65_HS1-834228961_62-HQ-83894_Section_9

סעיף 9 בתיק המטה 62-HQ-83894 של ה-FBI, תיק "הדיסקיות המעופפות" של הבולשת, מכסה את השנים 1957 עד 1966 בכ-290 עמודים. הוא מורכב ממזכרים פנימיים, מברקים ומזכרים של משרדי השטח, מכתבים של אזרחים וארגוני עב"מים ותשובות שנשלחו בשם המנהל ג'. אדגר הובר (J. Edgar Hoover), וגזירי עיתונות. בין השאר הוא מתעד את גל הדיווחים שאחרי שיגור ספוטניק, את חילופי הדברים עם דונלד קיהו ו-NICAP, את אירוע סוקורו ב-1964 ואת ההחלטה של 1963 להפסיק את הסקירה השנתית של המדיניות בנושא.

רקע

התיק 62-HQ-83894 הוא תיק המטה של ה-FBI שבו נאספו מאז 1947 החומרים על "דיסקיות מעופפות". המספר 62 הוא קוד הסיווג של הבולשת לנושאים שונים, ו-HQ פירושו תיק מטה. המסמכים בסעיף זה מסודרים בקירוב לפי סדר כרונולוגי, ורבים מהם מופיעים פעמיים או שלוש, כהעתקים וטיוטות, כך שהנפח בפועל קטן ממספר העמודים. לצדם יש טופסי בקשת חיפוש ברשומות (טופס 4-22) שרובם ריקים.

הקו שחוזר לאורך כל הסעיף הוא מדיניות שה-FBI עצמו מצטט: הבולשת אינה חוקרת תצפיות בעב"מים, ומעבירה כל דיווח מיד לחיל האוויר, בדרך כלל למשרד החקירות המיוחדות שלו (OSI). העניין היחיד שהבולשת מצהירה עליו הוא היבטים של ריגול וחבלה. התשובות לאזרחים בנויות כמעט תמיד על אותו נוסח: הנושא בסמכות חיל האוויר, והמידע בתיקי ה-FBI חסוי.

מה כתוב במסמך

גל הדיווחים של סוף 1957

הסעיף נפתח בנובמבר 1957. מזכר מדאלאס מ-14 בנובמבר מעביר פנייה ל-OSI בלי חקירה, "בהתאם להוראות הקיימות". הנספח המשפטי בהוואנה מדווח ב-20 בנובמבר על ידיעה בעיתון Diario de la Marina מפינאר דל ריו שבקובה: שני אנשים שחזרו ממכרות מטהמברה, כ-90 מייל מערבית להוואנה, סיפרו שראו דיסקית "בצורת כובע גבר", גדולה ממטוס רגיל ושקטה לגמרי, שריחפה כמה דקות ונעלמה במהירות לכיוון הים. לא היו דיווחים מאששים ולא נערך בירור.

מזכר של R. R. Roach אל A. H. Belmont מ-12 בנובמבר 1957 קובע ש"מאז שהרוסים שיגרו את ספוטניק" חלה עלייה גדולה בדיווחים. הוא מונה כמה מהם: ב-10 באוקטובר 1957 הוצף חיל האוויר בשיחות על עצם ש"נראה כמו הירח" עם "להבה כחולה שפעמה כמו לב" שנחת ליד ורנל, יוטה; עצם שנחת בנברסקה ושישה אנשים שבו דיברו עם חוואי; עצם בוער שנראה מאלבני, ג'ורג'יה, עד מיאמי; ספינת משמר החופים שראתה עצם ענק מעל מפרץ מקסיקו; ונהגים בדרום-מערב שמנועי מכוניותיהם נדמו. מודיעין חיל האוויר מסר לנציג הקישור של הבולשת שכל המקרים "נפתרו" כלא אותנטיים, שהדיווחים מוערכים במרכז המודיעין הטכני האווירי (ATIC) בבסיס רייט-פטרסון, ושחיל האוויר יודיע לבולשת על כל מקרה אותנטי.

