DOW-UAP-D087, ניתוח חיל האוויר של ארה"ב על עצמים מעופפים בארצות הברית, 1-100

המסמך הוא אוסף של כ-250 עמודים של טופסי "רשימת בדיקה - עצמים מעופפים לא מזוהים" (Check-List - Unidentified Flying Objects) של חיל האוויר האמריקאי, הממוספרים כתקריות 1 עד 100. רוב התצפיות בו התרחשו בין יוני 1947 לינואר 1948, בגל הדיווחים על "צלחות מעופפות" שפרץ בקיץ 1947, ומקצתן מוקדמות יותר. לצד המקרים בארצות הברית כלולים גם דיווחים מקנדה, מניופאונדלנד, מאלסקה, מהוואי, מגרמניה, מאנגליה ומפינלנד.

רקע

כל תקרית מתועדת בטופס אחיד בן כ-26 שדות: תאריך, שעה, מקום, שם הצופה, עיסוקו וכתובתו, מקום התצפית, מספר העצמים, מרחק, משך התצפית, גובה, מהירות, כיוון טיסה, "טקטיקה" (תמרונים), קול, גודל, צבע, צורה, ריח, מבנה משוער, שובלי פליטה, מזג אוויר, השפעה על עננים, שרטוטים או צילומים ואופן ההיעלמות. בסוף כל טופס מופיעות "הערות", שבהן מסוכמת עדות הצופה בלשונו, ולעתים "הערכה" (למשל "אושר על ידי מקורות אחרים") או הערה של החוקר. הקיצור N/S, שחוזר בעשרות שדות, פירושו "לא נמסר". הטפסים נשענים על חקירות של קציני מודיעין, על הודעות מגדלי פיקוח ועל קטעי עיתונות, ומקרים קשורים מסומנים באותו מספר עם אות (30, 30a, 30b) ומפנים זה לזה. סריקת המקור ישנה ודהויה, וחלק גדול מהטקסט שהופק ממנה משובש.

מה כתוב במסמך

מורוק, קליפורניה, יולי 1947

הטפסים הראשונים עוסקים בשדה התעופה הצבאי מורוק (Muroc). ב-8 ביולי 1947 בבוקר זימן קצין המגורים, סגן ראשון ג'יי. סי. מקהנרי (McHenry, קריאה לא ודאית), שלושה עובדים אל מחוץ למשרדו: סמל ראשון ג'וזף רובולו (Joseph Ruvolo), סמל ראשון ג'רלד ניומן (Gerald E. Newman, קריאה לא ודאית) ומזכירתו ג'נט מארי סקוט (Jannette Marie Scott). לפי הדו"חות ראו כולם שני עצמים כסופים דמויי דיסקה או צלחת, שטסו בזה אחר זה לכיוון צפון-מערב, אל מוהאבי, במהירות של 300 עד 400 מייל לשעה ובגובה של כ-7,500 עד 8,000 רגל. כעבור כמה דקות הופיע עצם שלישי שביצע מעגל הדוק, בלי לאבד או לצבור גובה. העדים דחו את האפשרות של בלוני מזג אוויר, משום שהעצמים טסו אופקית ונגד הרוח, ואת האפשרות של ציפורים, משום שהחזירו את אור השמש. רובולו הצהיר: "אני בריא בגופי ובנפשי, וזו לא הייתה הזיה", וניומן ציין שיש לו ראייה תקינה ושמעולם לא ראה דבר כזה. הטפסים מסתיימים בהערכה "אושר על ידי מקורות אחרים".

באותו אתר מופיעה גם הצהרה בעל פה של קולונל גילקי (Gilkey, קריאה לא ודאית) בפני קצין המודיעין סרן הארי בלק (Harry D. Black) מ-12 באוגוסט 1947: הוא סבר בזמנו שהעצם שראה היה בלון מזג אוויר שמשטחו בצבע אלומיניום החזיר את אור השמש, ולא ראה בו חשיבות שמצדיקה דיווח נוסף. טופס נוסף מתאר תצפית מיולי 1947 באזור 3 של אגם רוג'רס היבש, בזמן ניסוי שבו השתתפו מטוסי P-82 ומטוס A-26: עצם בעל קווי מתאר סגלגלים ובליטות דמויות סנפירים בחלקו העליון, בתנועה של סיבוב או נדנוד, שמסלולו נראה כאילו "הוטל מגובה רב".

