משרד המלחמה
DOW-UAP-D097, דו"ח התקדמות של Project Sign, 1948
DOW-UAP-D097_Project-Sign-Progress-Report_1948.pdf
תצוגות מהעמודים הראשונים של המסמך · בקובץ אין תמונה / רישום / קטע עיתונות.
// אין תצוגות מקדימות
הקובץ אינו מכיל תוכן ויזואלי שזוהה (תמונה / קליפינג / רישום). תוכן המסמך זמין דרך ה-OCR למטה ובהורדת המקור.
// הערת המראה
// מה תמצאו כאן?
1948, מקומות שונים - דו"ח ראשוני של פיקוד ציוד האוויר (Air Materiel Command) בנוגע ל-Project Sign. Project Sign הייתה תוכנית של חיל האוויר האמריקאי בשנים 1948-1949 לחקר טבעם ומקורם של עצמים מעופפים בלתי מזוהים (UFO). הדו"ח מפרט 100 תצפיות UFO מהשנים 1947-1948. הקובץ כולל גם מאמר שנלקח מכתב העת התעופתי "The Aeroplane", שיצא לאור בין 1911 ל-1968, תחת הכותרת "The Biology of the Flying Saucer".
// תקציר רשמי
הצגת המקור באנגלית
// סיכום מורחב
המסמך הוא הדו"ח הראשוני של Project Sign, שנשלח ב-23 באפריל 1948 ממטה פיקוד החומרה האווירית (Air Materiel Command) בבסיס רייט-פטרסון שבדייטון, אוהיו, אל ראש המטה של חיל האוויר האמריקאי בוושינגטון, לידי מנהל המודיעין. מכתב הלוויה בן שני העמודים מסכם את מסקנות הביניים של הפרויקט, ואחריו מצורפים שישה נספחים: טבלה מפורטת של כמאה דיווחים מ-1947 ומתחילת 1948, ניתוח של צילום אחד מהם, וסדרת מאמרים מכתב העת הבריטי The Aeroplane על ההיסטוריה של מטוסים בעלי כנף בצורת דיסקה.
רקע
Project Sign היה הפרויקט הרשמי הראשון של חיל האוויר האמריקאי לחקר עצמים מעופפים לא מזוהים, ופעל בשנים 1948-1949 במסגרת המודיעין הטכני של פיקוד החומרה האווירית ברייט-פטרסון. לפי המכתב, הדו"ח נכתב בהוראת מכתב ממטה חיל האוויר מ-30 בדצמבר 1947, שנחתם בידי הגנרל ל. ק. קרייגי (L. C. Craigie) ונשא את הכותרת "Flying Discs". בעקבות אותו מכתב הופעל ב-26 בינואר 1948 פרויקט שמספרו HT-304, וב-11 בפברואר 1948 פורסמה הוראה טכנית מספר 2185. התיקים של הפרויקט איחדו דיווחים שהגיעו ישירות למטה הפיקוד עם דיווחים שהעביר מנהל המודיעין של חיל האוויר. המסמך סווג "חסוי" (Confidential), ובכל עמוד מופיע סימון השחרור NND 927545 של הארכיון הלאומי האמריקאי.
מה כתוב במסמך
מכתב הלוויה: מסקנות הביניים
המכתב, שנחתם "בשם המפקד הכללי" בידי קולונל ה. מ. מקוי (H. M. McCoy), ראש המודיעין, מודיע שזהו דו"ח ראשוני ושדו"חות רבעוניים יוגשו החל מ-1 ביולי 1948. הוא מציין שמטה הפיקוד השיג את לוחות הזמנים של ספינות אוויר מוארות לפרסומת שטסות בלילה, והצליב אותם עם הדיווחים כדי לבדוק אם הן מקור אפשרי לחלק מהם. הטבלה שבנספח הראשון כוללת, לדבריו, את כל הדיווחים שהיו זמינים עד 1 בפברואר 1948.
