משרד המלחמה
DOW-UAP-D134, AAWSAP DIRD, הממציא העצמאי מול הממציא התאגידי: מהיכן יצמחו החידושים הגדולים הבאים, מרץ 2010
DOW-UAP-D134_AAWSAP-DIRD-Maverick-Inventor-Versus-Corporate-Inventor-Where-Will-the-Next-Major-Innovations-Arise-March-30-2010.pdf
תצוגות מהעמודים הראשונים של המסמך · בקובץ אין תמונה / רישום / קטע עיתונות.
// אין תצוגות מקדימות
הקובץ אינו מכיל תוכן ויזואלי שזוהה (תמונה / קליפינג / רישום). תוכן המסמך זמין דרך ה-OCR למטה ובהורדת המקור.
// הערת המראה
// מה תמצאו כאן?
// תקציר רשמי
מסמך זה הוא מסמך עזר מודיעיני ביטחוני (DIRD), פורמט עזר טכני שבו השתמשה סוכנות המודיעין הביטחוני (DIA) כדי לתעד ידע בסיסי בנושא מסוים לשימוש אנליטי עתידי. מוטב להבין מסמכי DIRD כתוצרי עזר וסינתזה ולא כמחקר מקורי. זהו אחד מ-38 מסמכי DIRD שהופקו במסגרת תוכנית יישומי מערכות נשק תעופתיות-חלליות מתקדמות (AAWSAP) בין 2009 ל-2011. מאחר שהיקפה של AAWSAP התיר מגוון רחב של נושאים תומכים, לא כל מסמך DIRD בסדרה עוסק ישירות במערכות תעופה וחלל או בהערכת איומים עתידיים. הסיכום שלהלן משקף את היקפו ואת מסגורו של ה-DIRD בעת כתיבתו, ואין לקרוא אותו כמרמז על תיקוף עדכני של המושגים הנדונים. DIRD זה משווה בין ממציאים "עצמאיים" בודדים לבין חוקרים העובדים בתוך ארגונים גדולים יותר, כדי לשאול מהיכן צפויות לבוא פריצות הדרך הגדולות בעתיד, במיוחד בתחומי אנרגיה והנעה לא-קונבנציונליים. הוא מסיק שהמועמדים החזקים ביותר הם חוקרים בעלי הכשרה טכנית, עצמאיים יחסית וגמישים, הפועלים בחופש מסוים ממגבלות מוסדיות. מאחר שהפרופיל המועדף הזה דומה מאוד לסוג החוקר שנראה כי חיבר או עיצב חלק ניכר ממאמץ ה-DIRD הרחב של AAWSAP, המסמך משקף מעגליות מתודולוגית בולטת, שכן הוא מתקף את המודל המבצעי של התוכנית במקום להעריך באופן ניטרלי את מערך החדשנות. בוצעו השמטות כדי להגן על זהות עדי ראייה, מיקומי מתקנים ממשלתיים, או מידע פוטנציאלית רגיש על אתרים צבאיים שאינם קשורים ל-UAP. לא בוצעו השמטות בקבצים שפורסמו תחת הנחיית הנשיא טראמפ בנוגע למידע על טבעם או קיומם של מפגשים שדווחו כ-UAP או תופעות נלוות.
הצגת המקור באנגלית
// סיכום מורחב
"הממציא העצמאי מול הממציא התאגידי: מהיכן יצמחו החידושים הגדולים הבאים?" הוא מסמך עזר מודיעיני ביטחוני (DIRD) בן 19 עמודים, שהוכן בחטיבת תמיכת הרכש (DWO-3) של משרד ההתרעה הביטחונית בסוכנות המודיעין הביטחוני (DIA), במסגרת תוכנית AAWSAP. המחבר מזוהה רק בכינוי "AAP Person 75". המסמך אינו עוסק בתצפיות או בעב"מים, אלא בשאלה איזה סוג של ממציא צפוי להביא את פריצת הדרך הבאה בתחומי האנרגיה והנעה החללית, והוא מסווג חמישה טיפוסים של ממציאים עצמאיים ומשווה אותם לממציא העובד בתוך ארגון גדול.