ארגונים אזרחיים ופניות, 1958-1959

ב-20 בדצמבר 1957 מסר עורך החדשות של Hannibal Courier-Post במיזורי לסוכן FBI מכתב בלתי מתוארך של "Inter-Continental Aerial Research Foundation" (ICARF) מאינדפנדנס, מיזורי. הארגון ביקש לפרסם בעמוד הראשון קריאה לכל מי שראה עב"ם מאז 1 בינואר 1957 למסור "שמות מלאים וכתובות של העדים", הצהיר שהוא מקים "עמדות תצפית" ביבשות רבות, וטען ש"חקירת חיל האוויר ירדה למחתרת, או שיש בידיהם התשובה והם מסתירים אותה". העורך חשד במניעים. הובר כתב לחיל האוויר שאין בתיקים מידע על הארגון, וקנזס סיטי דיווחה ב-30 בינואר 1958 שגם המדריך העירוני אינו מכיר את השם.

ב-1958 ו-1959 מופיעות פניות נוספות: מכתב של תושבת אלקהרט, אינדיאנה, שהאמינה ש"אנשי החלל" נוחתים ליד ביתה ולוקחים עיתונים שהשאירה להם (הועבר לחיל האוויר, למודיעין הימי ולמודיעין הצבא, בלי תשובה); ופרשת טורינגטון, קונטיקט, שבה אדם שהציג עצמו כמנהל מבצעים של "יחידת שירות אלקטרוניקה 4" ברוסו, מינסוטה, ביקש מידע על תצפית מ-5 בדצמבר 1957. הצבא והדואר מסרו שאין יחידות צבאיות ברוסו, והובר החליט ב-2 באוקטובר 1958 שאין לנקוט צעד כי הנושא הוא כנראה איש חיל האוויר. המזכר סווג "חסוי" משום שכלל חומר מממשלת קנדה.

במזכר מ-18 בנובמבר 1958 מתברר סיפור ישן מפיניקס: צלם חובב דיווח ב-1947 שצילם דיסקיות, ומסר את הנגטיבים לסוכן FBI, שהעבירם לנציג הצבא. ב-1950 ביקש אותם בחזרה והופנה ל-OSI בסן פרנסיסקו, ולעיתון Arizona Republic אמר שה-FBI "שאל את הנגטיבים ולא החזיר". הוחלט להשיב לעיתון את גרסת הבולשת.

נער בן 13 מאוקלהומה סיטי, סגן מנהל מקומי של ארגון עב"מים, שאל בדצמבר 1958 אם סוכני FBI הניאו את החוקר אלברט בנדר (Albert K. Bender) מלהמשיך. סוכן ביקר אצלו, והנער הציג את The Saucerian Bulletin של גריי בארקר (Gray Barker), שבו צוטט מכתב שלפיו ג'ורג' אדמסקי (George Adamski) אמר ש"שלושת האנשים" שניסו להשתיקו היו מה-FBI, ממודיעין חיל האוויר ומה-CIA. באותו חודש כתב אזרח מסקוטסדייל, אריזונה, על "פרשת בנדר" ועל "שלושה אנשים בחליפות שחורות". בתיקים נמצאו רק מכתב של בנדר מ-1952 וגיליון של "Space Review", "ללא משמעות ביטחונית". הכותב רואיין ב-19 בדצמבר 1958 בלי חקירה נוספת, והמטה ביקש להשיג את ספרו של בארקר "They Knew Too Much About Flying Saucers" כדי לבדוק אם יש בו טענות שמעניינות את הבולשת; עותק נשלח משיקגו ב-12 בפברואר 1959.

