DOW-UAP-D092, ועדת חיל האוויר לבחינת Project Blue Book, 1966-1967

תיק של מזכירות הוועדה המייעצת המדעית של חיל האוויר האמריקאי (USAF Scientific Advisory Board, SAB), המתעד את עבודתה של הוועדה המיוחדת לבחינת Project Blue Book מסתיו 1965 ועד תחילת 1969. התיק כולל מזכרים פנימיים, סיכומי ישיבות, התכתבות עם נשיאי אוניברסיטאות, עם ארגון האזרחים NICAP ועם חברי הוועדה, ומעקב אחר מחקר אוניברסיטת קולורדו שנולד מהמלצת הוועדה. מצורף אליו גם עותק בלתי מסווג של דו"ח הפאנל המדעי של ינואר 1953 על עב"מים (פאנל רוברטסון), שנשלח לוועדה כחומר רקע.

רקע

Project Blue Book היה הפרויקט של חיל האוויר האמריקאי לחקירת דיווחים על עב"מים, ובשנות השישים נוהל מהחטיבה לטכנולוגיה זרה (FTD) בבסיס רייט-פטרסון שבאוהיו. הנהלים שלו נקבעו בתקנת חיל האוויר AFR 200-2. לפי מזכר מספטמבר 1965 שבתיק, עד 30 ביוני 1965 נחקרו 9,267 דיווחים, ו-663 מהם לא הוסברו. ה-SAB הוא גוף של מדענים אזרחיים המייעץ לראשי חיל האוויר. התוצאה המוכרת של עבודת הוועדה היא מחקר אוניברסיטת קולורדו בראשות הפיזיקאי אדוארד קונדון (Edward Condon), שפורסם ב-1969 כ"דו"ח קונדון", והתיק מסתיים במכתבי תגובה של חברי הוועדה לדו"ח זה.

מה כתוב במסמך

התיק אינו מסודר לפי סדר כרונולוגי. להלן חלקיו לפי הסדר שבו הם מופיעים.

רשימת משתתפים בפגישה עם ג'יימס מקדונלד, 17 באפריל 1967

העמוד הראשון הוא רשימת משתתפים, מטעם המשרד למחקר מדעי של חיל האוויר (AFOSR) בארלינגטון, בפגישה בפנטגון עם ד"ר ג'יימס מקדונלד (James McDonald) מאוניברסיטת אריזונה. ברשימה 15 שמות: סגן-אלוף הרולד שטיינר (Harold A. Steiner) מה-SAB, קציני הסברה של חיל האוויר, שלושה אנשי נאס"א, מדעני אטמוספרה מהמשרד למחקר ימי (ONR), שני חוקרים מהמכון לניתוחי הגנה (IDA), לין קאטו (Lynn E. Catoe) מפרויקט הביבליוגרפיה על עב"מים בספריית הקונגרס, ואנשי AFOSR. הרשימה חתומה בידי דן טיילור, קצין המידע של AFOSR. התוכן של הפגישה עצמה אינו מופיע בתיק.

ישיבות הוועדה, 1966

סיכום ישיבה מ-3 בפברואר 1966 במטה ה-FTD ברייט-פטרסון מגדיר את מטרת הוועדה: לבחון את המשאבים, השיטות והממצאים של Blue Book ולייעץ על שיפורים. יושב הראש היה ד"ר בריאן אובריאן (Brian O'Brien), והחברים: ד"ר לונור קרטר (Launor F. Carter) מ-System Development Corporation, ד"ר ג'סי אורלנסקי (Jesse Orlansky) מ-IDA, ד"ר ריצ'רד פורטר, ד"ר קרל סייגן (Carl Sagan) מהמצפה האסטרופיזי של סמיתסוניאן, וד"ר וויליס וור (Willis H. Ware) מתאגיד RAND. מתדרכים מטעם חיל האוויר היו סגן-אלוף ג'ון ספולדינג מלשכת ההסברה (SAFOI), מייג'ור הקטור קינטנייה (Hector Quintanilla) ראש Blue Book, וקולונל פלוריאן הולם. הוועדה עיינה בדו"ח רוברטסון ובתיקי מקרים נבחרים, וחולק לה קובץ "שיטות ותיקי מקרים של Project Blue Book" מאותו יום. סדר היום כלל תדריך של שעה וחצי על Blue Book, סקירת מקרים ומושב כתיבה אחרי הצהריים.