רקע
לפי ההערה המנהלית בפתח המסמך, זהו אחד מסדרת דו"חות טכנולוגיה מתקדמת שהופקו בשנת הכספים 2009 במסגרת תוכנית AAWSA (כך נכתב במסמך) של משרד ההתרעה הביטחונית ב-DIA. על דף השער מופיע תאריך ICOD של 1 בדצמבר 2009, ורוב המקורות ברשימת ההפניות נצפו ברשת בינואר 2009. שם מנהל התוכנית, שאליו יש להפנות שאלות, הושחר. דף השער כולל גם אזהרה שאין להפיץ הלאה את התצלומים שבפרסום מטעמי זכויות יוצרים, אף שבטקסט שנסרק אין תצלומים.
על פי התיאור הרשמי, מסמכי DIRD נועדו לתעד ידע בסיסי בנושא מסוים לשימוש אנליטי עתידי, והם תוצרי סינתזה ולא מחקר מקורי. לא כל 38 מסמכי הסדרה עוסקים ישירות במערכות תעופה וחלל, וזו דוגמה למסמך מן הקצה המתודולוגי של הסדרה.
מה כתוב במסמך
מבוא
המבוא סוקר את מקורות החדשנות הטכנולוגית לאורך ההיסטוריה. בתחילת המאה ה-20, לפי המחבר, הממציא הבודד הניח את היסודות לרוב המפעלים התעשייתיים של ימינו. כשהחברות גדלו הן הקימו מחלקות מחקר ופיתוח משלהן, אך אלה הפכו עם הזמן למקומות שבהם משפרים טכנולוגיות קיימות תחת ניהול הדוק, ולא לחממות של חדשנות אמיתית, ולכן ממציאים רבים עזבו אותן. מקור נוסף הוא האוניברסיטה, שהמחקר בה בצורתו הנוכחית החל באירופה במאה ה-18, אך לדברי המחבר עצמאותה שנויה כיום במחלוקת בגלל התלות הגוברת במימון חיצוני. מלחמות וצורכי האזרחים הולידו גם "צוותי חשיבה" ממשלתיים וצבאיים.
המחבר משתמש בדימוי ארבעת פרשי האפוקליפסה בגרסה מודרנית (סכסוך, סביבה, כלכלה ובריאות) כמניעים העיקריים לחדשנות, ומודיע שהמאמר מתמקד בשני תחומים שבהם הפתרונות קשים במיוחד: אנרגיה והנעה, בעיקר הנעה אווירית וחללית. לטענתו, חומרים חדשים ואקזוטיים והעלות הגבוהה של מחקר בחזית הטכנולוגיה הם שהעבירו את מרכז הכובד מן הממציא הבודד אל "הממציא התאגידי".
הממציא העצמאי
לפי המסמך, רוב השילובים הפשוטים של רכיבים וחומרים נבדקו שוב ושוב מאז ימי מייקל פאראדיי, ובכל זאת הממציא הממוצע נמשך אליהם, למשל לשילובים של מגנטים קבועים וסלילים שאמורים להפיק אנרגיה בלתי מוגבלת, בלי להתחשב בחוקי שימור האנרגיה. המחבר מאשים את התקשורת ואת האינטרנט בטיפוח האמונה שהמצאות של "אנרגיה חופשית" או אנטי-כבידה הן עניין פשוט, ב"עצלות אינטלקטואלית וניסויית", בהיעדר גישה לפטנטים ולספרות מקצועית, ובזלזול בהשכלה טכנית: "זהו עידן הגאונים המיידיים", שמפרסמים ביוטיוב בלי ביקורת עמיתים. הוא מציין בחיוב אתרים שמנסים לשמש מאגר של המצאות כושלות בתחומים אלה.
המסמך מציע חמש קטגוריות של ממציאים עצמאיים: בלי הכשרה ובמעט כסף; בלי הכשרה ובקצת כסף; עם הכשרה ובמעט כסף; עם הכשרה ובקצת כסף; וקבוצה קטנה, בדרך כלל של שניים או שלושה ממציאים בעלי ידע ואמצעים. כדי לתאר את אישיות הממציא העצמאי מצוטטים הממציא דין קיימן (Dean Kamen), שלפיו ממציאים כאלה "עובדים כל הזמן" ואינם נותנים לכישלון לשבור אותם, וגיא קוואסאקי (Guy Kawasaki), מנהל לשעבר באפל, שאמר שצריך "להיות בהכחשה או בבורות" לגבי גודל האתגר.