לאחר מכן מונה המכתב "סדרה של תצפיות מעניינות" שעלו מסקירת המקרים:
- קצב טיפוס גבוה, לצד יכולת לכאורה לעמוד ללא תנועה או לרחף זמן רב.
- העצם תואר כאליפטי, בצורת דיסקה או צלוחית 31 פעמים.
- נשמע קול 11 פעמים.
- הגדלים שדווחו נעו ממטבע של 25 סנט ועד 250 רגל בקוטר, ומגודל של מטוס קרב ועד נפח של שישה מפציצי B-29.
- שובלי פליטה דווחו 23 פעמים.
- המהירויות שהוערכו כיסו את כל הטווח, מאיטי מאוד או מרחף ועד על-קולי.
המכתב כולל גם טבלה קטנה של מספר העצמים בכל תצפית: ברוב המקרים עצם אחד, 21 תצפיות של 2 עד 6 עצמים, ו-9 תצפיות של יותר מעשרה (המספרים בשתי העמודות האחרות אינם קריאים ב-OCR).
בסעיף 7 מדווח המכתב שנציגי המטה ביקרו אצל ד"ר אירווינג לנגמיור (Irving Langmuir) ממעבדות המחקר של ג'נרל אלקטריק בסקנקטדי, ניו יורק. לדעתו, הנתונים הקיימים אינם מספיקים לזיהוי חיובי, והוא "נרתע מלראות ב'דיסקות המעופפות' דבר ממשי". מנגד, המטה עצמו סבור שאפשר לבנות כלי טיס בעל יחס ממדים נמוך (low aspect ratio) שישחזר רבות מתכונות המראה והביצועים של "הדיסקות המעופפות" שדווחו, ומוסיף ש"מומחים הסכימו" שהדבר אפשרי באמצעות שימוש נבון בבקרת שכבת הגבול. המכתב גם מפנה את תשומת הלב לדמיון בין שני תצלומים מהמקרה שמספרו 40 לבין נספח 5, "Horten Parabola", ולתצורות המתוארות בנספח 6, סדרת המאמרים מ-The Aeroplane.
נספח 1: טבלת הדיווחים
רוב המסמך הוא טבלה רחבה שמפרטת לכל מקרה את התאריך, השעה, המקום, מספר העצמים, אם התצפית נעשתה מהקרקע או מהאוויר, עיסוק הצופה, התמרונים, מזג האוויר, הצבע, הצורה, הגודל, הקול, שובל הפליטה, הכיוון, הגובה, המהירות וההשפעה על העננים. ברוב התאים נכתב "לא צוין". הרשומות מתחילות בסדרת תצפיות מבסיס מורוק (Muroc) שבקליפורניה ביולי 1947, ממשיכות בדיווחים מפורטלנד שבאורגון ומאיידהו, ומגיעות עד ינואר 1948.
התפרושת הגאוגרפית רחבה: ארצות הברית לרוחבה (ממיין ועד הוואי ואלסקה), קנדה, ניופאונדלנד, וכן בודפשט בהונגריה, הים הצפוני כ-50 מייל מחופי הולנד, גרמניה, שני מקומות בפינלנד, ספינה בדרך לסידני שבאוסטרליה ונושאת המטוסים טיקונדרוגה בים, מול חופי כף בלאנקו (קריאה לא ודאית של המרחק). בין המקרים יש סדרה של דיווחים מ-7 בינואר 1948 מבסיס גודמן שבקנטקי ומאזורים סמוכים (וילמינגטון ובסיס לוקבורן שבאוהיו, מדיסונוויל שבקנטקי), ובחלק הזה של הטבלה מופיעים בין הצופים קולונל ממשטרת מדינת קנטקי וסרן בחיל האוויר שתואר כ"מוביל מבנה" (השיוך המדויק לשורות אינו ודאי ב-OCR). סדרה נוספת מ-30 בדצמבר 1947 מתעדת תצפיות לאורך החוף המערבי, בין גרייט פולס במונטנה, נבדה, אורגון וקליפורניה.
