CIA-UAP-015, Project Blue Book, דו"ח מיוחד מס' 14 (ניתוח דיווחים על עצמים אוויריים לא מזוהים)

זהו העותק של ה-CIA של Project Blue Book, דו"ח מיוחד מס' 14, "ניתוח דיווחים על עצמים אוויריים לא מזוהים", מיום 5 במאי 1955. את הדו"ח הוציא המרכז למודיעין טכני אווירי (ATIC) של חיל האוויר בבסיס רייט-פטרסון שבאוהיו. הוא מנתח סטטיסטית אלפי דיווחים על "צלחות מעופפות" משנים 1947 עד 1952, שהומרו לכרטיסי ניקוב של IBM, ובוחן לעומק 12 מקרים לא מזוהים שתוארו בפירוט רב במיוחד. מסקנתו היא שאין ראיה לטכנולוגיה שמעבר לידע המדעי של זמנו. עטיפה של ה-CIA מסמנת את העותק "OFFICIAL RECORD COPY", והמסמך כולו משתרע על 312 עמודים.

רקע

Project Blue Book היה הגוף של חיל האוויר האמריקאי שאסף וחקר דיווחים על עצמים מעופפים לא מזוהים, והוא פעל במסגרת ATIC. לפי הדו"ח, חיל האוויר קיבל דיווחים כאלה מאמצע 1947. אף שלא היו ראיות שהם מאיימים על ביטחון ארצות הברית, במרץ 1952 הוחלט לחקור את כולם, כדי לקבוע אם הם מייצגים "התפתחויות טכנולוגיות שאינן ידועות לארץ הזאת". המחקר הסטטיסטי החל ב-1953. לפי הדו"ח הוא הוכן בידי פאנל מדענים מתוך חיל האוויר ומחוצה לו. הדו"ח אינו נוקב בשם הגוף שביצע את הניתוח, אך ידוע שהוא נעשה בידי מכון בטל (Battelle Memorial Institute) בקולומבוס שבאוהיו, כקבלן של חיל האוויר.

לפי התיאור הרשמי באתר war.gov, תוכן הדו"ח היה זמין כבר קודם באתר הציבורי של ה-CIA. החידוש בעותק הזה הוא רק דף העטיפה של הסוכנות וההערה בכתב יד בעמוד הראשון.

מה כתוב במסמך

עטיפת ה-CIA ושער הדו"ח

המסמך נפתח בשני דפי כיסוי של ה-CIA. עליהם נכתב "OFFICIAL RECORD COPY", ולצד זה אזהרה שזו "הרשומה ההיסטורית הרשמית של הסוכנות": יש לשמור אותה לפי חוק הרשומות הפדרלי משנת 1950 ולהחזיר אותה "מיד לאחר השימוש" למרכז הארכיונים והרשומות של ה-CIA. בראש הדף הראשון יש חותמת שחרור, לפי סעיף 1842 של חוק ההרשאה לשנת הכספים 2024 (קריאה חלקית).

אחר כך בא שער הדו"ח: פרויקט מס' 10073, בסיווג "FOR OFFICIAL USE ONLY" לפי תקנה AFR 190-16. אחריו תוכן עניינים, שמונה 41 איורים, 13 טבלאות (I עד XIII), נספח A עם 240 טבלאות התפלגות (A1 עד A240) ונספח B עם הטפסים ששימשו במחקר.

התקציר

לפי התקציר, נקודת החיתוך של הנתונים הייתה סוף 1952, ובגרפים ובטבלאות שימשו 3,201 מקרים. בסוף 1954 עמדו בתיקים 4,834 דיווחים רשמיים. 854 מהם, 425 משנת 1953 ו-429 משנת 1954, הוערכו באותה שיטה, והתוצאה הייתה: בלונים 16%, מטוסים 20%, גופים אסטרונומיים 25%, אחר 13%, מידע לא מספיק 17% ולא מזוהה 9%.

