DOW-UAP-D088, ניתוח חיל האוויר של ארה"ב על עצמים מעופפים בארצות הברית, 101-172

המסמך הוא קובץ של כ-210 עמודים מתוך ניתוח של חיל האוויר האמריקני על עצמים מעופפים, ובו טופסי "Check-List - Unidentified Flying Objects" (רשימת בדיקה לעצמים מעופפים לא מזוהים) של מקרים שמספריהם 101 ואילך, רובם מ-1948. לטפסים מצורפים מכתבים של עדים, דו"חות של מפקדות חיל האוויר, מברקים, דיווחים של ה-FBI וקטעי עיתונות. רוב המקרים התרחשו בארצות הברית, אך יש גם דיווחים מסקנדינביה, מהפיליפינים, מפרגוואי, מגרמניה, מהולנד, מטורקיה ומברית המועצות.

רקע

כל טופס בקובץ בנוי משדות קבועים: תאריך, שעה, מקום, שם הצופה ועיסוקו, מספר העצמים, מרחק, משך התצפית, גובה, מהירות, כיוון, "טקטיקה" (אופן התנועה), קול, גודל, צבע, צורה, ריח, מבנה נראה, שובל, מזג אוויר, השפעה על עננים, שרטוטים, אופן ההיעלמות והערות. בגב רבים מהטפסים יש תיאור חופשי של האירוע, ולעתים "הערת סוכן" (Agent's Note) או מסמך מקורי מצורף, שמסומן "Supplement". שדות רבים מסומנים N/S (לא צוין). הדף הראשון נושא חותמת ביטול סיווג (Authority NND 917033). הטפסים מפנים זה לזה, ובכמה מהם רשומות השוואות לנתוני מזג אוויר, לשחרור בלוני מזג אוויר ולטיסות ידועות באזור, כלומר ניסיונות לזהות את העצם.

מה כתוב במסמך

הקובץ אינו מסודר לפי נושא אלא לפי מספרי המקרים, בערך בסדר שבו נרשמו. אפשר לחלק את תוכנו לכמה סוגים: כדורי אש ומטאורים, עצמים מתכתיים או "דיסקות" שנראו ביום, אורות ו"רקטות" בלילה, תצפיות של טייסים ואנשי צבא, וגל דיווחים מאוהיו ומהמערב התיכון בקיץ 1948. להלן המקרים הבולטים, ואחריהם סקירה של השאר לפי סוג ואזור.

מקרה 101 - הפיצוץ מעל נורקטור, קנזס, ומכתבי מרקהאם

המקרה הפותח הוא הארוך ביותר. ב-18 בפברואר 1948 נשמע מעל נורקטור (Norcatur), קנזס, "פיצוץ גדול אחד" ואחריו "הרבה פיצוצים קטנים", ונשאר בשמיים כתם עשן כחלחל-לבן בצורת פטרייה כשעה. הטופס מבוסס על דיווח של עורך עיתון מנורטון, קנזס, ומסווג את העצם כמטאור שהתפרק. לפי הטופס, אוסקר מוניג (Oscar Monnig) מקבוצת אסטרונומים חובבים בפורט וורת' הציג "הוכחה מוחשית" שמדובר בכדור אש: החל מ-24 באפריל נמצאו שברים קטנים, ובעקבות כתם מופר בשדה תלתן נחפרה אבן של כ-109 פאונד שהייתה קבורה כשני רגל באדמה. לפי הדיווח זהו "אכונדריט", סוג נדיר של מטאוריט אבני. צלם חובב צילם את שובל האדים ארבע דקות אחרי הפיצוץ, והתצלום תויק עם המקרה. המטאור נראה באוקלהומה, ניו מקסיקו, קולורדו, קנזס ונברסקה. באותו יום ראו גם צוותי שני מטוסי B-29 של קבוצת ההפצצה ה-28, בגובה כ-20,000 רגל מעל גרין ריבר, יוטה, "כדור אש ענק רב-צבעוני שגורר ענן עשן סמיך" (מקרים 102-103, עם הפניה למקרה 101).