עורך ה-Daily Iberian בלואיזיאנה שאל בדצמבר 1958 אם Aerial Phenomena Research Group מסיאטל לגיטימי. הארגון, בניהולו של רוברט ג'. גריבל (Robert J. Gribble), טען בהודעה לעיתונות שמחקר של יותר מ-5,000 דיווחים מאז 1954 הראה שאחוז גבוה מהם הם "כלי טיס נשלטים בתבונה שנמלי מוצאם מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ". ב-1959 טען קצין בפורט מקללן שהכתובת בסיאטל שייכת לנהג הקונסול הרוסי. סיאטל השיבה ב-5 במאי 1959 שזה ביתו של גריבל, שלארגון כ-350 חברים ודמי חבר של 5 דולר לשנה, שזה "תחביב", ושאין בסיאטל קונסוליה סובייטית.

קיהו ו-NICAP

מזכר של S. B. Donahoe אל Belmont מ-26 בספטמבר 1958 עוסק בדונלד קיהו (Donald E. Keyhoe), מרינס בדימוס ומנהל NICAP, ועדה אזרחית במימון פרטי. לפי המזכר קיהו מוכר לבולשת מאז 1935; ב-1948 תואר כ"כותב ראוותני" שחומרו "חסר אחריות", וכדוגמה מובא מאמר שלו ב-Cosmopolitan מינואר 1941 שרמז כוזב שבידי הבולשת מסמכים. קיהו שאל, בין השאר, אם סוכני FBI אמרו לעדים לא לדבר ואם הבולשת עורכת חקירות אופי של עדים. תשובת הובר באותו יום: ה-FBI אינו חוקר תצפיות, אינו מורה לעדים לשתוק ואינו עורך חקירות אופי; "אין לו מידע שאפשר לשחרר", ו"אין בכך כדי לרמוז שיש לו מידע שאי אפשר לשחרר"; JANAP 146 הוא מסמך של משרד ההגנה ואינו חל על הבולשת; ותקשורת עם "כלי רכב חוץ-ארציים" אינה מתפקידה.

בפברואר 1959 שאל תושב ניופורט ניוז, וירג'יניה, כמה צילומים נאספו מאז 1952 ואם ה-FBI העיד בשימוע סגור בקונגרס, והובר השיב שהמידע חסוי. באוגוסט 1959 דחה הובר "בשל לחץ תפקידיו" בקשה של סגן מנהל ארגון עב"מים באוקלהומה סיטי.

הצילום מגרנד בלאנק, מישיגן (1960)

צלם מקצועי ובעל פיצרייה מגרנד בלאנק, שמצלם את הירח בטלסקופ תוצרת בית, צילם בסביבות 01:00 ב-21 בפברואר 1960 ומצא באחת השקופיות "עצם מעופף" על רקע הירח. במרץ מסר שתי שקופיות לסוכנות ה-FBI בפלינט, והן הועברו ל-OSI בבסיס סלפרידג'. במסמך פרטים טכניים: מצלמת Retina גרמנית 35 מ"מ, סרט Super Ansco Color, וטלסקופ עד הגדלה של 2,840. ה-Detroit Times כתב שה-FBI "בודק" את התמונה, והבולשת תיקנה. ב-21 במרץ 1960 שאל ריצ'רד הול (Richard Hall), מזכיר NICAP, אם המדיניות השתנתה, ונענה שלא ושהתמונה לא נבדקה במעבדת ה-FBI. הצלם כתב גם לנשיא אייזנהאואר, וציטט מכתב של קיהו: "מניסיון העבר... לא סביר שתראה את התמונה שוב". המכתב הועבר מהבית הלבן למשרד המשפטים ול-FBI, שני סוכנים ביקרו אותו, והובר הפנה אותו לחיל האוויר.

ההמשך מגיע במאי 1960: ב-3 במאי קיבל הצלם מסלפרידג' בחזרה את השקופית עם מכתב של חיל האוויר שלפיו "העצם" הוא חלק מהנגטיב שלא פותח כראוי. ב-20 במאי התקשר כתב ה-Detroit Times לסוכנות בפלינט: מנהל מחוזי של ארגון בשם Aerial Phenomenon Investigation Society טען שסוכני FBI "חטפו" שתי תמונות, אמר שאינו מאמין להסבר ושבכוונתו לשלוח את השקופית לקודאק. ה-ASAC הבהיר שהבולשת רק העבירה את התמונות ל-OSI לבקשת הצלם.