בעקבות המחקר נקבעה תקנה AFR 200-2, "Unidentified Flying Objects Reporting" (בקיצור UFOB), מיום 12 באוגוסט 1954. היא העבירה את חקירות השטח לטייסת שירותי המודיעין האווירי 4602 (4602d AISS) של פיקוד ההגנה האווירית, שיכלה להגיע למקום זמן קצר אחרי דיווח. ההערכה הסופית נשארה בידי ATIC. לפי התקציר, מאז 1 בינואר 1955 ירד שיעור המקרים שהמידע עליהם לא הספיק ל-7%, ושיעור הלא מזוהים ירד ל-3%. בין 1 בינואר ל-5 במאי 1955 התקבלו 131 דיווחים: בלונים 26%, מטוסים 21%, גופים אסטרונומיים 23%, אחר 20%, מידע לא מספיק 7% ולא מזוהה 3%.

מסקנת התקציר היא שמאוד לא סביר שהדיווחים מייצגים טכנולוגיה שמעבר לידע המדעי של התקופה. כל העצמים יכלו להיות מוסברים אילו היו נתונים מלאים יותר, ו"לא הייתה כל ראיה תקפה לחומר פיזי" באף אחד מהמקרים.

מבוא, הגדרות ומקור הנתונים

המבוא מזכיר את תצפיתו של קנת' ארנולד (Kenneth Arnold), איש עסקים וטייס פרטי מבויסי שבאיידהו. ארנולד דיווח ביוני 1947 על עצמים ליד הר ריינייר שבמדינת וושינגטון, ובעקבות הדיווח שלו נולד המונח "צלחות מעופפות". הדו"ח מצטט את ד"ר ג'. אלן היינק (J. Allen Hynek), מנהל מצפה הכוכבים אמרסון מקמילין באוניברסיטת אוהיו, שהגדיר עב"ם כ"כל תופעה או תצפית אווירית שנשארת בלתי מוסברת לצופה לפחות מספיק זמן כדי שיכתוב עליה דו"ח". היינק דימה "צלחת" כזו לאלקטרון שנודד בשדה של יונים עד שהוא "נלכד" בהסבר. ההגדרה של הדו"ח עצמו מצומצמת יותר: "צלחת מעופפת" היא תופעה מוטסת חדשה שאי אפשר להסביר בידע המדעי של "העולם החופשי". לפי ההגדרה, הכוונה יכולה להיות לתופעת טבע שאינה מובנת, לתופעה פסיכולוגית או לכלי טיס פולשני שנצפה ביותר ממשימה אחת.

שיא הדיווחים היה בקיץ 1952, ולפי הדו"ח ייתכן שכתבות במגזינים השפיעו עליו. כשהוחלט על המחקר עמדו בתיקים כ-1,300 דיווחים, מ-1947 ועד סוף מרץ 1952. מספרם גדל ליותר מפי שלושה, ובסוף המחקר נשען על כ-4,000 דיווחים. הנתונים הגיעו משלושה מקורות. הראשון הוא ערוצי הדיווח הצבאיים הרגילים, מיוני 1947 עד אמצע 1952. השני הוא מכתבים ישירים מאזרחים, רובם אחרי 30 באפריל 1952, כשמגזין פופולרי הציע לקוראיו לשלוח דיווחים ל-ATIC. השלישי הוא שאלונים שהצופים מילאו, כ-1,000 תשובות. המדווחים היו מדענים, עקרות בית, חקלאים, סטודנטים ואנשי צבא, ו"מעטים" ממוסדות לחולי נפש. לפי הדו"ח, רובם היו "אנשים רציניים" שפעלו מתוך "אחריות פטריוטית". הדו"ח מדגיש שהמסקנות שלו מבוססות "לא על עובדות, אלא על מה שצופים רבים חשבו והעריכו". נכללו רק תצפיות מיוני 1947 עד דצמבר 1952, ותצפיות מלפני 1947 נפסלו.

