משרד המלחמה
DOW-UAP-D128, AAWSAP DIRD, השפעות שדה חריגות חריפות ותת-חריפות על רקמות ביולוגיות אנושיות, מרץ 2010
DOW-UAP-D128_AAWSAP-DIRD-Anomalous-Acute-and-Subacute-Field-Effects-on-Human-Biological-Tissues-March-11-2010.pdf
תצוגות מהעמודים הראשונים של המסמך · בקובץ אין תמונה / רישום / קטע עיתונות.
// אין תצוגות מקדימות
הקובץ אינו מכיל תוכן ויזואלי שזוהה (תמונה / קליפינג / רישום). תוכן המסמך זמין דרך ה-OCR למטה ובהורדת המקור.
// הערת המראה
// מה תמצאו כאן?
// תקציר רשמי
מסמך זה הוא מסמך עזר מודיעיני ביטחוני (DIRD), פורמט עזר טכני שבו השתמשה סוכנות המודיעין הביטחוני (DIA) כדי לתעד ידע בסיסי בנושא מסוים לשימוש אנליטי עתידי. מוטב להבין מסמכי DIRD כתוצרי עזר וסינתזה ולא כמחקר מקורי. זהו אחד מ-38 מסמכי DIRD שהופקו במסגרת תוכנית יישומי מערכות נשק תעופתיות-חלליות מתקדמות (AAWSAP) בין 2009 ל-2011. מאחר שהיקפה של AAWSAP התיר מגוון רחב של נושאים תומכים, לא כל מסמך DIRD בסדרה עוסק ישירות במערכות תעופה וחלל או בהערכת איומים עתידיים. הסיכום שלהלן משקף את היקפו ואת מסגורו של ה-DIRD בעת כתיבתו, ואין לקרוא אותו כמרמז על תיקוף עדכני של המושגים הנדונים. DIRD זה סוקר פציעות חריפות ותת-חריפות שדווחו, הקשורות לכאורה לחשיפה קרובה להשפעות שדה חריגות, ומנסה למתוח הקבלות זהירות בין התסמינים הנטענים הללו לבין ההשפעות הפיזיולוגיות הידועות של חשיפה עזה לתדרי רדיו ולמיקרוגל על רקמה אנושית. באמצעות סקירת ספרות רפואית וביופיזיקלית על חימום, כוויות, השפעות נוירולוגיות והפרעות חושיות, הדו"ח משער מנגנונים תיאורטיים שבאמצעותם שדות אלקטרומגנטיים עזים עשויים להסביר חלק מדפוסי הפציעה שדווחו, אף שאינו מבסס קשר סיבתי ישיר בין הפציעות המדווחות לבין מקור מסוים כלשהו. הוא משער שתסמינים קליניים ונסיבות החשיפה המדווחות עשויים לאפשר הסקות מוגבלות ומצומצמות ביותר לגבי מאפייניו של פולט או של מערכת הנעה לא ידועים. ראוי לציין שממצאי המסמך נשענים במידה רבה על השוואות מקרים שאין בהן בדיקות גופניות, על תנאי חשיפה שאינם ניתנים לבדיקה ועל שילוב של מדע מבוסס וספרות שנויה יותר במחלוקת. השוואות אלה מורחבות לאחר מכן לתרחישים של כלי טיס חריגים, בניסיון להחיל מנגנוני פציעה אלקטרומגנטיים ידועים על טענות למפגשים חריגים, שאין להן תיקוף מדעי עצמאי בדו"ח. בוצעו השמטות כדי להגן על זהות עדי ראייה, מיקומי מתקנים ממשלתיים, או מידע פוטנציאלית רגיש על אתרים צבאיים שאינם קשורים ל-UAP. לא בוצעו השמטות בקבצים שפורסמו תחת הנחיית הנשיא טראמפ בנוגע למידע על טבעם או קיומם של מפגשים שדווחו כ-UAP או תופעות נלוות.
הצגת המקור באנגלית
// סיכום מורחב
מסמך עזר מודיעיני ביטחוני (DIRD) בן 38 עמודים, שהוכן עבור סוכנות המודיעין הביטחוני (DIA) במסגרת תוכנית AAWSAP ומתוארך באתר war.gov ל-11 במרץ 2010. המחבר, המזוהה רק בכינוי AAP Person 81, סוקר פגיעות רפואיות חריפות ותת-חריפות שדווחו אצל אנשים שהיו קרובים לעצמים אוויריים חריגים, ומשווה אותן לספרות הרפואית על חשיפה עזה לתדרי רדיו ולמיקרוגל. הטענה המרכזית שלו היא שמתוך התסמינים הקליניים אפשר לגזור, לפחות בקירוב, מאפיינים פיזיקליים של מערכות ההנעה של כלים כאלה.