לנספח צורפו שני מכתבים של נורמן גארט מרקהאם (Norman G. Markham) אל קצין הקשר הראשי של צבא ארה"ב. מרקהאם טען שהעצם היה רקטה בדרכה לירח, נשען על הערכה מספרו של ווילי ליי (Willy Ley) שרקטה צריכה כ-100 שעות כדי להגיע לירח, והציע "חגורה" גאוגרפית בין קו הרוחב של בויסי, איידהו, לזה של נאשוויל, טנסי, שבה לדבריו מתרכזים האירועים. במכתבו מ-14 במרץ 1948 מנה מקרים מיוני 1947 ואילך: עצם דמוי שביט מעל בויסי, "ספינה בוערת" שראה צופה יערות ליד פורט רוס, קליפורניה, עצם "כמו שבתאי עם טבעת" מעל מפרץ סן פרנסיסקו, שתי "דיסקות מעופפות" שדווחו מהמכלית Ticonderoga, ו"שונית רפאים" שספינת המדידה MAURY קלטה כהד מעצם במים. ברשימה מוזכר גם 7 בינואר: לפי מרקהאם רדפו סגן מנטל (Mantell) ושני טייסים נוספים אחרי דבר דמוי "דיסקה מעופפת" באזור פורט נוקס וקנטקי, ומנטל נהרג בעת שניסה לטפס לגובה. זהו האזכור היחיד בקובץ למקרה מנטל, והוא מופיע כחלק מטיעוני מרקהאם ולא כדו"ח חקירה. מרקהאם מזכיר גם את "תהלוכת המטאורים" מעל טורונטו ב-1913, וטוען שקו טיסתם "יוצא" ממיקום הירח.

אחרי מכתבי מרקהאם מובא קטע ממכתב של ד"ר לינקולן לה-פאז (Lincoln LaPaz), מנהל המכון למטאוריטיקה באוניברסיטת ניו מקסיקו, מ-11 באפריל 1948. לה-פאז כתב שחלקים ממכתבי מרקהאם "פנטסטיים", שאף אסטרונום לא ייקח ברצינות תיאוריה של "פלישה מנוגה או מהירח", ושמרקהאם נשען על כתבות עיתונים. עם זאת כתב שיש מקרים לא מוסברים, ועל "הדיסקות המעופפות" ציין: "לדעתי 99% מתיחה ודמיון ו-1% אמיתי". על נורקטור היה משוכנע שזו נפילת מטאוריט אמיתית בגודל חריג, אך מנה "היבטים מוזרים": למרות חיפושים לא נמצא עד אז שום שריד; מארז סוללה שנפל ותואר תחילה כ"לוהט באדום" תואר אחר כך רק כ"חם מכדי להחזיק", ובבדיקת פיזיקאי מהאוניברסיטה התברר כזהה לסוללות של מקלטי רדיו ניידים; ושלושה אנשי מגדל הפיקוח בבסיס מקוק, נברסקה, שללו שזה כדור אש ותיארו "עצם שחור עם סילון להבה בהיר במיוחד מאחור". גם תלמידה מקנזס, בגיל העשרה, שלחה לו תיאור דומה. עדויות מקומיות מתארות פיצוץ שהרעיד חלונות כ-90 שניות אחרי ההבזק.

מקרה 111 - "כנף מעופפת" מעל הפיליפינים

ב-1 באפריל 1948 בשעה 09:55 הוביל סגן רוברט ו. מאיירס (Robert W. Meyers), טייס P-47 בטייסת הקרב ה-67, מבנה של ארבעה מטוסים מעל הפיליפינים בגובה 1,500 רגל. לפי הדו"ח ראה כשלושה מייל מזרחה עצם "מסוג כנף מעופפת", בצורת חצי ירח, עם "גב צב" וסנפיר גב בקושי נראה, כסוף, במהירות של כ-200 מייל לשעה. כשפנה ליירט, העצם פנה 90 מעלות, האיץ ונעלם בתוך כחמש שניות, בלי קול ובלי שובל. מכתב של חיל האוויר ה-13 מבסיס קלארק מתאר את מאיירס כ"אמין ולא נסער", אך מציין שהיה העד היחיד: אנשי הכנף שלו היו בתמרון ומכשיר הקשר שלו לא פעל. באישור מ-15 באפריל 1948, שהועבר לפיקוד הציוד האווירי (AMC) ברייט-פטרסון, נכתב: "העצם היה כנראה ציפור". מברק ממפקדת המזרח הרחוק בטוקיו חוזר על הפרטים.