הרצאת ג'ורג' ואן טאסל בדנוור (1960)

הסוכן Thomas Stephen Kelly השתתף ב-17 באפריל 1960 בערב באולם פיפס (Phipps Auditorium) בדנוור, בחסות אגודות חקר העב"מים של העיר. לפי המזכר היו בקהל כ-250 איש, רובם מבוגרים ורובם נשים. הוקרן סרט בן 45 דקות עם צילומים וראיונות עם עדים, ואחריו נשא ג'ורג' ואן טאסל (George W. Van Tassel) הרצאה שהמזכר מגדיר "דתית-כלכלית" יותר מאשר על עב"מים. ואן טאסל אמר שהוא בענף התעופה יותר מ-30 שנה, מפעיל שדה תעופה פרטי בקליפורניה, ושביקרו אותו "אנשים מהחלל". לפי התיעוד טען שאנשי החלל הביאו את בעלי החיים הפרהיסטוריים, שהמן ועשרת הדיברות הם מעשיהם, שאדם היה גזע של אנשי חלל, שסוכניהם קוראים מחשבות ונעשים בלתי נראים בעזרת "סוללת גביש", ושניסויי הפצצה האטומית, כולל הניסוי הצרפתי בצפון אפריקה, דוחפים את כדור הארץ ל"היפוך קטבים". עוד אמר שחיל האוויר מסתיר מידע מחשש שיתייתר, ושהממשל חושש שתגליות "חוסכות עבודה" יהרסו את הכלכלה. בסוף חולקו טפסי הצטרפות. המזכר נשלח ל-OSI ולמשרדי לוס אנג'לס, סן דייגו וסן פרנסיסקו.

המדיניות השנתית של ה-FBI (1960-1963)

שלושה מזכרים מתעדים סקירה שנתית של המדיניות. מזכר של Donahoe אל Belmont מ-30 בספטמבר 1960 מסכם את הבסיס לה: אין חקירה והעברה מיידית לחיל האוויר, לפי Bureau Bulletin 57 מ-1 באוקטובר 1947, SAC Letter 38 מ-25 במרץ 1949 ו-SAC Letter 83 מ-29 באוגוסט 1952, ולפי הבטחת חיל האוויר מ-12 בנובמבר 1957 לעדכן את הבולשת. בשנים-עשר החודשים האחרונים התקבלה תלונה אחת בלבד. מזכר דומה בעיקרו מ-2 באוקטובר 1962, אל W. C. Sullivan, קובע את הסקירה הבאה ל-1 באוקטובר 1963. המזכר מ-4 באוקטובר 1963 מציין שהסקירה נהוגה מאז 1958, שבשנה האחרונה לא התקבלה אף תלונה ובשנתיים האחרונות רק אחת, ומחליט שבעתיד לא תיערך עוד סקירה כזו ("no further analysis or review").

סטריינג'ס וסטרינגפילד (1960-1961)

באוקטובר 1960 שאל תושב סיאטל אם "Dr." Stranges, שכתב ספר על צלחות מעופפות ומטיף בכנסיות, היה באמת איש FBI כפי שהוא רומז. בהוראה ל-SAC סיאטל נכתב שכנראה מדובר בפרנק א' סטריינג'ס (Frank E. Stranges), נשיא International Evangelism Crusades, ושרישומי הבולשת אינם מראים שהיה אי פעם עובד שלה. הסוכן התבקש לראיין את הכותב.