סיכום ישיבה מ-19 באפריל 1966 בפנטגון, ומזכר נלווה מ-20 באפריל, עוסקים ביישום ההמלצה. לפי המזכר, ב-5 באפריל 1966 כתב מזכיר חיל האוויר הרולד בראון (Harold Brown) לרמטכ"ל שיש לקבל את המלצות הוועדה ולהתקשר עם צוות מדעי שיחקור לעומק תצפיות נבחרות. הגנרל פרגוסון הוטל על היישום, וסגן-אלוף רוברט היפלר מונה לקצין הפרויקט. השאלה המרכזית שלא הוכרעה: האם החוזה ייחתם עם אוניברסיטה או עם חוקרים יחידים מאוניברסיטאות. הוצע שאוניברסיטת דייטון תהיה האוניברסיטה המובילה בשל קרבתה ל-FTD, ונרשמה רשימה של כ-30 אוניברסיטאות במזרח, במערב ובדרום ארצות הברית לכיסוי גאוגרפי. היפלר ציין שהכסף יגיע כנראה רק בספטמבר, ואורלנסקי המליץ לפנות לאוניברסיטאות לפני סוף מאי בגלל חופשת הקיץ.

המזכר מונה שאלות פתוחות. "מכיוון שהבעיה היא 99% יחסי ציבור", הומלץ לצרף לצוותים הראשונים איש הסברה, "אולי בזהות בדויה", ולא הושגה הכרעה. המטרה היא מדענים חסרי פניות ממוסדות בעלי מוניטין שמעולם לא עסקו בעב"מים. הוצע ש-ג'יי אלן הייניק (J. Allen Hynek) ודונלד מנזל (Donald Menzel) יהיו גרעין של צוות יועצים שיבחר עם ה-FTD את התצפיות לחקירה. לא הוכרע אם לשלב בצוותים אנשי פיקוד המערכות (AFSC) או חוקרי ה-OSI, ונזכרו דוחות של המועצה הלאומית למחקר על צוותי חקירה באסונות כמודל אפשרי.

הפנייה לאוניברסיטאות

מזכר מ-18 במאי 1966 מתעד שיחה עם ד"ר גייפורד סטיבר (Guyford Stever), נשיא קרנגי טק, שהתבקש לברר באופן לא רשמי עם עמיתיו נשיאי האוניברסיטאות כיצד לפנות אליהם. לדבריו התגובות יהיו מעורבות: חלק מהמוסדות אוסרים התקשרות חוזית עם הממשלה או חסרים חוקרים מתאימים, וחלק יעשו את העבודה בחוזה או כמחקר. סטיבר העיר שהגישה המחקרית עשויה להיות "רגל בדלת" לבקשת מימון נוסף, והעריך שאוניברסיטאות קטנות יגיבו בחיוב יותר מגדולות. הוא המליץ שהמכתב יישלח מגורם ביצועי בחיל האוויר ולא מנשיא לנשיא, הציע לבקר את הטיוטה, והציע להיעזר ב-OSR שמכיר את האוניברסיטאות.