פורטלנד והאזור, 4 ביולי 1947

סדרה ארוכה של טפסים מתעדת את יום העצמאות 1947 בפורטלנד, אורגון. שוטר שהאכיל יונים ליד תחנת המשטרה הבחין שהיונים נבהלו והתעופפו, ואז ראה עצמים בשמיים. סמל קלוד קרוס (Claude Cross) ממשטרת מדינת אורגון במילווקי דיווח על שלוש דיסקות שטסו זו אחר זו "במהירות אדירה" עם ברק חום-לבנבן. השוטר ארל פטרסון (Earl Patterson, קריאה לא ודאית), טייס לשעבר בחיל האוויר של הצבא, תיאר דיסקה אחת בגובה כ-30,000 רגל, מהירה מכל מה שראה, שביצעה פנייה של 90 מעלות "בלי קושי", והעריך שהיא מונחית ברדיו. שני שוטרים נוספים, אחד מהם טייס פרטי, ראו דיסקות לבנות במבנה של קו ישר בגובה כ-40,000 רגל, שהאחרונה בהן "רפרפה" הצידה בקשת. סגן שריף בוונקובר, וושינגטון, תיאר מבנה בצורת V "כמו להקת אווזים" מעל פורטלנד, ותושבים אחרים דיווחו על דיסקות מתכתיות, על עצם עגול בגודל של מטבע דיים ועל עצמים שנעו בכיוונים שונים. קטע עיתונות שצורף מציין שכשמונה שוטרים וסגני שריף וגם אזרחים רבים ראו את העצמים באותו יום.

צפון-מערב ארצות הברית וניופאונדלנד

הטייס ריצ'רד רנקין (Richard Rankin) מבייקרספילד דיווח על עשרה עצמים במבנה V, שאחד מהם השתרך מאחור; כשחזרו בכיוון ההפוך נותרו מהם שבעה, והוא סבר שהם דומים למטוס הניסוי XF5U-1, "הלביבה המעופפת", ושמדובר ב"מכונות מעופפות" כלשהן. בשדה הרמון בניופאונדלנד תיאר המכונאי ג'ון וודרוף (John B. Woodruff) מחברת פאן אמריקן דיסקה שקופה למחצה "כמו גלגל", בגודל של מטוס קונסטליישן, שחצתה ענן, פתחה בו שביל נקי והשאירה שובל כחלחל באורך 15 עד 20 מייל. מאוחר יותר, ב-23 ביולי 1947, דיווחו שני עדים מאותו שדה על הבזקי אור אדמדמים בתנועות חדות במשך שלוש דקות. בקודרוי שבניופאונדלנד ראו ב-10 ביולי 1947 בעל חנות שהיה חבר בחיל המתנדבים האזרחי לגילוי מטוסים, עד נוסף וילד בן 12 עצם אדום בוהק בגודל של "מכסה חבית" שצלל במהירות. דיווחים נוספים הגיעו מגרנד פולס, מספינת הנוסעים "Burgeo" בדרך מסידני שבנובה סקוטיה, ומאלסקה: בשדה אלמנדורף באנקורג' ראו קצינים עצם דמוי בלון בצבע אלומיניום, וטייסים של חברת תעופה פרטית ליד בת'ל תיארו עצם שחור בגודל של מטוס C-54, בלי כנפיים ומנועים, שטס פי שלושה ממהירותו.

שרשרת התצפיות של 7 בינואר 1948

לב המסמך הוא אירוע 7 בינואר 1948. לפי הדו"ח של סמל ראשון קווינטון בלקוול (Quinton A. Blackwell) ממגדל הפיקוח בשדה גודמן שבפורט נוקס, קנטקי, הודיעה משטרת מדינת קנטקי בצהריים על עצם עגול גדול בקוטר 250 עד 300 רגל מעל מנסוויל. המפקד קולונל היקס (Hix), קצין המבצעים סרן קרטר (Carter) וסגן אורנר (Orner) ראו את העצם מהמגדל. בסביבות 1430 ביקש בלקוול ממוביל מבנה של ארבעה מטוסי P-51 שעבר באזור, בעל אות הקריאה NG 869, לנסות לזהות אותו. המסמך מביא את דבריו כפי שנקלטו בקשר, בגרסאות של כמה עדים: "העצם ישירות לפניי ומעליי, ונע בערך בחצי מהירותי"; "הוא נראה מתכתי ובגודל עצום"; "אני מנסה להתקרב כדי לראות טוב יותר". לפי סרן קרטר, ההודעה האחרונה הייתה שהוא מטפס ל-20,000 רגל ויזנח את המרדף אם לא יתקרב, ובטופס נכתב שזו "כנראה המילה האחרונה שהתקבלה אי פעם מ-NG 869". שני מטוסים אחרים חזרו, ואחד הטייסים אמר שהעצם נראה כמו השתקפות שמש בחופת מטוס. סרן ג'יי. פי. דוסלר (J. F. Duesler, קריאה לא ודאית) תיאר עצם כסוף בוהק דמוי טיפה, שנראה מ-1420 עד 1600, "יותר משעה וחצי", ושבהמשך נראה כ"נוזלי"; מהירותו נרשמה כ-360 מייל לשעה "לפי הצהרת מנטל". חייל אחר תיאר "גביע גלידה שבראשו אדום". נוסף לכך נכתב שאסטרונום שנשאל ניסה להסביר את התופעה כנוגה או כשביט, עם סימן שאלה.