עיבוד הנתונים והערכת הדיווחים

השאלון פותח בשלושה שלבים. 300 השאלונים הראשונים הוחזרו ביולי ובאוגוסט 1952, ופסיכולוג יועץ ניתח 168 מהם. הגרסה הסופית נקראה "U.S. Air Force Technical Information Sheet". הדו"ח מזכיר גם את Air Force Letter 200-5 מיום 29 באפריל 1952 ואת טופס Air Force Form 112. כל דיווח תורגם לקוד מספרי ונרשם בגיליון עבודה, שנקרא לימים "Card Bible". לכל תצפית ניתן מספר סידורי בן ארבע ספרות, ולכל דיווח עליה שתי ספרות נוספות. טווחי המספרים נקבעו לפי שנה, מ-0001-0500 לשנת 1947 ועד 2501-4900 לשנת 1952. גורם ה"תמרון" של העצם הוכר כקריטי רק מאוחר מדי, ולכן לא קודד כלל.

את ההערכה ביצעו רק "מדענים ומהנדסים מוסמכים". כ-800 דיווחים נפסלו כי היו מעורפלים מדי או סותרים. כל דיווח שויך לאחת מעשר קטגוריות: בלון, גוף אסטרונומי, מטוס, תופעת אור, ציפורים, עננים ואבק, מידע לא מספיק, ביטוי פסיכולוגי, לא מזוהה ואחר. בנוסף, כל זיהוי סומן "ודאי" (סיכוי של יותר מ-95% שהוא נכון) או "מפוקפק" (יותר מ-50%). הזיהוי הסופי נקבע בישיבה של ארבעה אנשים, שניים מ-ATIC ושניים מהפאנל, בלי לעיין בזיהויים קודמים של ATIC. כל סיווג "לא מזוהה" חייב החלטה של הקבוצה כולה, וכשנמשכה מחלוקת סווג הדיווח כ"לא מזוהה".

הניתוח הסטטיסטי

הניתוח נעשה על כמה אוכלוסיות נתונים. "כל התצפיות" (ALL SIGHTINGS) כוללות את כל הדיווחים, 3,201 כרטיסים. "תצפיות יחידה" (UNIT SIGHTINGS) הן האירועים עצמם, 2,554 תצפיות: 2,232 של צופה יחיד ו-322 של צופים מרובים. "תצפיות עצם" (OBJECT SIGHTINGS) הן המספר המשוער של התופעות השונות, 2,199. לפי איור 2, 434 תצפיות נשארו לא מזוהות (19.7%), 474 זוהו כמטוסים (21.5%) ו-339 כבלונים (15.4%). לפי הדו"ח לא נמצאו מגמות, למעט בסדרת הגרפים שבאיורים 18 עד 30. איורים 32 עד 38 מחלקים את ארצות הברית ל-12 אזורים ומסמנים "אזורים אסטרטגיים" שבהם התרכזו התצפיות. בין המקומות שהם מזכירים: סן פרנסיסקו, סן אנטוניו, וייקו ואלבקרקי.

לכל תצפית חושבו גובה השמש וכיוונה, בעזרת חבילה של 9,000 כרטיסי IBM שהכילו טבלאות טריגונומטריות. רוב התצפיות היו זמן קצר אחרי השקיעה. שיעור הלא מזוהים לא עלה סביב הזריחה והשקיעה, ולפי הדו"ח הממצא הזה מחליש את ההסבר של "שמשות מדומות". בטבלה I חולקו התצפיות לשבע קבוצות לפי זווית השמש. בקבוצה של אור יום מלא היו 467 תצפיות מזוהות, ו-343 מהן היו מטוסים או בלונים.