מסמכי ההקמה, 1965 ו-1966

מכתב מזכיר חיל האוויר הרולד בראון לרמטכ"ל מצרף את הדו"ח המיוחד של הוועדה וקובע שיש להתקשר עם צוות מדעי, ושהגנרל לבאיי (LeBailly) יעבוד עם הגנרל פרגוסון ו-AFSC על ההסדרים. דף סיכום של מזכירות ה-SAB מ-30 במרץ 1966, חתום בידי קולונל רוברט בורגר, מעביר את הדו"ח לחתימה ומסביר שהוועדה הוקמה בעקבות מזכר של לבאיי מ-28 בספטמבר 1965. מסקנת הוועדה לפיו: ניתן לשפר את התוכנית בחקירה מדעית יסודית יותר של תצפיות מוטלות בספק.

דף סיכום מ-5 באוקטובר 1965 מספר שהבקשה הגיעה למשרד, וש"התגובה הראשונית" של סטיבר הייתה "פושרת": הוא הטיל ספק בערך של בחינת תוכנית העב"מים בידי ה-SAB והציע להתייעץ עם חברים בקיאים, ובהם אובריאן, אורלנסקי ופורטר.

המזכר של המייג'ור-גנרל א. ב. לבאיי, מנהל ההסברה של חיל האוויר, אל המנהל הצבאי של ה-SAB, מסביר שבמסגרת תפקידו בהגנה האווירית אחראי חיל האוויר לחקירת עב"מים מעל ארצות הברית, ושהפרויקט מתנהל מאז 1948. לפי המזכר לא נמצאה עדות לכך שדיווח כלשהו משקף איום על הביטחון הלאומי, אבל "רבים מהדיווחים שאינם ניתנים להסבר באו מאנשים נבונים ובעלי הכשרה טכנית שאין להטיל ספק ביושרם", והדיווחים הרשמיים הם רק חלק קטן מאלה שמפרסמים ארגונים פרטיים. לכן ביקש לבאיי פאנל עבודה של מדעני טבע ומדעני חברה. הוא ציין שהייניק, ראש מצפה דירבורן באוניברסיטת נורת'ווסטרן והיועץ המדעי של Blue Book, מוכן לעבוד עם הפאנל.

התגובות לדו"ח קונדון, 1969

מכתב מ-13 בפברואר 1969 אל שטיינר, שחתימתו אינה קריאה, מודה על עותק של דו"ח קונדון: "הוא וקבוצתו עשו עבודה עצומה, בדיוק מה שהוועדה שלנו חשבה שנדרש", והאישור של האקדמיה הלאומית למדעים "מאשר שקונדון עשה את מה שנדרש". לונור קרטר כתב ב-28 בפברואר 1969 שעוד לא קרא את כל הדו"ח, אך הוא נראה מקיף, וסקירת האקדמיה "אמורה לטפל בכל ביקורת רצינית". אחריהם מופיעים שרידים קטועים של מכתבים מסטיבר (כבר מאוניברסיטת קרנגי-מלון) ואל אובריאן, עם רשימת חברי הוועדה.

NICAP ובקשות לחומר

בפברואר 1968 ביקש דון ברלינר (Don Berliner) מצוות NICAP, הוועדה הלאומית לחקירת תופעות אוויריות, חומר של Blue Book. ב-20 בפברואר 1968 הוצע לו עותק צילומי במחיר 12.75 דולר, וב-28 בפברואר שלח המחאה אישית של 5 דולר עבור החומר שהוכן ל-SAB, לאחר שיחה עם שטיינר ב-26 בפברואר. בתשובה פירט שטיינר את החיוב: 25 סנט לעמוד ועוד 3 דולר לשעת עבודה. מכתב ה-NICAP נושא את שם המנהל, מייג'ור (בדימוס) דונלד קיהו.