המסמך משחזר את מסלול העצם לאורך היום: דיווחים ממדיסונוויל (שם צפו בו בטלסקופ ותיארו חרוט), מאליזבת'טאון, ממייסוויל, מאירווין ומאוונסבורו, ובין 1630 ל-1645 תצפית של האסטרונום סייפרט (Seyfert) מאוניברסיטת ונדרבילט, שראה דרום-מזרחית לנאשוויל עצם "שאליו מחובר סל", שנע לאט בגובה של כ-25,000 רגל. באותו ערב נצפו אורות גם בבסיס לוקבורן ליד קולומבוס, אוהיו: מפעיל תחנת כיווּן אלברט פיקרינג (Albert R. Pickering) מכנף הקרב 332 תיאר במשך 20 דקות עצם ענברי, עגול או סגלגל, גדול ממטוס C-47, שריחף, הסתובב במעגלים, ירד כמעט עד הקרקע ונעלם בעננים, עם שובל באורך פי חמישה מגופו. בשדה קלינטון קאונטי בווילמינגטון, אוהיו, צפה צוות מגדל הפיקוח במשך כ-35 דקות באור שעלה וירד "במהירות אדירה" ושינה צבעים מלבן לאדום ולירוק, ורב"ט ג'יימס הדסון (James F. Hudson) צירף שלושה שרטוטים בעיפרון שבהם הוא נראה כחרוט או משולש.

כדורי אש ומטאורים

כמה טפסים מתעדים תופעות שהעדים עצמם ייחסו למטאורים. ב-13 באוקטובר 1947 לפנות בוקר ראו כמה עדים במניטובה ובססקצ'ואן, ביניהם שופט, וטרינר וציידי ברווזים, כדור אש ירוק או כחול "בגודל כדור כדורגל" שהתפוצץ "כמו זיקוק". החוקר ציין שתי אי-התאמות בהסבר המטאורי: משך הטיסה, 12 עד 15 שניות, ותנועה אופקית לרוחב השמיים. דיווחים דומים הגיעו מלבלוק שבנבדה, מטיסה 191 של יונייטד בין מדפורד להר שאסטה, מיוסטון ומדנוויל שבקנטקי.