רקע
המסמך הוכן בחטיבת תמיכת הרכש (DWO-3) של משרד ההתרעה הביטחונית, באגף הניתוח של DIA, ומוצג בו כאחד מסדרת דוחות טכנולוגיה מתקדמת שהופקו בשנת הכספים 2009 תחת תוכנית AAWSAP. הערה מנהלית בפתחו מפנה שאלות למנהל התוכנית, המופיע בכינוי AAP Person 1, ומזהירה שאין להפיץ הלאה את התצלומים שבפרסום בשל זכויות יוצרים. לפי פרק הפתיחה, מטרת התוכנית כולה היא להבין את הפיזיקה וההנדסה של יישומי מערכות נשק תעופתיות-חלליות מתקדמות "מעכשיו ועד שנת 2050", והמסמך הזה עוסק בצד הרפואי: הסימנים והתסמינים הקליניים והביופיזיקה של פגיעה מחשיפה לא מכוונת למערכות חריגות.
המסמך כתוב בעיקר כסקירת ספרות, עם הפניות ל-49 מקורות: מאמרים רפואיים וביופיזיקליים, תקני בטיחות של FCC, WHO ו-IEEE, ולצדם ספרות על עב"מים כמו הקטלוג של ג'ון שוסלר (John F. Schuessler) מ-MUFON, ספריו של ז'אק ואלה (Jacques Vallee) וסדנת פוקנטיקו של פיטר סטרוק (P. A. Sturrock) מ-1998. כמה מן המקורות מוגדרים כ"ארכיונים אישיים שלא פורסמו".
מה כתוב במסמך
הקדמה וסיכום
ההקדמה פותחת בשלושה אנשים בריאים ופעילים שעברו, בלשון המסמך, אירוע חריג "הקשור לתעופה וחלל", ובתוך 72 שעות פיתחו תסמינים: אודם וחום מיידיים בעור החשוף, חום, כאבים, כאבי ראש, נימול, שלשול, נשירת שיער, פריחות ופצעים מוגלתיים, דפיקות לב, הפרעות שינה וחלומות וחרדה. שניים מהם סבלו גם מרגישות קיצונית לאור, עיניים יבשות ושורפות ודלקת חמורה בלובן העין. אחד מהם פיתח, לפי המסמך, הפרעה בתאי הדם, סימנים של מחלת קרינה, ובמשך השנים גם סימנים של התמרה ממאירה. לפי ההקדמה, חקירות "נרחבות אך שנויות במחלוקת" העלו שהשלושה נחשפו בטעות, בטווח של מטרים, לקרינה מעורבת רחבת פס שמרכזה בסביבות 785 מגה-הרץ. רק בהמשך המשפט מתברר שהיו אלה מהנדסי אנטנות שנפגעו ב"תאונה" חריגה, והמקור שמצוין לכך הוא מאמר רפואי משנת 1997 על שלושה מהנדסי אנטנות שנחשפו לקרינת תדר רדיו.
המחבר מוסיף שסקירת הספרות הרפואית העלתה עוד 42 מקרים דומים אך פחות דרמטיים שפורסמו בספרות שעברה ביקורת עמיתים, ועוד כ-300 מקרים שלא פורסמו, בעיקר של חשיפה מעורבת בתדרים של 1 עד 10 ג'יגה-הרץ ובצפיפות הספק של יותר מ-100 מיליוואט לסנטימטר רבוע.
הסיכום מנוסח כרשימת קביעות: בני אדם נפגעו בעבר מחשיפה לכלים חריגים, בעיקר מוטסים ובטווח קרוב; מנגנון הפגיעה העיקרי הוא השפעות שדה של קרינה אלקטרומגנטית; הביופיזיקה של הפגיעות מובנת היטב, אבל מערכות ההנעה אינן מובנות; ודווחו מספיק אירועים כדי לתמוך בהשערה ש"מערכות מתקדמות מסוימות כבר פרוסות" ואינן שקופות להבנה האמריקנית. בין ההשפעות החשובות מונים חימום וכוויות, השפעות נוירולוגיות (קוגניטיביות, עצביות-שריריות, חושיות ונוירו-פסיכיאטריות) והשפעות על השמיעה. עוד נטען שקודי אבחנה קליניים, יחד עם תנאי הסביבה שנצפו באירועים, מתקבצים "בדרכים בעלות משמעות".