מזכר מ-10 באוגוסט 1966 מתאר ביקור ללא תיאום של ויליאם וייצל (William Wietzel), חוקר NICAP, שהגיע לדון בדו"ח הוועדה, והשיחה "הידרדרה" לכתב אישום נגד הטיפול של מייג'ור קינטנייה בתצפית ברוונה שבאוהיו באפריל 1966. הטענה העיקרית הייתה שהראיונות עם העדים נערכו בטלפון, כשלוש דקות לכל עד. שטיינר ציין שקינטנייה ביקר במקום מאוחר יותר, ושהדו"ח של וייצל "מרשים בגודלו אם לא בתוכנו". שניהם הסכימו שלשני הגופים משאבים מוגבלים, ו"נפרדנו בידידות במבוי סתום".

תאילנד, 1967

מכתב מ-27 ביולי 1967, חתום בראשי התיבות JO (כנראה ג'סי אורלנסקי), מספר שבביקור בתאילנד שמע מאנשי השגרירות האמריקאית על דיווחים רבים של ממשלת תאילנד על טיסות מסוקים מסתוריות בצפון-מזרח המדינה, ליד לאוס, באזור שבו גברה פעילות טרור קומוניסטית. אנשי השגרירות מעולם לא הצליחו לאמת אף תצפית, ומישהו העיר שהדיווחים דומים לדיווחי עב"מים, כלומר דיווח חריג אחד מעורר דיווחים נוספים. הכותב ביקש לשלוח את דו"ח הוועדה לשני אנשי שגרירות, ומכתב מ-31 ביולי 1967 מעביר שני עותקים לנספח האווירי בשגרירות.

מחקר אוניברסיטת קולורדו, מאי 1967

מזכר מ-16 במאי 1967 מסכם הצגת "נייר עמדה" של ועדת אוניברסיטת קולורדו ב-5 במאי 1967, במשרד OSR, בהשתתפות קונדון (החוקר הראשי), רוברט לואו (רכז הפרויקט), וו. ק. הרטמן מאוניברסיטת אריזונה, אורלנסקי ו-וור מה-SAB ואחרים. לפי המזכר, הוועדה סבורה שמחקרים קודמים כמעט לא הניבו תוצאות כי עסקו בתצפיות עצמן, בעוד השאלה היא כיצד לפרש את הנתונים מהדיווחים. ב-18 החודשים שהוקצבו אין סיכוי ממשי להשיג נתוני מכשור בזמן אמת, ולראיה הובאו צוותי NICAP של "חובבים נלהבים" עם מצלמות ומגנטומטרים שלא השיגו נתונים כאלה.

עם זאת הוכנו צוות ראשי וצוות גיבוי, כל אחד של מדען טבע ומדען חברה, עם מוני גייגר, משקפות, מצלמות ומפות, בכוננות בקולורדו. שטיינר התרשם שהחקירות בשטח יהיו בעדיפות נמוכה. הוועדה פיתחה טופס דיווח משופר עם פסיכולוגים, ושאלה אם יש טעם בקצין חקירה בכל בסיס. היא מתכוונת לבדוק את מהימנות הדיווחים והמדווחים, ולבחון השערה שעב"מים קיימים: לפי המזכר היא נוטה להשערה של ריצ'רד הול, סגן מנהל NICAP, שעב"מים הם עצמים מוצקים מחוץ לכדור הארץ, ומבחינה בינה לבין הגישה של מקדונלד שמגיע לאותה מסקנה "בדרך השארית". נתוני התצפיות מוקלדים לכרטיסים מנוקבים, עד 50 כרטיסים לתצפית, כל הדיווחים מאז 1 בינואר 1967 ממוחשבים, ו-NICAP התבקש לבחור מקרים קודמים. בפרויקט 21 מדענים בכירים, ותתי-חוזים עם SRI, פורד, RAND ו-NCAR לחקר תאורה, תפיסה חזותית, כדורי אש, רדיוכימיה וברקים כדוריים. מסקנת שטיינר: אין צורך שוועדת ה-SAB תמשיך לעסוק בנושא כעת, אך בהמשך השנה כדאי לכנס תדריכים בבולדר, שבהם תשמש הוועדה "פרקליט השטן".