עמודת העיסוק מראה מגוון רחב של צופים: טייסי חיל האוויר וקצינים בכל הדרגות, טייס חברת יונייטד איירליינס, שוטרי משטרת פורטלנד (אחדם טייס לשעבר של חיל האוויר), סגן שריף, משמר החופים, פקח תעבורה אווירית, פרופסור וראש מחלקה להנדסת אווירונאוטיקה, אסטרונום, שופט, סגן מושל, נציג חברת TWA, נהג אוטובוס, מעצב סריגים, מחפשי מחצבים, מפעיל חוות דגים, פועלי רכבת, צוות של מטוס C-47 ו"איכרים הונגרים".
התיאורים עצמם מגוונים מאוד. בין הצבעים: כסוף, "כמו טבור כרום מבריק", "כמו מטבע חדש של עשרה סנט", ענבר, אדום עם רקע כחול, "צבע להבה". בין הצורות: צלוחית, דיסקה, כדור, חרוט, טיפה, סיגר, "כמו גלגל עגלה", "כמו להקת אווזים", "כמו כובע רחב שוליים עם כיפה נמוכה", ובמקרה אחד עצם שדמה, לפי הטבלה, למטוס הניסוי XF5U-1. התמרונים כוללים תנודות, "נפילה פי שלושה מקצב צניחה של מצנח", ריחוף ושלוש פניות של 360 מעלות סביב נקודה אחת, וזיגזג. הקולות שתוארו כוללים "זמזום נמוך", קול "כמו מנוע חשמלי או דינמו", "שאגה רמה", ובמקרה אחד רעש דומה למטוס סילון לפני הופעת העצם. המהירויות נעות מ"שייט במשך 45 דקות במהירות של מטוס נוסעים רגיל" ועד הערכות של 1,000 עד 1,200 מייל לשעה, ובמקרה אחד מהירות מחושבת של כ-1,550 מייל לשעה (קריאה לא ודאית), אף שהעצם "נראה נע במהירות של מטוס סילון".
בסוף הטבלה מופיעות שתי הערות קצרות. על המקרה שמספרו 13 נכתב: "נקבע כעת באופן סופי שגם התצלום וגם הסיפור היו מתיחה, שבוצעה לשם פרסום וכסף". על המקרה שמספרו 84 נכתב שהמדווח נמצא "אדם נרגש, דברן מאוד, בעל דמיון מוגזם, הנוטה להרשים אנשים בפטפוטו הבלתי פוסק". אחריהן בא דף סיכום של כיווני הטיסה שדווחו, שרובו לא קריא ב-OCR; השורות הקריאות מונות 15 מקרים של חגים במעגל, 3 של ירידה ישר למטה, 64 של כיוון לא מוגדר ו-61 שבהם הכיוון לא צוין. הערה בתחתית מסבירה שבמקרים של מספר עצמים לא ידוע נספר המספר המינימלי, ושעצם שדווח בידי כמה אנשים נספר פעם אחת בלבד.
נספח 4: ניתוח הצילום מהמקרה שמספרו 40
הנספח, מ-19 בפברואר 1948, מנתח את הסרט שצילם מר רואדס (Rhoades) במקרה שמספרו 40, שלפי הטבלה התרחש בפיניקס שבאריזונה ב-7 ביולי 1947. המנתחים קבעו שהדמות היא "בעלת אופי צילומי אמיתי" ואינה פגם בתחליב או אזור שלא פותח כראוי. לדמות יש "זנב" שמתאים לעיוות הצפוי מסוג התריס, ממהירות העצם וממהירות התריס הקבועה, והדבר תואם את הדיווח. לפי הדיווח העצם נראה בגובה של כ-2,000 רגל, והצופה סיפר שראה בבירור כיפה או מבנה סגור. המנתחים כותבים שחדות הראייה של אדם ממוצע מאפשרת זאת, "אך בוודאי לא הרבה מעבר לכך", משום שהעצם היה אפור על רקע שמיים אפורים. המצלמה הייתה מסוג 620, והגזיר שנשלח היה חתוך, כך שלא ניתן היה לקבוע את גודל הפריים. אחרי שנשללה אפשרות אחת נותרו שתיים: עם עדשה של 4 אינץ' קוטרו האלכסוני של העצם יוצא כ-44 רגל, ועם עדשה של 5 אינץ' כ-55 רגל, לפי דמות בגודל 7/64 אינץ' ומרחק של 2,000 רגל.