פרק 1 - הגדרת התחום
המחבר מגדיר "שדה קרוב" כמושג סובייקטיבי בכוונה: חשיפה שבה המקור נמצא בטווח ראייה, במרחק של עשרות מטרים, ומשך הפגיעה קצר מ-10 דקות. ההשפעות הנבדקות הן חריפות (בתוך שעות) ותת-חריפות (בתוך ימים), לא כרוניות. טווח התדרים העיקרי הוא מ-300 קילו-הרץ עד 300 ג'יגה-הרץ, כלומר אורכי גל של קילומטר עד מילימטר. קרינה מייננת נדונה רק כשהיא חלק מ"שדה מעורב", ומקרה קאש-לנדרום (Cash-Landrum) מוזכר כדוגמה. בתחום נכללות גם מערכות נשק: נשק קרני, מערכות "הכחשה פעילה" (ADS) ומיקרוגל בהספק גבוה (HPM).
המחבר מציין במפורש שאינו מנסה לאמת טענות שמערכות חדשות נועדו לפגוע, ומזכיר שקהילת המודיעין האמריקנית לא העריכה במשך שני עשורים נשק אינפרא-סוני, נשק לסנוור בלייזר ונשק קרינה לא מייננת של ברית המועצות לשעבר ושל סין. השפעות חברתיות המוניות, כמו היסטריה או שינוי מערכות אמונה, נשארות מחוץ לסקירה, וכך גם פסיכופיזיקה, תופעות על-טבעיות ומצבים פסיכיאטריים קודמים. עם זאת, נספח ג כולל קודים פסיכיאטריים שקבע רופא מוסמך, וכן השלכות רפואיות של חטיפות נתפסות.
פרק 2 - מה גורם לנזק
הפרק פותח בכך שקיימת ספרות רחבה על השפעות מזיקות של קרבה לכלים חריגים, כמו שיתוק, מכות חשמל, תחושת חום, כוויות וריחות, ושעדיין לא נקבע אם הפגיעה מכוונת. לפי המחבר, במקרים מסוימים אפשר להסיק כוונה, והוא מפנה לספר של ואלה ולתיעוד חיל האוויר הברזילאי על התצפיות בקולארס (Colares) ב-1977.
בתת-פרק "חומר שהותר לפרסום לאחרונה" מובא סיפורו של אזרח, ששמו מוחלף ב-XXXX, שהאמין שהשירות החשאי האמריקני תוקף אותו בנשק אלקטרומגנטי. הוא נכנס למשרד FBI עם מכתב מאיים לסוכן השירות החשאי, נעצר, וטען בבית המשפט שעקבי נעליו "התאדו" מנשק אלקטרומגנטי ב-2001; בית המשפט התרשם שהעקב פשוט נשחק. המסמך כולל ממצאים על מצבו הנפשי. לטענת המחבר, המסמך שצירף האיש היה אמיתי: תוספת לדוח "טכנולוגיות לא קטלניות - כלל עולמי" של פיקוד המודיעין והביטחון של צבא ארה"ב (INSCOM), בשם "השפעות ביולוגיות של נשק לא קטלני נבחר", משנת 1998, שהיה מסווג SECRET/NOFORN עד 2006. בהערת שוליים כותב המחבר שהוא עצמו ניהל בעבר את המאמץ שממנו נגזר המסמך, כעוזר קצין המודיעין הלאומי למדע וטכנולוגיה, ושעמד בראש מחקר עדכון בן 18 חודשים במועצת המחקר הלאומית בחסות DIA.