צ'יילס ו-וויטד, 24 ביולי 1948

אחד המקרים המפורטים בקובץ הוא תצפית צוות מטוס DC-3 של איסטרן איירליינס. במכתב אל הנהלת החברה במיאמי כתב הקפטן ק. ס. צ'יילס (C. S. Chiles) שהוא וטייס המשנה ג'ון וויטד (John Whitted) ראו ב-24 ביולי 1948 בשעה 2:45 לפנות בוקר, כ-20 מייל דרום-מערבית למונטגומרי, אלבמה, בגובה שיוט של 5,000 רגל, מה שנראה כ"כלי טיס מסוג סילון" מימינם ומעט מעליהם, כעשר שניות. לפי תיאורו לא היו לו כנפיים, מאחוריו נגררה להבה של כחמישים רגל, היו בו "שתי שורות חלונות שהעידו על סיפון עליון ותחתון" ואור בהיר מאוד בפנים, ומתחתיו זוהר כחול. העצם טיפס לעננים ונעלם, בלי שהמטוס חש מערבולת. החברה ובקרת התנועה מסרו שלא דווח על כלי טיס כזה. בהצהרה נוספת תיאר צ'יילס "סוג של ספינת רקטה" ופנייה לשדה לוסון בפורט בנינג, שהשיב שאין שם מטוסים.

לקובץ צורפה גם "תוספת לדו"ח נסיעה" מ-31 ביולי 1948 על ראיון עם ק. ל. מקלווי (C. L. McKelvie), נוסע באותה טיסה, שישב מימין. הוא ראה רק "פס אור פתאומי" בצבע "כנראה אדום דובדבן בהיר" עם שוליים צהובים, לא ראה צורה ולא שמע קול, אך לדבריו הרטט במטוס היה חזק מהרגיל, והטייסים נראו לו נרגשים ועצבניים. שני טפסים נוספים מאותו לילה, כ-15 דקות קודם, מתעדים "מטאור יוצא דופן" שראו טייסים אחרים של איסטרן בין בלקסטון לגרינסבורו, ושובל "של סילון או רקטה" שראה הטייס לואיס פלדוורי (Louis Feldwary) ליד בלקסטון, וירג'יניה (מקרה 144). הערה בטופס קושרת את שלוש התצפיות זו לזו לפי השעות.

מקרה 162 - הילדים בהאמל, מינסוטה

ב-11 באוגוסט 1948, בין 12:00 ל-12:15, ראו שני אחים בגילי 10 ו-8 בחצר ביתם בהאמל (Hamel), מינסוטה, עצם עגול אפור עמום, כרגל עובי ושני רגל רוחב, שנראה מתכתי. לפי הטופס ירד העצם בעדינות "כמו בלון", הסתובב פעם אחת, השמיע שריקה "כמו שריקת קיטור", קפץ כ-20 רגל, נעצר ושרק שוב, ואז טיפס לכ-30 רגל בתמרון בין ענפים וחוטי טלפון ונורה לצפון-מזרח. בפגיעה בקרקע נשמעה לדבריהם "נקישה קלה כמו מתכת במתכת". ההורים סיפרו שהילדים נבהלו. האב הודיע למנהל הדואר המקומי, שדיווח למשרד ה-FBI בסנט פול. הסוכן מצא במקום כתם בקוטר כשני רגל שנראה כאילו הונח בו חפץ כבד, ובו אבנים בולטות שהתיישרו. המקום כוסה בגיגית כביסה.

ה"רקטות" מעל סקנדינביה

שלושה טפסים מתעדים אורות ועצמים דמויי רקטה מעל סקנדינביה בתחילת 1948. מקרה 149, מתוך דו"ח של נספח צבאי אמריקני, מתאר שלושה עצמים "דמויי רקטה" שנראו ב-19 בינואר 1948 בצפון יוטלנד, דנמרק (הירינג, סקאגן והירופ), נעים ממזרח למערב עם זנב אור ירוק, ש"נעצרו פתאום, התפוצצו ונעלמו". מקרה 133 (קריאה לא ודאית של המספר) מסכם תצפיות בנורווגיה, בדנמרק ובשוודיה בין 20 ל-26 בפברואר 1948, בדרך כלל בסביבות 21:30, בגבהים מגובה צמרות העצים ועד 20,000 רגל ובמהירות "מייל עד שניים בשנייה", עם זנב ושובל ירוקים. לפי הטופס הן הגיעו "מכיוון פנמינדה", והנטייה של העצמים להופיע בשעה 21:30 "עשויה להיות משמעותית". במקרה 150 ראו טייס נורווגי של חברת DNL וטייס המשנה שלו, בסביבות 1 במרץ 1948, "קליע" בגובה 20,000 רגל שנע לאורך חוף שוודיה ונעלם מעל נורווגיה בתוך ארבע שניות, עם להבה כחולה-ירוקה, ומסלולו "עקב אחר פני כדור הארץ". בטופס צוין שטילים דומים נצפו בריוקן ובפינסה, נורווגיה, ו"מעניין לדעת" שבריוקן מייצרים כעת מים כבדים. טופס נוסף מגדביירג ליד ויילה, דנמרק, סביב 7 בפברואר 1948, קצר מאוד.