הממציא התאגידי
הממציא התאגידי נשען על ארגון גדול, שהמסמך מכנה "צוות חשיבה", המספק גירוי אינטלקטואלי, "גלאי מבוי סתום", כסף וציוד. טבלה 1 מונה דוגמאות לפי סוג: ממשלתיים (מעבדת הקרינה ב-MIT, סנדיה, לורנס ליברמור, ברוקהייבן, מרכז המחקר גלן של NASA), מעין-ממשלתי צבאי (DARPA), תאגידיים (מעבדות המחקר של GM, מעבדות בל, סקאנק וורקס), במימון פרטי (מכון פרימטר בווטרלו שבקנדה, המכון ללימודים מתקדמים באוסטין, SARA), ועצמאיים ללא מטרות רווח (באטל, SRI, EPRI, המרכזים האוסטריים למחקר בזייברסדורף). פרויקט מנהטן מוזכר כצוות החשיבה המפורסם והיעיל ביותר.
היתרונות שמונה המסמך: גישה מהירה למידע ולחיפושי פטנטים, ציוד מתקדם וטכנאים, צוותי "שמיים כחולים" קטנים שתפקידם לחשוב מחוץ לקופסה (מוזכרת עבודתו של טאימר (Tajmar) כדוגמה למעבדה ממשלתית שמאפשרת חקירת תחומים חריגים), ואנשי עסקים שיודעים להפוך המצאה למוצר. החסרונות: תנודות כלכליות שמקפיאות פרויקטים, תסמונת "לא הומצא כאן", שחיקה, ו"חשיבה קבוצתית" בארגונים שאינם מעודדים חשיבה רדיקלית.
הטכנולוגיות הנבחנות
המחבר מבהיר שהעבודה אינה מתמקדת באישיות הממציא אלא בכלים העומדים לרשותו. התחומים הנבחנים הם "מקורות אנרגיה ראשוניים חדשים": מגנטים קבועים, היתוך קר וחם, "תנודות נקודת האפס", שימושים חדשים בסוללות ובמערכות מסתובבות, וגישות לשינוי שדה הכבידה המקומי. לפי הסקירה ההיסטורית, ממציאים עצמאיים כמו טסלה הניחו את יסודות ייצור החשמל, וציולקובסקי וגודארד הניחו את יסודות הרקטות, אך החידושים של העשורים האחרונים, בעיקר שיפורי יעילות, באו מארגונים גדולים. כחריג מוזכר המעגל המגנטי כפול הנתיב של פלין (Flynn). הנעה באנטי-חומר (פוזיטרונים ואנטי-פרוטונים) מובאת כדוגמה לרעיון שעשוי להיות פריצת דרך אך יקר מדי כיום.
חמשת הטיפוסים
- טיפוס 1, בלי הכשרה ובלי כסף: מתחיל ב"משחק" בסוללות ובמנועים פשוטים מבוססי מגנטים, מודד בציוד זול ומשוכנע שמצא פתרון למשבר האנרגיה. מפחד שהאוניברסיטה תגנוב את ההמצאה או ש"חברות הנפט" ידכאו אותה, ולכן נמנע מבדיקה עצמאית. הוא מגייס כסף מחברים, מהכנסייה או ממשקיעים לא מתוחכמים, ובונה אב טיפוס גדול יותר במקום לאמת את הקטן. המסמך מזכיר שזו גם התנהגות אופיינית לנוכלים, אך אינו מנתח אותם. המסקנה: סיכוי זניח לתרומה משמעותית.
- טיפוס 2, בלי הכשרה אך עם כסף: בטוח בעצמו עוד יותר בזכות ציוד מדידה יקר, אך עלול לשגות באותה מידה בפענוח הנתונים. יכול לקנות מומחיות חיצונית ולהשיג פטנטים, ולפעמים מבקש מפרופסור לבחון תאוריה ואז "מסובב" את חוות דעתו לצורכי גיוס כספים. לפי המסמך הוא מסוכן יותר מטיפוס 1 כי הוא מושך הון שיכול היה להיות מושקע במקום אחר, אך הוא גם מראה לאחרים "היכן לא לדרוך".