נספח 6: "The Biology of the Flying Saucer"
בניגוד לתיאור הרשמי, המדבר על מאמר אחד, המסמך כולל שלושה חלקים של סדרת מאמרים מאת א. ר. וייל (A. R. Weyl), שפורסמה ב-The Aeroplane ב-13 בפברואר, ב-5 במרץ וב-19 במרץ 1948 תחת הכותרת "The Biology of the Flying Saucer", עם כותרת המשנה "The Story of Low Aspect Ratio Aircraft". החלק האחרון מסתיים במילים "המשך יבוא".
החלק הראשון פותח בנימה אירונית: כמה חודשים קודם לכן אנשים משני צדי האוקיינוס האטלנטי מיהרו לדווח על כלי טיס מהירים בצורת צלוחית, רופאים הסבירו שמדובר בכתמים בעדשת העין, ו"מאז, כנראה, כולן נחתו". מכאן עובר המחבר לטענתו המרכזית: מטוסים בעלי כנף בצורת טבעת או דיסקה נבנו והוטסו כבר מראשית התעופה, ומהנדסים חוזרים להתעניין בהם. הוא מתאר את רעיונותיו של לנצ'סטר (Lanchester) מ-1907, את עבודתו של הנדלי פייג' (Handley Page) מ-1911, ניסוי נייר ומספריים שמראה שחור במרכז דיסקה מאט את שקיעתה (והעורכים מוסיפים שניסו זאת בעצמם), ואת ההיסטוריה של מטוסי הכנף הטבעתית: שני המטוסים של פריץ הוט (Fritz Huth) מ-1908-1910, ה"סופגנייה" הבריטית של קיצ'ן (Kitchen), קדריק לי (Cedric Lee) וטילגמן ריצ'רדס (Tilghman Richards), שהוטסה ב-1912 בשורהאם, התהפכה על חוטי טלגרף בטיסתה הראשונה ובגרסתה המשופרת טסה כ-11,000 מייל בכ-128 שעות והוצגה בפני וינסטון צ'רצ'יל, עד שמלחמת העולם הראשונה עצרה את הפיתוח.
החלק השני ממשיך בפרויקטים נוספים: תכנון של וורן ויאנג, "הכנף הטבעתית" של אנטס מ-1933, מטוסי ה"דלתא" של ווילובי (Willoughby), דאון של היידן מ-1925, פרויקט צרפתי של אבריאל מ-1929, ומטוסי "פרבולה" רוסיים של צ'רנובסקי. עיקרו מוקדש לניסויי מנהרת הרוח של צ'רלס צימרמן (C. H. Zimmermann) ב-NACA ב-1932, שהראו את יתרונות הכנף הדיסקית, ולמטוסי Arup של הופמן וסניידר מסאות' בנד שבאינדיאנה, שטסו ב-1935 בביצועים טובים, ומהם נמסרו נתונים כמו מהירות גלישה של 23.5 מייל לשעה ומהירות מרבית של 86 מייל לשעה, עד שהפיתוח הופסק "מסיבות שלא נחשפו". החלק נחתם בפרויקט של האיטלקי פיאנה קנובה (Piana Canova) מ-1934-1935.