במבחן חי בריבוע הושוו התצפיות המזוהות לתצפיות הלא מזוהות בשישה מאפיינים: צבע (26.15), מספר העצמים (40.73), צורה (29.05), משך התצפית (49.49), מהירות (37.93) ובהירות (5.85). בחמישה מתוך השישה, ההסתברות ששתי הקבוצות מתפלגות באותו אופן נמוכה מ-1%. הדו"ח מציע הסברים לחלק מההבדלים. עודף הצבע הירוק אצל המזוהים נובע מ-98 תצפיות ירוקות מתוך 130 אסטרונומיות, רובן "כדורי האש הירוקים" בדרום-מערב ארצות הברית. אצל הלא מזוהים היה עודף של קבוצות עצמים, של צורת רקטה או מטוס ושל מהירויות מעל 400 מייל לשעה. חלק מהמהירויות הגבוהות באו ממכ"ם, שמדד 1,000 עד 2,000 מייל לשעה. לעודף הלא מזוהים במשכים של 31 שניות עד 5 דקות לא נמצא הסבר. גם אחרי שהוצאו מהחישוב התצפיות האסטרונומיות (טבלאות VIII עד XIII) נשארו הבדלים: צבע 13.40, מספר עצמים 23.73, משך 14.34, מהירות 43.71 ובהירות 10.68. הדו"ח מסכם שהתוצאות "אינן חד-משמעיות".

החיפוש אחר "מודל" של צלחת מעופפת

פאנל בחן 164 מתוך 186 תיקים של תצפיות יום ודמדומים. מהם, 18 סווגו כמטוסים אפשריים, 20 כבלונים אפשריים, 19 כמזוהים אפשריים אחרים ו-100 כלא מזוהים. שבעה סווגו כ"לא מזוהים טובים" (good UNKNOWNS), ושניים זוהו לפי זווית השמש כשמשות מדומות. בתצפיות הלילה נמצאו עוד חמישה מקרים "טובים". כ-40 מקרים לא מזוהים נשארו מחוץ לקבוצה הזאת רק בגלל התמרונים שדווחו. תצפיות מכ"ם שלא אושרו בעין מוגדרות בדו"ח "חסרות כל משמעות", ולדבריו ההסבר "ההגיוני ביותר" להן הוא היפוך טמפרטורה. בסך הכול, 12 מתוך 434 המקרים הלא מזוהים תוארו בפירוט שהספיק לנסות לבנות מהם מודל.

12 המקרים הלא מזוהים הטובים

שמות העדים לא מופיעים. כל מקרה מזוהה במספר סידורי ובתיאור כללי של העד, ולרובם מצורף שרטוט שהעד צייר. מהשרטוטים נשארו ב-OCR רק כיתובים.