מן הסיפור הוא גוזר כמה מסקנות: מידע מסווג רלוונטי קיים ורק חלק קטן ממנו פורסם; אין ראיה שהמערכות שבמסמך הוצבו בשטח; פיתוח מחוללים ואמצעי כיוון אינו צוואר הבקבוק; "אין ספק שהן היו פועלות"; ולכן החשש מפגיעות מסוג זה לגיטימי. הוא מוסיף שגם אדם שסובל לעתים מדלוזיות אינו בהכרח מדווח גרוע על מה שמחוץ לדלוזיה שלו. בין היכולות שמסמך INSCOM מתאר, לפי הסקירה: "שמיעת" מיקרוגל ו"קולות" בתוך הגולגולת באמצעות התפשטות תרמו-אלסטית ב-5 קילו-הרץ, כאב וכוויות מדרגה שנייה מכוונים, כאב ראש בגלים מילימטריים, התקפים אפילפטיים, אובדן הכרה, העלאת חום הגוף מעל 41 מעלות בתדר 225 מגה-הרץ בתוך 15 עד 30 דקות, פגיעה זמנית בזיכרון מרחבי, ובחילה והקאות מצליל של 145 דציבל בתדרים של 100 עד 500 הרץ. הערת שוליים מפרטת שדה של כ-100 קילו-וולט למטר במשך ננו-שנייה, בקצב חזרה של 15 הרץ, כתנאי משוער לאפקט, בטווח של מטרים ואף מאות מטרים.
תת-פרק על "שמיעת" תדרי רדיו מספר שמעבדת Airborne Instruments Laboratory דיווחה על כך לראשונה ב-1956, שסקירה שיטתית ראשונה פורסמה ב-1961, ושהסקירה המקיפה ביותר פורסמה ב-2003 על ידי מעבדות המחקר של מוטורולה. לפי המחבר, אופי הצלילים הנשמעים מאפשר "לחשב לאחור" את מאפייני המקור, ומיגון פשוט, "כולל כובעי נייר כסף (sic!)", מחליש אותם. עוד נטען שפולסים עזים ב-915 מגה-הרץ מעלים את חום המוח ב-8 מעלות וגורמים להתקף אחרי דקה של חשיפה ולחמש דקות של אובדן הכרה, בסף של 680 ג'אול.
בתת-פרק על פיזיקה וביופיזיקה מוצעת השערה "אקזוטית": לפי תורת היחסות הכללית, ספקטרום החום של כלי שמשנה את המרחב-זמן לצורך עילוי והנעה עשוי לעבור הסטה לכחול, ואדם קרוב היה נחשף לקרינה רחבת פס, ממיקרוגל ועד קרני רנטגן רכות. ההשערה מסומנת כמעובדת מ"מחקר טכני 10.0 - השפעות על בני אדם". המחבר מוסיף שממצאים שלא פורסמו על זוג מקרים "מתועדים היטב" (קאש-לנדרום) מראים הפסקת חלוקה של תאי דם לבנים, ושכל הנתונים הקליניים בדוח מוגנים לפי חוק HIPAA.
פרק 3 - כיצד נגרם הנזק
הפרק מגדיר את תחומי התדרים, מסביר את מדד קצב הספיגה הסגולי (SAR, וואט לקילוגרם) ומציין שרקמות עשירות במים, כמו דם, עור, שריר ומוח, סופגות יותר מאשר שומן ועצם. לפי תרשים שמקורו ב-WHO, התדר שאליו נחשפו מהנדסי האנטנות (785 מגה-הרץ) נמצא בטווח ה"נקודה החמה" שבין 400 מגה-הרץ ל-2 ג'יגה-הרץ, שבו החימום בגוף אינו אחיד ונקודות השיא חמות פי 150 עד 200 מהממוצע. מוזכר גם מחקר של משרד האנרגיה על שדות של 60 הרץ ב-1,000 ו-5,000 וולט למטר, שבו נצפו עיכוב בריפוי ושינויים ברקמת חיבור בשדה הגבוה.
לגבי כוויות: גלים מילימטריים נספגים בשיעור של 90 עד 95 אחוז ומעמיקים כמה מילימטרים בעור; סף תחושת החום הוא כ-0.7 מיליוואט לסנטימטר רבוע, וכאב מופיע בתוך שנייה בכ-9 מיליוואט. מוזכרים ניסויים מתקופת המלחמה הקרה בבסיס חיל האוויר ברוקס ובמעבדה הלאומית אוק רידג' על השפעת פרוטונים בעלי אנרגיה נמוכה על העור, ובהערת שוליים נכתב שבאותה תקופה היה גם חשש מהשפעות עב"מים. לפי המחבר, השוואה של כ-100 מקרי חשיפה תאונתית בהקשר צבאי ותקשורתי מראה "חפיפה בולטת" לדפוסי הפגיעה של כמה מאות מקרים חריגים שנבדקים במחקר נלווה. הרשימה כוללת עקצוץ וחום בעור, אודם שמתקדם לכוויות מדרגה שנייה בתוך 72 שעות, כאב ראש ברקות לשלושה שבועות, סחרחורת ובחילה, דפיקות לב, חרדה קשה בחשיפה של 10 דקות ומעלה, "עיניים חוליות", קווי בו (Beau's lines) בציפורניים, הפרעות שינה במשך 30 עד 60 יום ונימול שעשוי להימשך עד שלוש שנים. המחבר טוען שהשוואה כזו מאפשרת קביעה "חצי-כמותית" של מינון ותגובה, ומביא דוגמאות: מתחת ל-10 מיליוואט לסנטימטר רבוע אין השפעה, ובחשיפה ל-2.45 ג'יגה-הרץ נמצאה פגיעה עצבית שנמשכה 20 חודשים.