מזכר סינסינטי מ-17 באוקטובר 1961 עוסק בלאונרד ה' סטרינגפילד (Leonard H. Stringfield), מנהל ארגון אזרחי לחקר עב"מים. ב-25 בספטמבר 1961 בסביבות 9:00 קיבל במקום עבודתו שיחה אנונימית מגבר "תקיף וברור": "אנחנו מתקשרים לכל האנשים המרכזיים והאחראיים", וצפוי "גל הדיווחים הגדול ביותר" בעקבות פיצוצים גרעיניים רוסיים "בטווח מאה מגהטון"; "סמן את התאריכים 15 עד 19 באוקטובר". סטרינגפילד חשש מבהלה וציין שהוא מוסמך לדווח לפיקוד ההגנה האווירית ושהוא יועץ ל-NICAP. עותק הועבר ל-OSI. במזכר המקדים מצוטטת כתבה שלו מ-1960 שלפיה העצמים באים מחוץ לכדור הארץ ו"אין כוונה עוינת".

העובד האזרחי מניופורט ניוז (1963-1964)

ב-1963 השיב הובר לכותבים מניו ג'רזי ומסקרמנטו בהפניה ל-Foreign Technology Division ברייט-פטרסון ול-OSI. הפרשה המפורטת של השנה היא של עובד אזרחי של צבא ארה"ב בבית הספר לתובלה בפורט יוסטיס, וירג'יניה. ב-17 בספטמבר 1963 כתב שסוכן FBI ביקר במשרדו וחקר אותו כעשר דקות על התעניינותו בעב"מים, וביקש עותק של המזכר לתיק. מזכירת הובר, הלן גנדי (Helen W. Gandy), סירבה. בהערה פנימית: הארמייה השנייה עורכת עליו בדיקת רקע בשל התכתבות "וולומינוזית" עם גורמים צבאיים.

ב-23 במאי 1964 דן מזכר של M. A. Jones אל DeLoach בכתב יד שלו בשם "Let's Challenge the UFO Censors", שהעביר משרד ההגנה. לפי המזכר הראיון נועד רק לאפשר תשובה לשריף מחוז סאסקס ולבסיס הצי בנורפוק; תיאורו "אינו נכון לחלוטין" ומשאיר "רושם שגוי". ההמלצה: להחזיר את כתב היד, לומר שהבולשת אינה מסכימה לתיאור, ולהשאיר את ההחלטה למשרד ההגנה. כתב היד, המובא במלואו, מתאר מודעה שפרסם ב-1958 בעלון של פורט מונרו שביקשה מאנשי USCONARC לדווח לו על תצפיות, חקירה שלו בידי שני אנשי Counter-Intelligence Corps, שאלה מ-1960 על ניסוי כלי "דמוי צלחת" ב-1952 שבעקבותיה זומן לקצין ה-G-2, וציטוטים מ-AFR 200-2 במכתב של Tactical Air Command מאוקטובר 1963.

סוקורו ולה מדרה, ניו מקסיקו (1964)

מברק דחוף מאלבקרקי מ-25 באפריל 1964 מתאר את דיווחו של השוטר לוני זמורה (Lonnie Zamora) ממשטרת סוקורו, שהמברק מגדיר "מפוכח, אמין, בוגר, לא נוטה לפנטזיות". ב-24 באפריל בסביבות 17:50 ראה להבה בדרום-מערב וחשב שמחסן דינמיט התפוצץ. באזור מבודד כמייל דרומית לעיר ראה ממרחק של כ-800 רגל עצם לבנבן שנראה כ"מכונית הפוכה", ולידו שתי דמויות ב"סרבלים לבנים". ממרחק של כ-103 רגל שמע שתיים או שלוש חבטות, ואז "בשאגה" ובלהבות כחלחלות-כתומות עלה העצם לגובה מכונית והמריא כמעט אופקית אל מעבר להר. לפי המברק העצם היה סגלגל "כמו כדור פוטבול", באורך כ-20 רגל, ועליו סמל אדום של כ-30 אינץ' על 2 רגל. סמל משטרת המדינה וסגן השריף מצאו ארבעה אזורים מעשנים וארבעה שקעים של כ-16 על 6 אינץ', כ-12 רגל זה מזה. צוין מבצע "Cloud Gap" של משרד ההגנה וסוכנות פירוק הנשק, בלי קשר ידוע.