• מקרה I (0573.00): שני עובדים של חברה לניקוי שטיחים, על גשר, 29 ביולי 1948 בשעה 0955. הם ראו עצם מתכתי מבריק באורך 6 עד 8 רגל וברוחב 2 רגל, בגובה של כ-30 רגל, פונה שמאלה. נראה שהעצם נעלם ביער, ולא נמצאו עקבות.
• מקרה II (4508.00): סטודנט לתעופה ימית, אשתו ואנשים נוספים בקולנוע דרייב-אין, 20 באפריל 1952, בין 2115 ל-2240. בלילה בהיר הם ראו כ-20 קבוצות של שניים עד תשעה עצמים, בצורת מטוסים רגילים. כל עצם זהר והיה מוקף "זוהר אדום".
• מקרה III (2013.00, 2014.00, 2014.01): ב-20 בינואר 1951 בשעה 2020 ראו שני פקחי מגדל אור מעל שדה תעופה עירוני. בשעה 2026 ראו אותו גם הטייסים של מטוס נוסעים שהמריא. העצם טס לצד המטוס והבהב באורות דמויי אורות ניווט. הוא חצה את קו החרטום, הופיע "מיד" בצד השני, ואחרי 2 עד 3 שניות חלף מתחת למטוס. הטייסים תיארו אותו "כמו מטוס עם גוף דמוי סיגר וכנפיים ישרות", מעט גדול יותר מ-B-29 ובלי בתי מנוע על הכנפיים.
• מקרה IV (4599.00): חקלאי במשרה חלקית ופועל שכיר ייבשו טבק בחצות, 19 ביולי 1952. הם ראו שני עצמים דמויי סיגר: אחד ריחף, והשני נע מזרחה וחזר. אחר כך עלו שניהם עד שנעלמו, אחרי 3 עד 4 דקות. לשניהם הייתה "פליטה" בקצה אחד, ולפי העדים הם נראו "שקופים ומוארים מבפנים".
• מקרה V (0565.00 עד 0565.03): טייס וטייס משנה של מטוס DC-3, 24 ביולי 1948 בשעה 0340. עצם התקרב, חלף מימינם ומעט מעליהם, טיפס בתלילות ונעלם בעננים, כל זאת בתוך כ-10 שניות. נוסע אחד ראה הבזק אור. לפי התיאור, העצם נראה מונע ברקטה או בסילון והשאיר אחריו "שובל אש" של כ-50 רגל. לא היו לו כנפיים, והיו בו שתי שורות של חלונות מוארים.
• מקרה VI (4822.00): טכנאי מכשור שנהג מעיר גדולה לבסיס של חיל האוויר, 22 בדצמבר 1952 בשעה 1930. העצם עלה בקפיצות, בזווית של כ-45 מעלות, ואחר כך טס אופקית במהירות גבוהה. רוב הזמן הוא נראה לבן, אך שלוש פעמים "התגלגל" והראה צד אדום, ובאמצע הגלגול לא נראה בו אור כלל. בסוף נעמד בגובה רב מדרום לכוכב הלכת צדק ו"זינק" ימינה ושמאלה. התצפית נמשכה 15 דקות והסתיימה כשהעד הפסיק להסתכל.
• מקרה VII (2728.00): סמל טיסה בבסיס של חיל האוויר בקוריאה, 6 ביוני 1952 בשעה 0842. העצם נע במסלול לא סדיר של סחרורים והתהפכויות, נעצר לרגע, זינק מעלה ונעלם לתוך השמש, ואז נראה שוב חוצה אותה הלוך ושוב. מטוס F-86 חלף בין העד לעצם, ואדם נוסף ראה אותו גם כן. בשרטוט נכתב "קווים שחורים במרווחים שווים", ביחס של 7 ל-1.
• מקרה VIII (0576.00): חשמלאי ליד חלון האמבטיה בביתו, 31 ביולי 1948 בשעה 0825. הוא רץ למטבח כדי להראות את העצם לאשתו. העצם חצה את השמים בקו ישר ואופקי, ממערב למזרח, בתוך כ-10 שניות. בשרטוט נכתב "נראה צל", ויחס הממדים הוא כ-3 ל-1.
• מקרה IX (0066.00): חקלאי ושני בניו, בני 8 ו-10, במחנה דיג, 13 באוגוסט 1947 בסביבות 1300. העצם היה במרחק של כ-300 רגל ובגובה 75 רגל, על רקע קיר של קניון בגובה 400 רגל, ו"קיפץ מעל המשוכות" לפי תוואי הקרקע. הוא היה בצבע תכלת, בקוטר של כ-20 רגל ובעובי 10 רגל. בצדדיו היו "תרמילים" שמהם יצאו להבות, ונשמע קול "שוויש". לדברי העד, העצים "התנועעו בחוזקה".
• מקרה X (1119.00): עובד במעבדה העל-קולית של מעבדה אווירונאוטית ועובדים נוספים, ליד נהר, 24 במאי 1949 בסביבות 1700. בעין רגילה העצם החזיר אור שמש, אבל במשקפת בהגדלה פי 8 לא היה סנוור. בסוגריים הדו"ח שואל אם למשקפת היה מסנן. דרך המשקפת נראה מבנה מתכתי, ואפשר היה לראות ש"העור היה מלוכלך". החלק הקדמי היה חלק, והחלק האחורי "מחוספס ומקומט". העצם התרחק אופקית ומהירותו גדלה בהדרגה עד מהירות של מטוס סילון, בלי הנעה נראית. התצפית נמשכה 2.5 עד 3 דקות.
• מקרה XI (1550.00): קפטן במילואים של חיל האוויר וקפטן של חברת תעופה, בטיסה מסחרית כ-15 מייל צפונית לעיר בינונית, 20 במרץ 1950 בשעה 21:26. עצם עגול דמוי דיסקה בקוטר של כ-100 רגל התקרב במהירות מדרום וחלף לפניהם, במרחק של לא יותר מחצי מייל ובגובה של כ-1,000 רגל מעל המטוס. התצפית נמשכה 25 עד 35 שניות. במרכז החלק העליון הבהב אור כשלוש פעמים בשנייה, בוהק כל כך שאי אפשר היה להביט בו ברצף. בצד התחתון היו 9 עד 12 צוהרים במעגל, ומהם בקע אור סגול רך. הקפטן במילואים העריך את המהירות ביותר מ-1,000 מייל לשעה.
• מקרה XII (3601.00): מוזיקאי בתחנת רדיו, בדרכו לעבודה, 25 באוגוסט 1952 בשעה 0535. הוא ראה עצם מרחף כ-10 רגל מעל שדה ליד הכביש, במרחק של כ-100 יארד. כשכיבה את המנוע שמע "רעש פועם עמוק". העצם עלה אנכית "כמו להקה גדולה של שליווים הממריאה בבת אחת" ונעלם בין העננים. ממדיו היו כ-75 רגל אורך, 45 רוחב ו-15 עובי, "כמו שתי צלחות הגשה סגלגלות מונחות זו על זו", בצבע אלומיניום עמום. בחלון הקדמי, באור כחול, נראו ראש וכתפיים של אדם אחד שישב ללא תנועה. בחלק האמצעי נראתה "פעילות ותנועה רבה", ולאורך השפה סבבה שורת מדחפים קטנים. בבדיקת השטח זמן קצר אחר כך נמצאו סימנים לצמחייה שנפרעה, אבל בדגימות הדשא והאדמה לא נמצא דבר חריג. אמינות העד הוערכה "טובה".