תצפיות של טייסים ואנשי צבא

חלק ניכר מהעדים הם אנשי צבא:

• מונטגומרי, אלבמה, 9 באפריל 1948: סגן-אלוף רוברט ב. יוז (Robert B. Hughes) מבית הספר הטקטי האווירי ראה בגובה כ-16,000 רגל דיסקה כסופה, ומקרוב תיאר כיפה "כמו מצנח", כבל כהה ועליו מכל כסוף, שדמו לדבריו "למצנח ולמכל של ציוד בדיקה צילומי שמוטל מרקטת V-2". מצורף שרטוט.
• בסיס הולומן, ניו מקסיקו, 5 באפריל 1948 (מקרה 122): צופה בלונים מאומן ראה 40 שניות עצם גבוה ומהיר "באופן עצום" שביצע שלוש לולאות אנכיות, ועד נוסף ראה שני עצמים זהובים. מסקנת העדים: "בהחלט לא בלון ונראה שאינו מאויש, לפי התמרונים האלימים".
• בסיס רפיד סיטי, דקוטה הדרומית, אוגוסט 1948 (מקרה 135): רס"ן אלמר ה. האמר (Elmer H. Hammer), קצין מודיעין בקבוצת ההפצצה ה-28, ראה כ-12 עצמים אליפטיים צהבהבים-לבנים במבנה יהלום צפוף, במהירות "500 מייל לשעה ויותר", בלי קול.
• דרומית לאלבקרקי, 17 ביולי 1948: שני סמלים מבסיס קירטלנד ראו שבעה עצמים במבנה V שהשתנה לצורות אחרות, "כמו אשכול בלונים" בצבע אלומיניום; הסוכן תיאר את אחד העדים כ"מפוכח, חרוץ ושקול".
• מעל האוקיינוס השקט בין קוואג'לין להיקאם, 6 במאי 1948 (מקרה 167): טייס של שירות ההובלה האווירית הצבאי (MATS) ראה "כדור אש לבן גדול" לשבריר שנייה, "כמו פיצוץ פגז", ואחר כך אורות על פני המים.
• תצפיות נוספות: סגנים בבסיס גרינוויל, דרום קרוליינה, שראו שני עצמים לבנים נייחים שהאיצו וטיפסו (בטופס צוין שבלון מזג אוויר שחור אחד שוחרר באזור באותו יום); סגן בפיירבנקס, אלסקה; רס"ל בטיסה ממישיגן; סמ"ר בלוס אנג'לס שתיאר עצם כסוף "בצורת רקטת V-2"; קצינים מטייסת סיור צילומי באלסקה (טופס כמעט בלתי קריא).

דיווחים מבייקרספילד, בולטימור וממפיס

ממרץ 1948 יש סדרת טפסים מבייקרספילד, קליפורניה (מקרים 106-109), עם מכתב של מפקדת חיל האוויר הרביעי ו"סיכום מידע": תושבים דיווחו לשריף על עצמים בוערים "בדומה למטוס נופל", עשן ומצנח שנסחף מזרחה, וצוותי חיפוש ומטוסים לא מצאו דבר. במקרה 110 מובא דיווח של ה-FBI בבולטימור על אישה ששמעה במשך שבועות, בשעות הלילה המאוחרות, רעשים בשמיים "כמו מטוסים מרוחקים" שלא נשמעו כמו מטוסים אמריקניים; נכתב ש"אין פעולה מתוכננת". במקרה 117, ממפיס, טנסי, 7 במאי 1948, ראו כמה עדים 50 עד 60 עצמים קטנים מבריקים "כאלומיניום" נעים מזרחה. בטופס נכתב שהחקירה "נראה ששללה" מטאורים, שד"ר פול הרג'ט (Paul Herget) ממצפה סינסינטי הביע ספק שאלה מטאורים, ושמתוכננת התייעצות עם ד"ר היינק (Hynek) מאוניברסיטת אוהיו ועם לה-פאז.