דיווחים בודדים נוספים

• בשדה פיירפילד-סויסון בקליפורניה, ב-6 ביולי 1947, ראה סרן ג'יימס ברניסטון (James H. Burniston) עצם בגודל של C-54 שהתגלגל מצד לצד שלוש פעמים, וצדו האחד בלבד החזיר אור.
• בשדה המילטון ב-29 ביולי 1947 תיאר סגן ראשון וורד סטיוארט (Ward L. Stewart), טייס B-29 לשעבר, עצם לבן חלבי שעקב אחרי מטוס P-80 במהירות גדולה פי שלושה או ארבעה ממהירותו, ועצם שני שתמרן מעליו "כמו מטוס קרב המלווה מטוס כבד".
• נהג אוטובוס ליד קלריון שבאיווה דיווח ב-29 ביוני 1947 על עצמים בקוטר 175 עד 250 רגל ובעובי של כ-12 רגל, בצורת "צלחת הפוכה", עם קול של מנוע חשמלי או דינמו.
• בטווין פולס שבאיידהו ראו בכיר ברשות הדיור המקומית ובלש משטרה קבוצות של 3 עד 50 אורות במבנה משולש שחלפו מעל העיר הלוך וחזור. העדים פסלו מטאורים, ציפורים או השתקפות של אורות העיר. בלוגן שביוטה דווח ב-8 בספטמבר 1947 על קבוצות של אורות קטנים צהבהבים שהקיפו את העיר.
• ליד פלייסרוויל בקליפורניה, ב-14 באוגוסט 1947, תיאר מנהל בחברת ביטוח עצם בצבע "כרום מלוטש" שנעלם בענן עשן אפור כהה. הסוכן שחקר שיער שמדובר במטוס רגיל, אך כתב שאינו יכול להסביר את שובל העשן.
• סגן אלוף פ. ל. ווקר (F. L. Walker) מהענף המדעי בקבוצת המחקר ראה ב-10 באוגוסט 1947 ליד סילבר ספרינגס שבאוהיו זוהר כתום עם פס לבן צר "כמו של קליע נותב", שנע בקו אופקי לחלוטין.
• טייס ותיק מרהובות' ביץ' שבדלאוור דיווח על "קליע" בקוטר 15 אינץ' שחלף בספטמבר 1944 במהירות של 1,000 עד 1,200 מייל לשעה עם סילוני להבה, ושוב באוקטובר 1946, וסבר שמדובר בניסוי טילים.
• דיווח מבריטניה: טייס מטוס מוסקיטו רדף, לפי משרד האוויר הבריטי, אחר עצם בגובה 22,000 רגל במשך כחצי שעה מעל הים, 50 מייל מחופי הולנד.
• מחפש מחצבים בהרי הקסקייד דיווח שמחט המצפן בשעון שלו נעה מצד לצד בזמן שחלפו מעליו דיסקות בקוטר של כשלושה רגל, וחזרה למצבה אחרי שנעלמו.
• בלייקלנד שבפלורידה בנה עד דגם של מה שראה ושלח אותו כמוצג. החוקרים צירפו הערכה שלילית של אמינותו האישית ובדקו אם הוא קשור לארגון חתרני (התשובה הייתה שלילית).
• בטיסה של פאן אמריקן ממידוויי לאואהו, ב-12 בספטמבר 1947, ראו הקברניט והקצין השני אור בצבע של נורה מתלהטת ש"כבה" כ-30 מייל לפני המטוס.
• הטופס האחרון, תקרית 100, מתאר עצם בוהק שנצפה עשר שניות ליד פייטרסארי שבפינלנד, פלט להבות והשאיר פסים אפורים בשמיים. המקור הרשמי היה נספח צבאי.

פרטים בולטים

• בטפסים ממורוק מ-8 ביולי 1947 נרשמה ההערכה "אושר על ידי מקורות אחרים".
• ההודעות האחרונות בקשר של מוביל המבנה NG 869 ב-7 בינואר 1948 מובאות בגרסאות של ארבעה עדים לפחות, עם הציון שאלה היו "כנראה המילים האחרונות" שהתקבלו ממנו.
• האסטרונום סייפרט מוונדרבילט תיאר באותו יום עצם "שאליו מחובר סל".
• המכונאי בשדה הרמון סיפר שהעצם פתח שביל בעננים ושובלו נמשך 15 עד 20 מייל.
• לפחות שני עדים השוו את מה שראו למטוס הניסוי XF5U-1, "הלביבה המעופפת".
• תקרית 85 מסומנת "בטלה" ומפנה לתקרית 29.
• בעשרות טפסים הוזנו רק שדות בודדים, ובשאר נרשם N/S.

מה לא נמצא במסמך

רוב הטקסט הסרוק משובש מאוד, ולכן שמות רבים, תאריכים ומספרים אינם קריאים, וחלק מהטפסים אינם מזוהים כלל. אין במסמך השחרות נראות לעין. אין בו מסקנות כוללות או ניתוח של מאה התקריות, למרות שמו. השם מנטל מופיע פעם אחת בלבד, בציון מהירות העצם, והמסמך אינו מוסר מה עלה בגורל הטייס של NG 869. בכמה מקרים נאמר שצורפו שרטוטים, צילומים או סרט קודכרום, אך הם אינם בקובץ, ובאחד מהם נכתב במפורש "אין בתיק שלנו". התיאור הרשמי באתר war.gov מסתפק בציון כללי שהמסמך כולל טופסי רשימת בדיקה ועדויות.

מונחים

• רשימת בדיקה (Check-List): טופס סטנדרטי של חיל האוויר לרישום פרטי תצפית בעצם מעופף לא מזוהה.
• N/S: "לא נמסר", שדה שהעד או החוקר לא מילאו.
• P-51, P-80, P-82: מטוסי קרב של התקופה; A-26: מפציץ קל; C-47, C-54: מטוסי תובלה; B-29: מפציץ כבד.
• CAA: מינהל התעופה האזרחית של ארצות הברית.
• VHF/DF: תחנת כיווּן רדיו, שמאתרת את כיוון שידורי הקשר של מטוסים.