הדו"ח מחלק את 12 המקרים לפי צורה: מדחף (I), מטוס (II ו-III), סיגר (IV ו-V), ואליפסה או דיסקה (VI עד XII). הוא מציב ארבעה תנאים למודל טוב. התנאי הראשון הוא שהצורה והתמרונים יתאימו לדיווחים לא מזוהים רבים. השני הוא עד ודו"ח אמינים. השלישי הוא פרטים מדויקים שמוציאים מכלל אפשרות עצם מוכר או תופעת טבע. הרביעי הוא שהמודל ייגזר משני מקרים או יותר בלי סתירה מהותית ביניהם. מקרים I עד VII נפסלו מסיבות שונות. מקרה II, למשל, נפסל כי הזוהר האדום יכול היה להיות החזר של אורות העיר פלינט (Flint) מציפורים או ממטוסים. מקרה IV נפסל כי העד היה "לא מוכשר דיו מבחינה טכנית", ובמקרה VI השרטוט סתר את התיאור. מקרים VIII עד XII עמדו בשלושת התנאים הראשונים אבל לא ברביעי, כי כל אחד מהם שונה מהאחרים: לאחד גוף חלק לגמרי, לשני תרמילי רקטה, לשלישי סנפיר, לרביעי צוהרים מתחת ולחמישי חלונות ומדחפים.