תת-פרק נפרד עוסק ב"חידת" הפצעים המקומיים, בקוטר של 1 עד 3 סנטימטרים, שמופיעים לעתים על חלקי גוף מכוסים ורחוקים מהכוויות הקשות, ואינם מאובחנים כפגיעת חום. כהסבר אפשרי מוצג מחקר תיאורטי ממעבדת בוגוליובוב לפיזיקה תיאורטית בדובנה, מטשקנט ומרוסטוק, על תהודה של זרמי יונים בנוזל הזורם בצינור תחת שדה מגנטי, שעשויה לגרום לפגיעה בכלי דם קטנים בהתאם לריכוז הסידן. המחבר כותב שביקורת העמיתים על המחקר "מעבר ליכולותיו". בתת-פרק על מתאמים נוירולוגיים הוא קובע שאין הבדלים משמעותיים בתסמינים ובסימנים בין שלושת מהנדסי האנטנות לבין מקרה קאש-לנדרום, ומסכם: "משהו" גורם לפגיעות האלה, ולא סביר שדמיון של הדיוטות יחקה את המדע של פגיעות חום בדפוס מינון-תגובה לא ליניארי. עוד מוזכרים מערכת ADS בתדר 94 ג'יגה-הרץ בטווח של עד 100 מטר, ונשק HPM בתדרים של 1 עד 3 ג'יגה-הרץ, שלפי המסמך חודר עמוק לגוף. הערת שוליים מציינת שהסדרה אינה מוגבלת לטכנולוגיה "של כדור הארץ".
פרק 4 - השפעות תת-חריפות
הפרק מציג טבלת ספקטרום אלקטרומגנטי, מוציא מהדיון שדות מגנטיים פולסיים בתדרים של 1 עד 15 הרץ המשמשים לטיפול, ומציין שמדווחים לעתים חום קל ועקצוץ נעים במגע עם "עצם ממקור לא ידוע". עיקר הפרק הוא תקני החשיפה: מגבלות FCC של 6 דקות לחשיפה תעסוקתית ו-30 דקות לציבור, 583 מיקרוואט לסנטימטר רבוע בתדר 875 מגה-הרץ, וגבולות SAR של 0.4 ו-0.08 וואט לקילוגרם לכל הגוף. המסקנה שהמחבר גוזר: חשיפה של שש דקות ברמות האלה מחממת את העור בפחות מחצי מעלה, ולכן כשמדווחים על אודם וכוויות אפשר להסיק שהרמות נחצו. במשפט אחד, לדבריו, כוויות חריפות אינן צפויות מתחת לכ-1 וואט לקילוגרם. בהתבסס על מחקר שבו תאי פיברובלסט שנחשפו ל-849 מגה-הרץ לא נפגעו, הוא מסיק שבמקרה קאש-לנדרום הנזק לתאים ולדנ"א נגרם כנראה מקרינה מייננת ולא מחימום.