החלק השלישי מתאר את גורלם של מטוסי קנובה, שפותחו עד שתאונה קטלנית הביאה להפסקתם, את מטוסי פאיין (Payen) הצרפתיים ו"הפנקייק המעופף" האמריקאי שהתרסק ב-1938. משם עובר המחבר ל"השלב המודרני", שלדבריו מתפצל לשני כיוונים צבאיים. הראשון הוא השילוב בין מטוס למסוק, ובראשו עבודתו של צימרמן בחברת צ'אנס-ווט: הדגם V-173 מ-1942 והמטוס XF5U-1 מ-1946, עם טווח מהירויות נטען של 40 עד יותר מ-425 מייל לשעה. המחבר כותב ש"ייתכן שהתפיסה הציבורית של 'הצלוחיות המעופפות' המסתוריות נולדה מהפיתוח הזה", ובפסקה שכותרתה "The Real Flying Saucer?" הוא משער שגרסה עם טורבינות גז הייתה מסבירה את יכולתן המדווחת של הצלוחיות לטוס מהר ולרחף, אך מוסיף שאין זה סביר שטייסות שלמות של כלים כאלה כבר נראות בתרגילים. הכיוון השני הוא כנפי הדלתא למהירויות קרובות למהירות הקול, שפיתוחן החל בגרמניה בזמן המלחמה: המחבר מזכיר את האחים הורטן (Horten), את מסרשמיט, את שדה הניסויים באורנינבורג שליד ברלין, ואת המטוסים והמדענים שנפלו לידי הסובייטים. המאמר נקטע בתיאור מנוע הרמג'ט בדלק מוצק בסעיף שכותרתו "Hitler's Last Secret Weapon".
פרטים בולטים
- הדו"ח מציין שנבדקו לוחות הזמנים של ספינות אוויר מוארות לפרסומת כהסבר אפשרי לחלק מהתצפיות.
- המדען אירווינג לנגמיור נרתע מלראות בדיסקות דבר ממשי, אך מטה הפיקוד עצמו כתב שאפשר לבנות כלי טיס שישחזר רבות מתכונותיהן.
- 31 מהדיווחים תיארו עצם אליפטי, דיסקי או בצורת צלוחית, ו-23 תיארו שובל פליטה.
- בטבלה מופיעים צופים כמו אסטרונום, שופט, סגן מושל ופרופסור להנדסת אווירונאוטיקה, לצד טייסים ושוטרים.
- המקרה שמספרו 13 סומן במפורש כמתיחה "לשם פרסום וכסף".
- ניתוח הצילום מפיניקס העריך את קוטרו האלכסוני של העצם בכ-44 עד 55 רגל, בהנחת מרחק של 2,000 רגל.
- מאמרי The Aeroplane מציעים כהסבר אפשרי את המטוס XF5U-1 של צ'אנס-ווט, שדמה לצלוחית.
מה לא נמצא במסמך
- שני התצלומים מהמקרה שמספרו 40 (נספחים 2 ו-3), התרשים "Horten Parabola" (נספח 5) ו"Exhibit A" שבניתוח הצילום אינם מופיעים בטקסט; ייתכן שהם תמונות בלבד.
- חלקים מהטבלה אינם קריאים ב-OCR: מספרי המקרים, חלק מהתאריכים והשעות, ושתי עמודות בטבלת מספר העצמים בתצפית. דף כיווני הטיסה קריא רק בחלקו.
- הטבלה אינה כוללת שמות של צופים, למעט מר רואדס בניתוח הצילום, ואינה כוללת הערכה או הסבר לכל מקרה, מלבד שתי ההערות על המקרים 13 ו-84.
- המכתב אינו מציג מסקנה לגבי מקור התופעה; הוא מסתפק בקביעה שהנתונים אינם מספיקים לזיהוי ובאפשרות הטכנית של כלי טיס בעל יחס ממדים נמוך.