מחשבות לשכת ההסברה, ינואר 1966

מזכר מ-21 בינואר 1966, חתום בידי שטיינר בדרגת מייג'ור, מתעד שיחה עם ספולדינג ועם שרה האנט מ-SAFOI. הלשכה ענתה בשנה הקודמת על יותר מ-3,300 מכתבים על עב"מים, בהם רבים מהנשיא ומהקונגרס. הבעיה מתוארת כשאלת "מתי הפסקת להכות את אשתך": כל תשובה מציגה את חיל האוויר כמסתיר מידע. לחיל האוויר שלוש אפשרויות: להכחיש, להטיל ספק בעדים, או לחקור ככל שמאפשרים המשאבים המוגבלים, "3 אנשים ב-FTD", ולהודות שאחוז מסוים אינו מזוהה. SAFOI ביקשה גוף מדעי יוקרתי שיגבש עמדה ש"תוריד את חיל האוויר מהוו", ולא דו"ח "בעד אמהות ונגד חטא". המזכר מזכיר מאמר של פולר ב-Saturday Review ומאמר ב-Wall Street Journal, וקובע שלפי SAFOI אף בעיה אחרת, כמו בום על-קולי או מטוס נוסעים על-קולי, לא פגעה בתדמית חיל האוויר כמו בעיית העב"מים.

נספח: דו"ח הפאנל המדעי, ינואר 1953

פתק בכתב יד ממאי 1967 מצרף "גרסה בלתי מסווגת" של דו"ח הפאנל המדעי בחסות ה-CIA, ומציין ששמות הוחלפו או הוסתרו (קריאה לא ודאית). מזכר מ-16 בפברואר 1953 מתאר את שמונה מושבי הפאנל בין 14 ל-17 בינואר 1953 (בכותרת המזכר: 14-18 בינואר), בראשות ד"ר ה. פ. רוברטסון (H. P. Robertson). הוקרנו הסרטים מטרמונטון שביוטה (2 ביולי 1952) ומגרייט פולס שבמונטנה (15 באוגוסט 1950), מעבדת פענוח התצלומים של הצי באנקוסטיה הציגה את ניתוחה, וקפטן אדוארד רופלט (E. J. Ruppelt) מ-ATIC תדרך על שיטות הטיפול בדיווחים. נשמעו גם תדריכים על Project STORK ועל Project TWINKLE, תוכנית צילום רציף שהניבה, לפי הדו"ח, שתי מסגרות סרט שלא נראה בהן דבר.

בחלק ההערות הבלתי רשמיות נכתב שהחברים התרשמו מהיעדר נתונים טובים ברוב המקרים. נדונו בפירוט מקרים מבלפונטיין, טרמונטון, גרייט פולס, יאק, אזור וושינגטון, האנדה ביפן, פורט היורון ופרסק איל, ועוד כ-15 בפירוט פחות. הפאנל קבע פה אחד שאין איום ישיר, והזכיר את "לוחמי הפו" ממלחמת העולם השנייה. על טרמונטון, סרט של כ-1,600 מסגרות שבו השקיעו אנשי הצי כ-1,000 שעות עבודה ומצאו שהעצמים "זוהרים מעצמם", קבע הפאנל שהתנועה והבהירות מרמזות על ציפורים, לאחר שצפה בסרט של שחפים באור שמש, ומנה ליקויים בניתוח, בהם שימוש בהעתק ולא בסרט המקורי. לגבי גרייט פולס נכתב שהעצמים היו כנראה מטוסים שהיו באזור.