פרק 5 - מנגנוני פגיעה קוגניטיביים ועצביים
המחבר מונה את הקשיים בניתוח הספרות: רוב הניסויים נעשו בבעלי חיים, טווח התדרים עצום, ורוב המחקרים עוסקים במינון נמוך. לפי הערכתו יש כ-300,000 פרסומים על "פגיעת תדר רדיו ומוח", מהם כ-73 טובים. מחקר של אוניברסיטת סירקיוז ומעבדת חיל האוויר ארמסטרונג-ברוקס לא מצא השפעה התנהגותית בחשיפה לפולסים רחבי פס בעוצמת שדה של 250 קילו-וולט למטר. כאן נאמרת מטרת המסמך במפורש: לטעון שקיימים נתונים שמאפשרים "הנדסה לאחור" של מערכות הנעה של כלים חריגים, על בסיס ביולוגיה. שתי דוגמאות מניסויים בחולדות: 15 דקות ב-900 מגה-הרץ ו-6 וואט לקילוגרם גרמו לתגובה דלקתית בתאי הגליה אחרי יומיים, באונה המצחית, בגרעינים העמוקים ובמוח הקטן; עשר דקות ב-1439 מגה-הרץ לא שינו את זרימת הדם במוח. המחבר מסיק מכך שאודם בלי כוויות גלויות, "ערפול קוגניטיבי" למשך 48 שעות, הפרעות שינה וחרדה ממושכות ונימול קל מתיישבים עם חשיפה לפס לא מייננת ו"צר יחסית" של תדרי רדיו.
נספח א - קטלוג שוסלר
הקטלוג, שחובר ב-1996 בידי ג'ון שוסלר, לשעבר מנהל MUFON, מסכם 356 מקרים נבחרים מהשנים 1873-1994 של השפעות פיזיולוגיות במפגשים קרובים. השכיחויות המובילות: חטיפות לכאורה (129), השפעות אלקטרומגנטיות על כלי רכב (77), שיתוק (75), אובדן זמן נתפס (75), השפעות של אלומת אור (61), פגיעות בעיניים (54), חום (43), "בדיקה רפואית" (42) וכוויות (41). בסוף הרשימה מופיעים מקרים בודדים, ביניהם סתימות שיניים שהתפוררו, שיער שהלבין בבת אחת והריון לא מוסבר; חמישה מקרים רשומים כמוות.
נספחים ב ו-ג - קידוד אבחנות
נספח ב הוא רשימה של עשרות מקרים מרחבי העולם, מ-1952 (וורצסטר שבדרום אפריקה) ועד 1971 (שוודיה), ובהם ריכוז גדול של מקרים מצרפת בספטמבר-נובמבר 1954 ומקרה לבלנד, טקסס, ב-1957. לפי הכותרת, חלקם עדיין ממתינים לסיווג. נספח ג הוא טיוטה של טבלה שמצליבה קודי אבחנה רפואיים לפי ICD-10-CM עם סיווגי הדיווח של ואלה (סיווגי AN, MA, FB ו-CE), למשל CE1 לעצם שהתקרב לעד בטווח של 500 רגל בלי השפעות, ו-FB5 לחלוף שבו העד נפגע לצמיתות, עם קאש-לנדרום כדוגמה. בטבלה עצמה ניתן לזהות קטגוריות כמו פגיעות שמיעה ועיניים, השפעות קוגניטיביות ורגשיות, דימום מוחי, "הוטח לאחור", כוויות מדרגה שלישית ו"בשר שנראה מבושל", שיער חרוך ופריחות.
פרטים בולטים
- מקרה הפתיחה, שמוצג כאירוע תעופתי חריג, מבוסס על מאמר רפואי משנת 1997 על שלושה מהנדסי אנטנות שנחשפו לקרינה בתדר של כ-785 מגה-הרץ.
- המחבר מציין שבעבר ניהל את המאמץ של INSCOM שממנו נגזר מסמך משנת 1998 על נשק לא קטלני, שהיה מסווג עד 2006.
- נטען שאופי הצלילים ש"שומעים" מתדרי רדיו מאפשר לחשב לאחור את מאפייני המשדר, ושמיגון פשוט, "כולל כובעי נייר כסף", חוסם אותם.
- השערה מתורת היחסות הכללית: הסטה לכחול של קרינת החום של כלי שמעוות את המרחב-זמן תחשוף אדם קרוב לקרינה רחבת פס עד קרני רנטגן רכות.
- לפי המחבר, אין הבדלים משמעותיים בתסמינים בין מהנדסי האנטנות לבין מקרה קאש-לנדרום.
- בקטלוג שוסלר, 129 מתוך 356 מקרים הם חטיפות לכאורה, ו-75 מהם שיתוק.
- התסמינים המנויים כוללים קווי בו בציפורניים ונימול שעשוי להימשך עד שלוש שנים.
- נספח ג מצליב קודי אבחנה רפואיים רשמיים עם סיווגי המפגשים של ז'אק ואלה.