אוהיו והמערב התיכון, קיץ 1948

חלק גדול מהטפסים שבמחצית השנייה של הקובץ מגיעים מאזור קולומבוס, אוהיו, ומאינדיאנה ופנסילבניה, ביולי ובאוגוסט 1948. העדים הם בעיקר אזרחים: עקרות בית, עובדים, סטודנט, איש משמר לאומי. כמה דוגמאות:

• קולומבוס, יולי 1948: עקרת בית ראתה שני עצמים כסופים "כמו סיגר או טורפדו"; בבדיקה במבצעי שדה פטרסון נמצא ששני מטוסי F-80 טסו באותה שעה באזור בבדיקת מהירות.
• קולומבוס, 31 ביולי 1948 (מקרים 156-157): שתי נשים ראו עצם שחור "בגודל חבית דלק" שפלט עשן, ובטופס סמוך, באותה שעה ובאותו אזור, נרשם שהעצם היה בלון מנייר קרפ, כמו בלוני האוויר החם של ירידים, שנפל לקרקע ונבדק בידי צופה. בהערה נכתב שהזמן והכיוון תואמים.
• קולומבוס, 2 באוגוסט 1948 (מקרים 154-155): בני זוג ראו עצם עגול בקוטר 20 עד 30 רגל עם היקף אפור-שחור ומרכז שקוף, שנע לאט ושינה את תנוחתו שלוש פעמים. הבעל שרטט ארבע תנוחות.
• אינדיאנפוליס, סוף יולי 1948: שני עובדים ראו עצם "כמו מדחף רחב וקצר" בצבע אלומיניום, כ-30 רגל מעל העצים, שנראה יורד לאזור מיוער, וחיפוש של קציני שדה סטאוט לא העלה דבר; ובמקרה 152 חשמלאי ואשתו תיארו עצם "כמו מצילה", לבן מט, "גדול מספיק לשאת אדם אחד".
• יוניונטאון, פנסילבניה, סוף יוני 1948 (מקרים 163-164): כמה עדים ראו בזמן סערה עצמים אליפטיים זוהרים, "כמו מגש בשר שמתגלגל על שוליו", ולפי אחד הטפסים נראה דרך אחד מהם הבזק ברק.
• טפסים נוספים מגהאנה, וורתינגטון, ספרינגפילד, גרובפורט ומייפלווד באוהיו, ממקיספורט ודרבוסבורג בפנסילבניה, מנוקסוויל, טנסי, מצ'פל היל, צפון קרוליינה, ומצ'מבלי, ג'ורג'יה, שם צופה במגדל של בסיס האוויר הימי אטלנטה ראה אור כחול-לבן שפנה חדות דרומה.

מקרים נוספים מחוץ לארה"ב

• וילה הייס ליד אסונסיון, פרגוואי, 20 בפברואר 1948: חוואי ופועלים ראו עצם איטי ש"פלט צבע ירוק עז".
• ברלין-ליכטנראדה: מי שתואר כ"מומחה לשעבר לטילים מונחים ב-Rheinmetall Borsig" ראה "נקודה לבנה" מהירה.
• אגם דויראן, בגבול יוגוסלביה-יוון: לפי ידיעה עיתונאית נראתה "דיסקה מעופפת" עם קול "כמו פגז ארטילרי".
• מוס פקטורי, אונטריו, 11 במרץ 1948: כדור להבה כחולה שהתפוצץ והאיר את האזור "יותר מאור יום".
• הולנד, 20 ביולי 1948 (מקרה 168): עד תיאר "כלי טיס עם שני סיפונים וללא כנפיים" בקול "כמו V-2".
• אדפזרי, טורקיה: ידיעה מעיתון טורקי מ-5 במאי 1948 על עצם "זוהר" שהתפוצץ ליד כפר, ושבריו "ייבדקו בידי מומחים".
• כ-25 קילומטר צפון-מערבית למוסקבה: כתב עיתון אמריקאי ראה עצם ארוך, צר ומבריק. בזה הקובץ מסתיים.