לכן מסיק הדו"ח שאי אפשר לגזור "מודל מאומת" של צלחת מעופפת. גם קבוצות של מקרים לא מזוהים בעלי מאפיינים זהים לא נמצאו, וכמה מקרים שזוהו בסוף נראו, לפני הזיהוי, "מוזרים לא פחות". קטע נוסף עוסק בפסיכולוגיה של הקורא. לפי הדו"ח, קריאה של דיווחים ספורים משכנעת קוראים, בלי קשר להכשרתם, שהצלחות "אמיתיות ומאיימות", ורוב הכתבות והספרים נכתבו בידי אנשים כאלה. ככל שקוראים יותר, התחושה מתחלפת בספקנות ובשובע. הדו"ח מעיד שהתחושה הזאת "הייתה כללית" בצוות הפרויקט, ושנדרש מאמץ מודע כדי להישאר אובייקטיביים.

המסקנות

• אי אפשר להוכיח באופן מוחלט שצלחות מעופפות אינן קיימות.
• הנתונים בכללותם לא הראו בניתוח סטטיסטי דפוסים או מגמות בולטים, אם כי אי-דיוק וחוסר שלמות של הנתונים אולי הסתירו כאלה.
• רוב הלא מזוהים לא זוהו בעיקר בגלל התמרונים שדווחו ובגלל היעדר נתונים משלימים, כמו תוכניות טיסה או רישומי שיגור של בלונים.
• לא נמצאה דוגמה מאומתת ולא נמצא מודל מאומת של צלחת מעופפת.
• בשום מקרה לא הייתה ראיה פיזית תקפה.
• ההסתברות שמקרה לא מזוהה כלשהו הוא צלחת מעופפת "קטנה ביותר", ו"בלתי סביר ביותר" שהדיווחים מייצגים טכנולוגיה שמחוץ לתחום הידע המדעי של התקופה.

נספח A - טבלאות ההתפלגות

רוב עמודי המסמך, בערך מעמוד 97 ועד עמוד 252, תפוסים במפתח הטבלאות ובכ-240 טבלאות שמולאו ביד. כל טבלה בנויה באותה תבנית. השורות הן עשר קטגוריות ההערכה, ממוספרות 0 עד 9, ועוד שורת סיכום. העמודות מפרידות בין זיהוי "ודאי" לזיהוי "מפוקפק", במספרים ובאחוזים. הטבלאות מחלקות את הנתונים לפי שנה וחודש, קבוצת אמינות (מצוינת, טובה, מפוקפקת, גרועה), צבע, מספר העצמים, משך התצפית, צורה, מהירות, בהירות (בסולם שמתחיל ב"אור שמש על מראה" ומסתיים ב"אור שמש על אבן"), מקום הצופה (במכונית, בחוץ, במטוס, בבניין), אזור גאוגרפי ו"אזורים אסטרטגיים". רוב החלוקות חוזרות שלוש פעמים: לכל התצפיות, לתצפיות הלא מזוהות ולתצפיות העצם. ב-OCR הכתב היד יצא כמעט כולו לא קריא, ולכן לא מובאים כאן מספרים מהטבלאות.

נספח B - הטפסים

הנספח האחרון מביא את כלי איסוף הנתונים. גיליון נתוני הצופה הניסיוני מכיל 28 שאלות וארבעה שרטוטים למילוי. באחד מהם מצוירים השמש והירח "בגודלם היחסי הנכון", כדי שהצופה יוכל לסמן עליו את גודלו הנראה של העצם. השאלון הניסיוני שואל גם עד כמה הצופה בטוח בכל תשובה ("ודאי" עד "סתם ניחוש"), מה עשה ב-30 הדקות שלפני התצפית, ולאיזה חפץ מוכר גודל העצם היה דומה ("מאפונה ועד ספינת אוויר"). בגיליון המידע הטכני של חיל האוויר, הגרסה הסופית, מובטח לצופה שהמידע יטופל כחסוי ושמו לא יפורסם בלי רשותו. הוא שואל על מצב השמים, על מיקום השמש, על בהירות העצם בהשוואה לפנס מכונית ועל גודלו בהשוואה לחפץ המוחזק ביד מושטת, מראש סיכה ועד כדורסל. אחריו באים הקודים שתרגמו כל תשובה לספרה בכרטיס ניקוב. עיסוק אזרחי, למשל, קודד לפי מילון התעסוקות של משרד העבודה האמריקאי משנת 1949. המסמך מסתיים בכרטיס IBM לדוגמה.