- בתיאור הרשמי באתר war.gov נזכר מאמר אחד מ-The Aeroplane, ואילו המסמך כולל שלושה חלקים של הסדרה.
מונחים
- Air Materiel Command (AMC): פיקוד החומרה האווירית של חיל האוויר האמריקאי, שמטהו ברייט-פטרסון ובו פעל המודיעין הטכני.
- Inclosure: נספח מצורף למכתב צבאי.
- יחס ממדים (aspect ratio): היחס בין מוטת הכנף לרוחבה; כנף דיסקית היא בעלת יחס ממדים נמוך מאוד.
- בקרת שכבת הגבול (boundary layer control): שיטה לשליטה בזרימת האוויר הצמודה לפני הכנף, לשיפור העילוי.
- NACA: הוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה, קודמתה של NASA.
// תוכן המסמך - תרגום
סמכות:
NND 927545
מפקדה
פיקוד החומרים האוויריים
MCIA/JCB/amb
בסיס חיל האוויר רייט-פטרסון
דייטון, אוהיו
23 באפריל 1948
הנדון: פרויקט "SIGN"
ראש המטה
חיל האוויר של ארצות הברית
וושינגטון 25, D.C.
לידי: מנהל המודיעין
1. זהו דו"ח ראשוני על עצמים מעופפים בלתי מזוהים, כפי שהורה במכתב מפקדת USAF מיום 30 בדצמבר 1947, בחתימת גנרל L. C. Craigie, בנושא: "דיסקות מעופפות". דוחות רבעוניים יוגשו החל מ-1 ביולי 1948.
2. כתוצאה ממכתב זה, פרויקט HT-304 הופעל ב-26 בינואר 1948 והוראה טכנית 2185, מיום 11 בפברואר 1948, פורסמה. התיקים הנוכחיים של פרויקט "SIGN" מייצגים איחוד של דיווחים שהתקבלו ישירות על ידי מפקדת AMC ואלה שהועברו על ידי מנהל המודיעין, USAF.
3. לוחות הזמנים של פעילות ספינות אוויר פרסומת מוארות הטסות בלילה הושגו ונבדקו בהצלבה במפקדה זו כדי לשקול אותן כמקור אפשרי לדיווחי אירועים.
4. נספח 1 מייצג טבלה ופירוט של כל הדיווחים הזמינים עד 1 בפברואר 1948.
5. להלן סדרת תצפיות מעניינות שצוינו בעת סקירת מקרי האירועים הרבים:
א. קצב טיפוס גבוה, וכן היכולת הנראית להישאר ללא תנועה או לרחף למשך פרק זמן ניכר.
ב. העצם תואר כבעל צורה אליפטית, דיסקה או צלחת 31 פעמים.
ג. קול נלווה היה נוכח 11 פעמים.
ד. הגדלים המדווחים נעו מגודל של מטבע 25 סנט ועד 250 רגל בקוטר, ומגודל של מטוס מרדף ועד לנפח של שישה מטוסי B-29.
NND 927545
AMC
הנדון: פרויקט "SIGN"
מספר עצמים לכל תצפית:
עצמים לכל תצפית: 1 / 2-6 / 6-10 / מעל 10
מספר תצפיות: 77 / 21 / 5 / 9
ו. שובלי פליטה דווחו 23 פעמים.
ז. המהירות הוערכה על פני כל הטווח, ממהירות איטית מאוד או ריחוף ועד על-קולי.
6. נספחים 2 ו-3 הם הגדלות של צילומים שצולמו באירוע מס' 40. נספח 4 הוא הערכה של נספח 2 על ידי מפקדה זו. תשומת הלב מופנית לדמיון הבולט בין נספחים 2 ו-3 לנספח 5. דמיון קיים גם בין נספחים 2 ו-3 לתצורות המאוירות בנספח 6.