פרטים בולטים

• במקרה נורקטור נחפרה, לפי הטופס, אבן מטאוריט של כ-109 פאונד שהייתה קבורה כשני רגל בשדה תלתן.
• לה-פאז העריך את דיווחי "הדיסקות המעופפות" כ"99% מתיחה ודמיון ו-1% אמיתי".
• המסקנה הרשמית על "הכנף המעופפת" שראה טייס P-47 מעל הפיליפינים: "כנראה ציפור".
• צ'יילס תיאר כלי טיס בלי כנפיים עם "שתי שורות חלונות" ולהבה של כחמישים רגל.
• בהאמל, מינסוטה, מצא סוכן FBI כתם בקוטר כשני רגל במקום שבו לפי שני ילדים נגע העצם בקרקע, וכיסה אותו בגיגית כביסה.
• טופס סקנדינבי מציין שבריוקן, שבה לפי הטופס נצפו "טילים", מייצרים מים כבדים.
• בכמה מקרים הטפסים עצמם מציעים הסבר ארצי: מטוסי F-80 בקולומבוס, בלון נייר שנמצא על הקרקע, בלון מזג אוויר בגרינוויל, סוללת רדיו בנורקטור.
• בטופס ממפיס מתועדת כוונה להתייעץ עם ד"ר היינק מאוניברסיטת אוהיו ועם לה-פאז על אפשרות של מטר מטאורים.

מה לא נמצא במסמך

ה-OCR משובש מאוד בעמודים רבים: עמודים שלמים של חישובי הירח של מרקהאם, טופס אלסקה והטופס הראשון בחלק השני כמעט בלתי קריאים, וכמה פסקאות נקטעו בשולי הדף. מספרי מקרים רבים משובשים או חסרים, וחלק מההפניות בין טפסים אינן מתיישבות (טופס סנט לואיס מפנה למקרה 123, טופס בהולומן מסומן "122 a" ומפנה ל-"112"); הקובץ אמור לכסות את מקרים 101 עד 172, אך הטופס האחרון שמספרו קריא הוא 169, והטופס האחרון, על מוסקבה, נקטע לפני תיאורו. גם שנים משובשות בסריקה: מותו של מנטל ב-7 בינואר מופיע עם שנה שגויה (האירוע הידוע התרחש ב-1948), וטפסים אחרים נושאים "1946" או "1916" במקום כנראה 1948. אין השחרות נראות, אך הטפסים כוללים כתובות ופרטים אישיים של עדים, ולעתים הערות על גילם או גזעם בנוסח התקופה, שלא הובאו כאן.

הקובץ מכיל כמה סתירות פנימיות: טופס נורקטור מדווח על מטאוריטים שנמצאו מ-24 באפריל, ואילו מכתב לה-פאז מ-11 באפריל אומר שלא נמצא שום שריד (הסדר הכרונולוגי עשוי להסביר זאת, אך המסמך אינו אומר זאת); במקרה הפיליפינים מוטת הכנפיים היא 70 רגל בטופס, 30 רגל במכתב חיל האוויר ה-13 ו-40 רגל במברק מטוקיו; בנוקסוויל משך התצפית 3 דקות לפי העדה ו-3 שניות לפי מדריכים מקומיים; ביוניונטאון התאריך מופיע כ-20 וכ-29 ביוני; והערה בטופס של טייסי איסטרן ממקמת את "תצפית הרקטה" באטלנטה, בעוד צ'יילס ממקם אותה דרום-מערבית למונטגומרי. כמה שמות וערכים מסומנים כקריאה לא ודאית, ביניהם עורך העיתון בנורטון, העד בברלין, גובה "8 אינץ'" בפיירבנקס ומספר מקרה 133. המסמך אינו מכיל מסקנה כוללת על המקרים, ורובם נותרו בלי הסבר בטפסים עצמם.

מונחים

• CAVU - ראות בלתי מוגבלת ותקרה פתוחה, ציון מזג אוויר בהיר.
• N/S - "לא צוין", בשדות הטופס.
• AMC - פיקוד הציוד האווירי, בשדה רייט-פטרסון, שאליו הועברו הדו"חות.
• SAC - פיקוד האוויר האסטרטגי.
• MATS - שירות ההובלה האווירית הצבאי.
• Indorsement - אישור או הערה של דרג מעל על גבי מכתב שהועבר דרכו.