- טיפוס 3, עם הכשרה ומעט כסף: מתחיל מהשערה או ממודל מתמטי ובונה סדרת ניסויים מדורגת, מכבד את חוקי השימור, מפרסם בספרות עם ביקורת עמיתים ומושך מימון ממשקיעים מתוחכמים יותר ומקרנות ממשלתיות. עדיין טועה במדידות, בעיקר כשהתוצאות הראשונות מאשרות את השערתו, ועלול לפתח דוגמטיות. לפי המסמך, יש להימנע מממציא כזה שמגלה גישה נוקשה.
- טיפוס 4, עם הכשרה ועם כסף: לרוב עשה את הונו מהמצאות קודמות. נוטה פחות לעסוק באנרגיה ראשונית ובכבידה, ומעדיף לשפר את הקיים. הדוגמאות: הסגוויי של קיימן, שאין בו טכנולוגיה חדשה ביסודה, ואובשינסקי (Ovshinsky), שפיתח חומרים חדשים לייצור חשמל סולארי ונכלל בקטגוריה אף שהיה אוטודידקט.
- טיפוס 5, קבוצה קטנה של 5-6 ממציאים: מאפשרת להחליף רעיונות "מטורפים" בלי חשש מלעג, אך נדרשת בדרך כלל לתרום למוצרים מסחריים קצרי טווח, ולכן אינה ממהרת לעסוק בכבידה ובאנרגיה ראשונית.
השוואה ומסקנות
טבלה 2 משווה את הטיפוסים (1 ו-2 מאוחדים, וכך גם 3 ו-4, כי לפי המחבר ההבדל ביניהם הוא בעיקר בהון) לפי גיל, מוטיבציה, ריאליזם, בירוקרטיה, הון, השכלה, חוש עסקי, מדידה, מיומנויות מעבדה, שימוש בגורמים חיצוניים, גמישות ועניין בתקשורת, וכל קריטריון מוגדר. המסמך מביא גם את החלוקה של מילס (Millis) מהדרכה של NASA משנת 2003 על הנעה פורצת דרך, בין "מאסטרים" ל"חלוצים", שבקצה האחד שלה "שמרנים פדנטיים" ובקצה השני "פרשנים פתולוגיים" שאומרים "התאוריה שלי מצוינת... אני לא יכול לטעות".
המסקנות: טיפוסים 1 ו-2 גבוהים במוטיבציה ובגמישות אך חסרים בכל השאר, בעיקר במדידה ובמיומנויות מעבדה. טיפוסים 3 ו-4 נראים לפי המסמך "הבחירה הטובה ביותר" כמקור לחידושים הבאים, ויש לבחור אותם בקפידה, לעקוב אחריהם ולעודד אותם בתמריצים כספיים ואחרים. הממציא התאגידי, ובעיקר האוניברסיטאי, יכול להתחרות בהם אם יקבל מוטיבציה וגמישות, אף שלדברי המחבר חוקרים באוניברסיטאות כבולים לעיתים קרובות בדוגמה. טיפוס 5 הוא האפשרות הבאה בתור, ואחרי טיפוסים 1 ו-2 יש רק "לעקוב בדרך אגב".
פרטים בולטים
- על דף השער מופיע תאריך 1 בדצמבר 2009, אף שבכותרת באתר war.gov נכתב מרץ 2010.
- המסמך מונה 33 הפניות, רובן אתרי אינטרנט שנצפו בינואר 2009, ובהן אתרים של יוזמות "אנרגיה חופשית" ואנטי-כבידה ודיונים על הונאות בתחום.
- ציולקובסקי מתואר כמי ש"זלזלו בו" כמורה למתמטיקה בתיכון בלי הכשרה מדעית, אך פיתח את משוואת היסוד של הנעה רקטית.
- לפי המסמך, עלות החומרים, ולא עלות הייצור, קובעת יותר ויותר אם המצאה תפותח, בין היתר בגלל מחסור במתכות אדמה נדירות.