מה לא נמצא במסמך
שם המחבר ושם מנהל התוכנית מוחלפים בכינויים, וחלק מכתובת הפנייה בהערה המנהלית קטוע. התצלומים שמוזכרים באזהרת זכויות היוצרים אינם נראים בטקסט, ואין במסמך תאריך כתיבה מפורש. טבלה 1 (מגבלות החשיפה) ורוב הטבלה שבנספח ג אינן קריאות ב-OCR, כולל המספרים לצד הקטגוריות, ומינון החשיפה בניסוי השני בחולדות אינו קריא (קריאה לא ודאית). המסמך אינו מביא בדיקות גופניות של עדים או מדידות של מקור קרינה באירוע חריג כלשהו, ונשען במידה רבה על חומר שלא פורסם ועל ספרות עב"מים. נוסח המסמך עצמו נחרץ יותר מהתיאור הרשמי ב-war.gov, שמדגיש שאין בו קשר סיבתי מבוסס; המסמך קובע ש"משהו" גורם לפגיעות ומעלה את ההשערה שמערכות כאלה כבר פרוסות.
מונחים
- DIRD: מסמך עזר מודיעיני ביטחוני של DIA.
- SAR: קצב ספיגה סגולי, כמות האנרגיה שנספגת בכל קילוגרם רקמה, בוואט לקילוגרם.
- NIEMR: קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת.
- ADS: מערכת "הכחשה פעילה", נשק לא קטלני בגלים מילימטריים.
- HPM: מיקרוגל בהספק גבוה.
- INSCOM: פיקוד המודיעין והביטחון של צבא ארה"ב.
- ICD-10-CM: הסיווג הבינלאומי של מחלות, בגרסה הקלינית האמריקנית.
- HIPAA: חוק אמריקני משנת 1996 להגנה על פרטיות מידע רפואי.
// תוכן המסמך - תרגום
השפעות שדה חריגות, חריפות ותת-חריפות, על רקמות ביולוגיות אנושיות
הוכן על ידי:
אגף תמיכה ברכש (DWO-3)
משרד ההתרעה הביטחוני (Defense Warning Office)
המנהלה לניתוח
סוכנות הביון הביטחונית (DIA)
מחבר:
AAP Person 81
הערה מנהלית
אזהרת זכויות יוצרים: אין אישור להמשך הפצה של התצלומים שבפרסום זה.
מוצר זה הוא אחד מסדרת דוחות טכנולוגיה מתקדמת שהופקו בשנת הכספים 2009 במסגרת תוכנית Advanced Aerospace Weapon System Applications (AAWSA) של משרד ההתרעה הביטחוני בסוכנות הביון הביטחונית. הערות או שאלות בנוגע למסמך זה יש להפנות אל AAP Person 1, מנהל תוכנית AAWSA, סוכנות הביון הביטחונית, ATTN: CLAR/DWO-3, בניין 6000, וושינגטון.
תוכן עניינים (קטע)
פרק ראשון: הגדרת הנושא ותחום המחקר
פרק שני: רקע - מה נחשב כגורם לנזק?
א. הצבת הבמה: מה אמרו אחרים בגלוי על פגיעות הנגרמות מקרינה אלקטרומגנטית (EMR)
ד. הקשרים בין פיזיקה וביופיזיקה לבין פגיעות
ב. התעלומה של תפיחות (wheals) "לא-תרמיות" ו"כוויות" ממוקדות
פרק רביעי: השפעות פגיעה תת-חריפות רלוונטיות
פרק חמישי: מנגנונים והשפעות של פגיעה קוגניטיבית ועצבית
נספח א: קטלוג שוסלר של השפעות פיזיולוגיות על בני אדם הקשורות בעב"מים
נספח ב: דוגמת גרין/מוריס להמחשת ההיקף הגלובלי של [נתונים] ישנים זמינים
קלטי מקרים לפי ICD ממקורות נתונים מרובים (אדום = ממתין לסיווג ICD)
בלתי מסווג // לשימוש רשמי בלבד
השפעות שדה חריגות, חריפות ותת-חריפות, על רקמות ביולוגיות אנושיות
הקדמה ותקציר
הקדמה
לפני כמה שנים חוו שלושה אנשים, שהיו קודם לכן בריאים ופעילים, אירוע אווירו-חללי חריג ["לא סדיר, לא הולם ובלתי עקבי עם התחום שלהם"]. בתוך 72 שעות הופיעו אצלם סימנים ותסמינים רפואיים [השפעות חריפות ותת-חריפות].