מברק מ-27 באפריל מוסיף ש-OSI באלבקרקי מסר שהאירוע אינו קשור לצבא או ל-Cloud Gap, ומדווח על מקרה שני: בלה מדרה, כ-70 מייל צפונית לסנטה פה, דיווח עד מקומי בן 35 על עצם "כמו מכל בוטאן" באורך 12 עד 14 רגל, עם להבה כחולה-לבנה, כ-300 רגל מביתו, בשעה 1:00 ב-26 באפריל. קפטן משטרת המדינה מצא אזור חרוך עגול בקוטר 30 עד 40 רגל ושקעים. לפי אייר-טל מ-28 באפריל, סא"ל L. B. King מ-OSI ומייג'ור ויליאם ר' קונר (William R. Conner), קצין הבטיחות בבסיס קירטלנד, "אינם יכולים להסביר" את דברי זמורה ולא מצאו קרינה. לגבי לה מדרה סבר קונר שהאתר היה אולי מזבלה ושפחית צבע עשויה הייתה להתלקח. הסוכן D. Arthur Byrnes, Jr. היה בסוקורו, הקליד הצהרה ארוכה של זמורה ושמר דגימה של חומר חרוך; צוין ש"לא נראו השפעות הדף" ובין הכתמים נותר עשב לא שרוף. מזכר מ-8 במאי מוסיף שקפטן ר' ט' הולדר (R. T. Holder) מדד ושרטט את האתר ושהסוכן הקיף את השקעים באבנים.

מכתבים, 1964-1966

הסעיף נחתם בסדרת תשובות לאזרחים. לסגן מנהל ארגון עב"מים מאוקלהומה סיטי ששאל על סוקורו ("לפי AP ה-FBI חקר") השיב הובר ב-13 ביולי 1964 שלא הייתה חקירה. לכותב מאורנג', טקסס, ששלח תקציר מספרו של הרולד ט' וילקינס (Harold T. Wilkins) על שני "מבקרים מהחלל" כחלחלים-ירקרקים שעבדו בלוס אנג'לס, נענה שהתיקים חסויים. לחוקר מלונדון נמסר ב-26 בינואר 1965 שהסוכן היה בשטח רק כדי לבדוק אם נעברה עבירה. לכותב מאלבמה ששאל אם ספרות על צלחות היא "בהשראה קומוניסטית" נשלחה רשימת הארגונים החתרניים. ביולי 1966 קיבלו כותבים מקליפורניה ומטקסס תשובה ש"ה-FBI מעולם לא החזיק ביושב מכוכב זר", ושהתמונה במגזין "Real", שבה שני "סוכני FBI" מובילים איש בכסף בגובה רגל וחצי עד שתי רגל, אינה של עובדי הבולשת. בהערה פנימית נכתב שהיחסים עם "Real" "אינם רצויים". הסעיף מסתיים במכתב מ-16 ביולי 1966. בין המסמכים מופיע גם, בלי הסבר, פרוספקט של עסק לאבני ג'ייד בקליפורניה ("THE LOST MAYAN JADE MINES").