- הדימוי של "בית קלפים שקורס" כשמשקיע שואל לבסוף את שאלות המדידה הקשות מתאר את סופו של טיפוס 2.
- המסקנה המעשית היא המלצה לאתר ממציאים בעלי השכלה ופרסומים, "לוקחי סיכונים אמינים בעלי חזון" בלשונו של מילס, ולתמרץ אותם.
מה לא נמצא במסמך
- שם מנהל התוכנית בהערה המנהלית הושחר, והמחבר מזוהה בכינוי בלבד.
- הפסקה על מילס נקטעת באמצע משפט לפני פרק המסקנות, וייתכן שחסר טקסט. חלק מתאי טבלה 2 משובשים בסריקה ואינם קריאים.
- המסמך אינו מזכיר את לאס וגאס; המיקום מופיע רק בפרטי הרשומה באתר war.gov.
- הטענה על "מעגליות מתודולוגית", שהפרופיל המועדף דומה לכותבי סדרת ה-DIRD עצמה, היא פרשנות של התיאור הרשמי ואינה מופיעה במסמך.
- המסמך אינו עוסק בתופעות אוויריות לא מזוהות, ואינו מפרט ממציאים או המצאות ספציפיים שנבדקו בפועל.
מונחים
- DIRD: מסמך עזר מודיעיני ביטחוני, פורמט של DIA לתיעוד ידע בסיסי בנושא.
- AAWSAP: תוכנית יישומי מערכות נשק תעופתיות-חלליות מתקדמות, שבמסגרתה הופקה הסדרה (במסמך עצמו: AAWSA).
- DWO: משרד ההתרעה הביטחונית ב-DIA.
- ICOD: תאריך המידע האחרון שנכלל במסמך.
- NIH: תסמונת "לא הומצא כאן", דחיית רעיון רק משום שמקורו מחוץ לארגון.
// תוכן המסמך - תרגום
בלתי מסווג // לשימוש רשמי בלבד
מסמך עזר מודיעיני ביטחוני (DIRD)
[אמצעי קבוצה; לא קריא בסריקה] · תמיכה באיומי רכש
ICOD: 1 בדצמבר 2009
ממציא עצמאי מול ממציא תאגידי: מאין יגיעו החידושים הגדולים הבאים?
הוכן על ידי:
אגף תמיכת רכש (DWO-3)
משרד ההתרעה הביטחוני
מנהלת הניתוח
סוכנות המודיעין הביטחוני (DIA)
מחבר:
AAP Person 75
הערה מנהלית
אזהרת זכויות יוצרים: אין היתר להפצה נוספת של התצלומים בפרסום זה.
מוצר זה הוא אחד מסדרת דוחות טכנולוגיה מתקדמת שהופקו בשנת הכספים 2009 במסגרת תוכנית יישומי מערכות נשק תעופתיות-חלליות מתקדמות (AAWSA) של משרד ההתרעה הביטחוני בסוכנות המודיעין הביטחוני. הערות או שאלות הנוגעות למסמך זה יש להפנות אל AAP Person 1, מנהל תוכנית AAWSA, סוכנות המודיעין הביטחוני, לידי: CLAR/DWO-3, בניין 6000, וושינגטון.
בלתי מסווג // לשימוש רשמי בלבד
ממציא עצמאי מול ממציא תאגידי: מאין יגיעו החידושים הגדולים הבאים?
מבוא
החדשנות הטכנולוגית קודמה על ידי כמה מגזרים של החברה האנושית ובמגוון נסיבות. בראשית המאה ה-20 היה הממציא העצמאי והבודד אחראי לתשתית של רוב המיזמים התעשייתיים והמסחריים של ימינו. ככל שמיזמים אלה גדלו, הם יכלו להרשות לעצמם מחלקות מחקר ופיתוח משלהם, והטילו עליהן לפתח מוצרים ותהליכים שנועדו להגדיל את נתח השוק של חברת האם. באופן כללי, עם הזמן הפכו מיזמים מסוג זה פחות לחממות של חדשנות אמיתית ויותר למקומות שבהם שיפורים לטכנולוגיות הקיימות נוהלו בקפדנות. ניהול כזה נעשה מחניק עבור ממציאים רבים שביקשו לייצר חדשנות אמיתית, והממציאים העצמאיים הללו התרחקו מסוכנויות המחקר המסחריות ויצאו לנהל מחקר בדרכם שלהם.