• אלה כללו אדמנת (erythema - חום ואדמומיות) כמעט מיידית על פני העור החשוף [למקור המשוער של קרינה אלקטרומגנטית], ובדרגות משתנות, כפונקציה של זמני החשיפה של פני גופם, גם את אלה: חום, כאב, כאבי ראש, נימול ותחושות עקצוץ (פרסתזיות), תחושת חולי כללית, שלשולים, נשירת שיער והתקרחות (אלופציה), פריחות ושחינים בעור, דפיקות לב, ראשיתם של כאבי ראש שהפכו לכרוניים, ותסמינים של נדודי שינה והפרעות שינה וחלומות אחרות, חרדה בינונית ולעתים חמורה ונדודי שינה. שניים מהאנשים סבלו גם מפוטופוביה (רגישות קיצונית לאור), עיניים יבשות, מגרדות וצורבות, ולובן עין (sclera) מודלק ואדום במיוחד, עם נפיחות ברקמות הרכות של העפעפיים. אחד מהשלושה סבל מדיסקרזיה בינונית של הדם ומסימנים של מחלת קרינה, ובמהלך כמה שנים פיתח סימנים של התמרה ממאירה.
נרחב, אך שנוי במחלוקת…
+ // המקור באנגלית
// Excerpt (first ~3,000 chars)
Anomalous Acute and Subacute Field Effects on Human
Biological Tissues
Prepared by:
Acquisition Support Division (DW0-3)
Defense Warning Office
Directorate for Analysis
Defense Intelligence Agency
Author:
AAP Person 81
Administrative Note
COPYRIGHT WARN ING : Further dissemination of the photographs in this publication is not authorized.
This product is one in a series of advanced technology reports produced in FY 2009
under the Defense Intelligence Agency, Defense Warning Office's Advanced Aerospace
Weapon System Applications (AAWSA Pro ram. Comments or uestions pertaining to
this document should be addressed to AAP Person 1
AAWSA Program
Manager, Defense Intelligence Agency, ATTN: CLAR/DW0-3, Bldg 6000, Washington,
ii
Contents
Chapter One: Definition of Topic and Domain of this Study ................................... 1
Chapter Two: Background: What is Thought to Cause Harm? ................................ 2
A. Setting the Stage: What others have said openly about injury caused by EMR
D. Relationships of Physics and Biophysics to Injuries ....................................... 7
B. The enigma of "non-thermal" wheals and localized "burns" ........................ 11
Appendix A: Schuessler Catalog of UFO-Related Human Physiological Effects
Appendix B: Green/Morris Example to Show the Global Breadth of Available Older
Chapter Four: Applicable Subacute Injury Effects ................................................ 13
Chapter Five: Cognitive and Neural Injury Mechanisms and Effects .................... 16
ICD Case Inputs From Multiple Data Sources (red =pending ICD classification) .. 25
Figures
UNCLASSIFIED/fFOA OFFICIAL W&li ONLY
iii
UNCLASSIFIED/,'FOR: OFFIEIAL WSE &••LY
Anomalous Acute and Subacute Field Effects on Human
Biological Tissues
Preface and Summary
PREFACE
Several years ago three previous fit and active individuals experienced an
anomalous ["irregular, incongruous and inconsistent with their domain"]
aerospace-related event. Within 72 hours they suffered medical signs and
symptoms [acute and subacute effects].
•
These included almost immediate erythema (heat and redness) over
exposed [to the presumed source of an electromagnetic radiation] skin,
and varying degrees of the following as a function of their body-surface
exposure times: fever, pain, headaches, numbness and parasthesiae,
malaise, diarrhea, loss of hair and alopecia, skin eruptions/boils, cardiac
palpitations, beginnings of what were to become chronic headaches and
symptoms of insomnia and other sleep and dream disturbances, moderate
to occasional severe anxiety and insomnia. Two of the persons also
experienced photophobia (extreme sensitivity to light), dry and scratchy
stinging eyes, and extreme inflamed blood-shot sclerae (whites of the
eyes) with soft tissue swelling of the eyelids. One of the three experienced
moderate blood dyscrasia and signs of radiation illness, and over several
years developed signs of malignant transformations.
Extensive, but controversial…
// Full OCR
// עוד ממהדורה 06