7. נציגים ממפקדה זו ביקרו אצל ד"ר אירווינג לנגמויר ממעבדות המחקר של חברת ג'נרל אלקטריק, סכנקטדי, ניו יורק, כדי לדון בפרויקט "SIGN". דעתו של מדען זה הייתה כי הנתונים הזמינים כיום אינם כוללים מידע מספק כדי לאפשר זיהוי חיובי. ד"ר לנגמויר היסס לראות ב"דיסקות המעופפות" כביכול מציאות. עם זאת, במפקדה זו סבורים כי ניתן לבנות מטוס בעל יחס גובה-מיתר נמוך שישחזר רבים ממאפייני המראה והביצועים של "הדיסקות המעופפות" המדווחות. מומחים הסכימו שהדבר יהיה אפשרי באמצעות יישום נבון של בקרת שכבת גבול.
עבור הגנרל המפקד:
6 נספחים
+ // המקור באנגלית
// Excerpt (first ~3,000 chars)
Authority:
NND 927545
_ HEADQUARTERS
AIR MATERIEL COMMAND
MCIA/JCB/amb
Wright-Patterson Air Force Base
Dayton, Ohi
23 APR 1948
SUBJECTs Projeot "SIGH"
Chief of Staff
United States Air Force
Washington 26, D. C.
ATTN: Director of Intglligence
1. This is an initial report on unidentified flying objects as
directed by Hq, USAF letter dated 50 December 15947, signed by General
L. C. Craigie, subject: “Flying Dises". Quarterly reports will be
submitted beginning 1 July 1948.
2. As a result of this letter, Project HT-304 was activated on
26 January 1948 and Technical Instruction 2185, dated 11 February 1948,
was published, Present files on Project "SIGN" represent a consolida-
tion of reports received directly by Hq, AMC and those forwarded by
the Director of Intelligence, USAF.
5. Schedules of activities of lighted night-flying advertising
blimps have been secured and cross-checked at this Headquarters to
consider them as a possible source of incident reports.
4, Inclosure 1 represents a tabulation and breakdown of all
available reports through 1 February 1948.
5. The following is a series of interesting observations that
were noted when reviewing the many incident cases:
a. High rate of climb, as well as the apparent ability to
remain motionless or hover for a considerable length of time,
b. The object was described as being oval, disc or saucer~
shaped 31 times,
c, Associated sound was present 11 times,
d, Reported sizes have varied from that of a 25-cent piece
to 250 feet in diameter, and from the size of a pursuit plane to the
pulk of six 5-29 airplanes.
NND 927545
ANC
Subject: Project "SIGK"
Number of objects per sighting:
Objects per sighting 1 2-6 6-10 over 10
Kumber of sightings TT 21 § 9
f, Exhaust trails were reported 23 times,
g.- Speed has been estimated throughout the entire range from
very slow or hovering to supersonic.
6, Inelosures 2 and 3 are enlargements of photographs taken of
Incident #40, Inclosure 4 is an evaluation of inclosure 2 by this
Headquarters. Attention is invited to the marked similarity between
inclosures 2 and $, and inclosure 5, Similarity also exists between
inclosures 2 and 3 and configurations {illustrated in inolosure 6.
7. Representatives from this Headquarters visited Dr, Irving
Langmuir of the Research Laboratories, General Electric Company,
Schenectady, N. Y. to discuss Project "SIGN". It was the opinion of
this scientist that present available data does not encompass suffi-
cient information to enable a positive identification to be made,
Dr. Langmuir was reluctant to consider the so-called "flying discs"
as a reality. However, it is bélieved at this Meadquarters that it
is possible to construct a low aspeot ratio aircraft that would dypli-
cate many of the appearance and performance characteristics of reported
"flying discs”. Experts have agreed that this would be possible through
the intelligent application of boumiary layer control.
FOR THE COMMANDING GENERAL:
Him Me
6 Inels H…
// Full OCR
// עוד ממהדורה 04