פרטים בולטים

• מזכר מ-12 בנובמבר 1957 קושר במפורש את גל הדיווחים לשיגור ספוטניק, ומזכיר נהגים בדרום-מערב שמנועי מכוניותיהם נדמו.
• בתשובה לקיהו כתב הובר שאין לבולשת מידע שאפשר לשחרר, ו"אין בכך כדי לרמוז שיש לו מידע שאי אפשר לשחרר".
• חיל האוויר הסביר את "העצם" בצילום הירח מגרנד בלאנק כחלק מהנגטיב שלא פותח כראוי.
• ב-4 באוקטובר 1963 החליט ה-FBI להפסיק את הסקירה השנתית של המדיניות, אחרי שבשנתיים התקבלה תלונה אחת בלבד.
• השיחה האנונימית לסטרינגפילד ב-25 בספטמבר 1961 חזתה גל דיווחים בין 15 ל-19 באוקטובר בעקבות פיצוצים גרעיניים רוסיים.
• זמורה ראה ליד העצם בסוקורו שתי דמויות ב"סרבלים לבנים", ועל העצם סמל אדום של כ-30 אינץ' על 2 רגל.
• לפי האייר-טל מ-28 באפריל 1964, קצין ה-OSI וקצין הבטיחות בקירטלנד "אינם יכולים להסביר" את דברי זמורה, ולא נמצאה קרינה.
• מזכר מ-1964 מכנה את תיאורו של העובד האזרחי מפורט יוסטיס "אינו נכון לחלוטין", אך ממליץ לא לייחס את ההסתייגות לבולשת.

מה לא נמצא במסמך

• כמעט אין השחרות. טופסי החיפוש ברשומות ריקים או בלתי קריאים, כמה מברקים מופיעים רק כטופס ריק עם חותמות, ועמודי אייר-טל מנורפוק כמעט בלתי קריאים. תאריך מזכר דנוור על ואן טאסל אינו קריא.
• שמות כותבי המכתבים הפרטיים והעדים מופיעים במסמכים במלואם, יחד עם כתובות ולעתים פרטים אישיים, משפחתיים ותעסוקתיים. כאן הם מתוארים לפי תפקיד ומקום בלבד.
• סתירות בתאריכים: במזכר דטרויט נכתב שמכתב הצלם לנשיא נשלח ב-21 במרץ 1959, אך שאר המסמכים אומרים 1960; תאריכי 1947 במזכר פיניקס (30 באפריל ו-30 באוגוסט) הם קריאה לא ודאית; את פגישת הסוכן עם העובד האזרחי מתארך מכתבו ל-17 בספטמבר 1963 ומזכר 1964 ל-7 בספטמבר; המכתב מאלבמה מתוארך "1963" אך התשובה אליו היא מ-1965; ושנת הכרזתו של בנדר מופיעה פעם כ-1953 ופעם כ-1955 (קריאה לא ודאית).
• מכתב מאוקלהומה מתארך את סוקורו ל-25 באפריל 1964 וטוען לעדים רבים, ואילו מסמכי ה-FBI אומרים 24 באפריל ו"אין עדים נוספים ידועים". מכתב לונדון מייחס את הבדיקה בלה מדרה לאנשים אחרים מאלה שבמסמכי ה-FBI, ונוכחות סוכן FBI בלה מדרה אינה מתועדת. שם הקפטן בסוקורו מופיע פעם אחת כ-HOLDEN.
• התיאור הרשמי באתר war.gov מתייחס לתיק כולו, 1947 עד 1968, ואינו מפרט את המקרים שבסעיף זה, שמסתיים ביולי 1966.

מונחים

• OSI - משרד החקירות המיוחדות של חיל האוויר, הגורם שאליו העביר ה-FBI את רוב הדיווחים.
• NICAP - הוועדה הלאומית לחקר תופעות אוויריות, ארגון אזרחי בניהולו של דונלד קיהו.
• ATIC - מרכז המודיעין הטכני האווירי של חיל האוויר בבסיס רייט-פטרסון.
• SAC / ASAC - הסוכן המיוחד האחראי על משרד שטח של ה-FBI, וסגנו.
• אייר-טל (Airtel) - מברק פנימי של ה-FBI שנשלח בדואר אוויר.
• JANAP 146 - הנחיה צבאית משותפת לדיווח על תצפיות, שקיהו שאל אם היא חלה על ה-FBI.
• USCONARC - פיקוד הצבא היבשתי של ארה"ב, שמטהו ישב בפורט מונרו.