הפאנל ציין 1,900 דיווחים ב-1952, המליץ על מצלמות למסכי מכ"ם, דחה סיור שמיים ארצי ממשלתי, ודחה קשר בין עב"מים לתופעות קרינה קוסמית בפלומאר (1949) ובלוס אלמוס (1950-1951). הוא הציע תוכנית חינוך בשני ערוצים, "אימון" ו"הפרכה", בסיוע פסיכולוגים כמו הדלי קנטריל, וואלט דיסני ואחרים, ורשם את הצעת רופלט להרחבת צוות ATIC. הדו"ח הרשמי, החתום בידי רוברטסון, ברקנר, אלוורז, גאודסמיט ופייג', קובע שאין סימן לאיום פיזי ישיר, אך שההדגשה המתמשכת של הדיווח מסכנת את "התפקוד התקין של איברי ההגנה של הגוף המדיני", וממליץ "להפשיט" את העב"מים מהמעמד המיוחד ומהילת המסתורין שלהם. מצורפת רשימת הראיות שהוצגו, ובהן 75 תיקי מקרים מ-1951 ו-1952, סרטים, מפות ובלון פוליאתילן לדוגמה.

פרטים בולטים

• עד 30 ביוני 1965 נחקרו לפי התיק 9,267 דיווחים, ו-663 מהם לא הוסברו.
• קרל סייגן היה חבר בוועדה שבחנה את Blue Book בפברואר 1966.
• במזכר מאפריל 1966 נכתב שהבעיה היא "99% יחסי ציבור", והוצע לצרף לצוותי החקירה איש הסברה בזהות בדויה.
• לשכת ההסברה של חיל האוויר ענתה בשנה אחת על יותר מ-3,300 מכתבים על עב"מים.
• אוניברסיטת דייטון הוצעה במקור כאוניברסיטה המובילה; בפועל המחקר נערך באוניברסיטת קולורדו.
• NICAP שילם 5 דולר בהמחאה אישית עבור חומרי Blue Book שהוכנו לוועדה.
• דיווחים על "מסוקים מסתוריים" בצפון-מזרח תאילנד ב-1967 הובילו לשליחת דו"ח הוועדה לשגרירות האמריקאית בתאילנד.
• לפי מזכר מאי 1967, ועדת קולורדו נטתה בשלב ההוא להשערה של ריצ'רד הול מ-NICAP כבסיס לבדיקה.

מה לא נמצא במסמך

הדו"ח המיוחד של הוועדה ממרץ 1966 עצמו אינו בתיק, אלא רק מסמכי ההעברה וההיישום שלו. מתוכן הפגישה עם מקדונלד ב-17 באפריל 1967 נשמרה רק רשימת המשתתפים. כמה עמודים הם טפסים ריקים, דפי ניתוב או סריקות לא קריאות, וכמה מכתבים מ-1968 ו-1969 קטועים וחתימותיהם אינן קריאות. בנספח של 1953 הושחרו שמותיהם של חלק מהמשתתפים ושל הגוף שביקש את הפאנל, ונראה שעמוד אחד חסר (הסעיף על קבוצות חקירה לא רשמיות נקטע). בסיכום ישיבת פברואר 1966 התאריך של דו"ח רוברטסון נקרא "1955" (קריאה לא ודאית; בנספח עצמו הדו"ח מינואר 1953). התיק אינו מתעד מה הוחלט בעקבות מסקנות קונדון.

מונחים

• SAB: הוועדה המייעצת המדעית של חיל האוויר האמריקאי.
• FTD: החטיבה לטכנולוגיה זרה בבסיס רייט-פטרסון, שניהלה את Blue Book.
• SAFOI: לשכת ההסברה של מזכיר חיל האוויר.
• AFOSR או OSR: המשרד למחקר מדעי של חיל האוויר, שניהל את החוזה עם אוניברסיטת קולורדו.
• AFSC: פיקוד המערכות של חיל האוויר.
• OSI: משרד החקירות המיוחדות של חיל האוויר.
• ATIC: המרכז למודיעין טכני אווירי, קודמו של ה-FTD.
• NICAP: הוועדה הלאומית לחקירת תופעות אוויריות, ארגון אזרחי פרטי.
• IDA: המכון לניתוחי הגנה.