מוסד נוסף שבו מטופחת חדשנות אמיתית הוא האוניברסיטה. המחקר האוניברסיטאי כפי שהוא קיים כיום החל באירופה רק במאה ה-18. עיקר התגליות המדעיות שהובילו לחדשנות טכנולוגית באו ממעבדות מחקר אוניברסיטאיות במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. כיום קיימת מחלוקת ניכרת סביב השאלה עד כמה המחקר באוניברסיטאות חופשי מהשפעות חיצוניות, בין מתוך האוניברסיטה, מהקהילה המדעית הרחבה או מגופים ציבוריים ו/או פרטיים המממנים את המחקר. ככל שהמשכורות וההוצאות באוניברסיטאות עולות, גוברת התלות במקורות מימון חיצוניים, שרובם מבקשים להפעיל השפעה מסוימת על סוג המחקר שהם מממנים.
התוקפנות האנושית והצרכים האנושיים הולידו שני תחומי חדשנות נוספים. כאשר ממשלות הסתבכו בסכסוכים…
+ // המקור באנגלית
// Excerpt (first ~3,000 chars)
UNCLASSIFIED / -F@R-OFFIGEAE-USE-ONEY—
Defense
Intelligence
Reference
Document
FSi (w”sté‘siszrg Acquisition Threat Support
ICOD: 1 December 2009
Maverick Inventor Versus
Corporate Inventor: Where
Will the Next Major
Innovations Arise?
UNCLASSIFIED/ /2OR-OFFLGHH-USE-ONE—
Maverick Inventor Versus Corporate Inventor: Where Will
the Next Major Innovations Arise?
Prepared by:
Acquisition Support Division (DWO-3)
Defense Warning Office
Directorate for Analysis
Defense Intelligence Agency
Author:
AAP Person 75
Administrative Note
COPYRIGHT WARNING: Further dissemination of the photographs in this publication is not authorized.
This product is one in a series of advanced technology reports produced in FY 2009
under the Defense Intelligence Agency, Defense Warning Office’s Advanced Aerospace
Weapon System Applications (AAWSA) Program. Comments or questions pertaining to
this document should be addressed Sartant __] AAWSA Program
Manager, Defense Intelligence Agency, ATTN: CLAR/DWO-3, Bldg 6000, Washington,
UNCLASSIFIED / -2O2-O5FLGEAL-USE-ONEY—
UNCLASSIFIED / +-0R-OFFICGEAEUSE-ONE YT
Maverick Inventor Versus Corporate Inventor: Where Will
the Next Major Innovations Arise?
Introduction
Technological innovation has been advanced by several sectors of human
society and via a diverse set of circumstances. In the early 20th century, the
solitary maverick inventor was responsible for the bedrock of most of today’s
industrial and commercial enterprises. As these enterprises grew larger, they
could afford their own research and development departments, tasking them
with developing products and processes aimed at increasing the market share
of the parent company. Generally speaking, as time went on these types of
enterprises became less hotbeds of true innovation than places where
improvements to the current technologies were tightly managed. Such
management became stultifying for many inventors wishing to produce true
innovation, and these mavericks shunned the commercial research agencies
and went off to carry out their own brand of research.
Another institution where true innovation is fostered is the university.
University research as it exists today started in Europe only in the 18th
century. The bulk of the discoveries in science leading to technological
innovation came from university research laboratories in the 19th and early
20th centuries. Currently there is considerable controversy surrounding the
degree to which research at universities is free from external influences,
whether from within the university, from the greater scientific community, or
from public and/or private agencies that fund the research. As university
salaries and expenses go up, there is increasing reliance on external funding
sources, the majority of which wish to exert some influence over the type of
research they are underwriting.
Human aggression and human needs gave birth to two additional areas of
innovation. As governments became embroiled in conflicts,…
// Full OCR
// עוד ממהדורה 06