-2,800 קמ"ש במכתב הממציא מקלגנפורט היא קריאה לא ודאית.
• התיאור הרשמי באתר war.gov מזכיר "ראיות צילומיות מאוק רידג'", אך בסעיף זה אוק רידג' מופיע רק כמקרה המכ"ם מינואר 1951 בהודעת משרד ההגנה, בלי תצלומים. התיאור הרשמי מתייחס לכל התיק (1947-1968), ולא לסעיף זה בלבד.

מונחים

• SAC - Special Agent in Charge, הסוכן המיוחד האחראי על משרד שטח של ה-FBI.
• OSI - משרד החקירות המיוחדות של המפקח הכללי של חיל האוויר, שאליו העביר ה-FBI את התלונות.
• ATIC - מרכז המודיעין הטכני האווירי בבסיס רייט-פטרסון, שחקר את התצפיות.
• AEC - ועדת האנרגיה האטומית של ארצות הברית.
• IFSB - International Flying Saucer Bureau, ארגון חובבים מברידג'פורט, קונטיקט, שהוציא את העלון Space Review.
• Legal Attache - נציג ה-FBI בשגרירות אמריקאית בחו"ל.