פרטים בולטים

• הניתוח הסטטיסטי נשען על 3,201 דיווחים מ-1947 עד 1952, ו-434 מהם (19.7%) נשארו לא מזוהים.
• רק 12 מקרים מתוך 434 הלא מזוהים תוארו בפירוט שהספיק לנסות לבנות מהם מודל, ואף שניים מהם לא תיארו את אותו עצם.
• במקרה XII דיווח העד שראה דרך חלון ראש וכתפיים של אדם יושב, ובבדיקת השטח לא נמצא בדגימות הקרקע דבר חריג.
• במבחן חי בריבוע נמצא שבחמישה מתוך שישה מאפיינים הלא מזוהים נבדלים מהמזוהים, והדו"ח הגדיר את התוצאה "לא חד-משמעית".
• בקוד הזיהוי המקדמי הופיעו גם הקטגוריות "רקטה או טיל" ו"תופעה אלקטרומגנטית". בקוד הזיהוי הסופי הן נמחקו ביד והוחלפו ב"מידע לא מספיק" וב"לא מזוהה".
• תצפיות מכ"ם בלי אישור חזותי הוגדרו "חסרות כל משמעות", וההסבר שהדו"ח העדיף להן הוא היפוך טמפרטורה.

מה לא נמצא במסמך

ההערה בכתב יד בעמוד הראשון, שהתיאור הרשמי באתר war.gov מזכיר, אינה קריאה ב-OCR, וגם חותמת השחרור קריאה רק בחלקה. 41 האיורים הם גרפים שה-OCR הפך לרעש, ומהם נלקחו רק מספרים שנקראו בבירור. מאיור 2, למשל, לא נקרא בוודאות מספר המקרים שהמידע עליהם לא הספיק. סכום ערכי החי בריבוע לצורה, אחרי שהוצאו התצפיות האסטרונומיות, אינו קריא. השרטוטים של העדים לא נקלטו, ונשארו מהם רק כיתובים בודדים. גם כאן יש קריאות לא ודאיות, כמו "אדום עמוק" במקרה VI. הטבלאות בנספח A כמעט כולן לא קריאות, וגם חלק מכותרותיהן, מספרי הטבלאות ושמות הערים באזורים האסטרטגיים נקראו רק באופן חלקי. תוכן העניינים מונה את מוצגי נספח B כ-B1 עד B7, ובמפתח הטפסים עצמו הם מופיעים כ-B1 עד B8. ההתאמה בין כל מוצג למספר העמוד שלו אינה ודאית. בתקציר נכתב שהשתמשו ב-3,201 מקרים, ובמבוא נכתב "כ-4,000 דיווחים". לפי הדו"ח ההבדל נובע מכ-800 דיווחים שנפסלו. אין במסמך השחרות, ושמות העדים אינם מופיעים בו.

מונחים

• ATIC - המרכז למודיעין טכני אווירי של חיל האוויר, בבסיס רייט-פטרסון. Project Blue Book פעל במסגרתו.
• AFR 200-2 - תקנת חיל האוויר מאוגוסט 1954 שקבעה כיצד מדווחים על עצמים מעופפים לא מזוהים (UFOB) וכיצד חוקרים אותם.
• 4602d AISS - טייסת שירותי המודיעין האווירי 4602 של פיקוד ההגנה האווירית. לפי התקנה, היא שביצעה את חקירות השטח.
• Card Bible - מדריך הקודים שלפיו תורגם כל דיווח לכרטיס ניקוב של IBM.