משרד המלחמה
DOW-UAP-D135, AAWSAP DIRD, אנטי-כבידה ליישומי תעופה וחלל, מרץ 2010
DOW-UAP-D135_ AAWSAP-DIRD-Antigravity-for-Aerospace-Applications-March-30-2010-V2.pdf
תצוגות מהעמודים הראשונים של המסמך · בקובץ אין תמונה / רישום / קטע עיתונות.
// אין תצוגות מקדימות
הקובץ אינו מכיל תוכן ויזואלי שזוהה (תמונה / קליפינג / רישום). תוכן המסמך זמין דרך ה-OCR למטה ובהורדת המקור.
// הערת המראה
// מה תמצאו כאן?
// תקציר רשמי
מסמך זה הוא מסמך עזר מודיעיני ביטחוני (DIRD), פורמט עזר טכני שבו השתמשה סוכנות המודיעין הביטחוני (DIA) כדי לתעד ידע בסיסי בנושא מסוים לשימוש אנליטי עתידי. מוטב להבין מסמכי DIRD כתוצרי עזר וסינתזה ולא כמחקר מקורי. זהו אחד מ-38 מסמכי DIRD שהופקו במסגרת תוכנית יישומי מערכות נשק תעופתיות-חלליות מתקדמות (AAWSAP) בין 2009 ל-2011. מאחר שהיקפה של AAWSAP התיר מגוון רחב של נושאים תומכים, לא כל מסמך DIRD בסדרה עוסק ישירות במערכות תעופה וחלל או בהערכת איומים עתידיים. הסיכום שלהלן משקף את היקפו ואת מסגורו של ה-DIRD בעת כתיבתו, ואין לקרוא אותו כמרמז על תיקוף עדכני של המושגים הנדונים. DIRD זה סוקר מגוון של תפיסות "אנטי-כבידה", או שליטה כבידתית, שהוצעו ליישומי תעופה וחלל, ונשען בעיקר על כבידה ניוטונית, תורת היחסות הכללית, קוסמולוגיה ותורת השדות הקוונטית כדי לשער שיום אחד אפשר יהיה להפחית את הכבידה, לנטרל אותה או להסיט אותה כאמצעי הנעה. הדו"ח סוקר מנגנונים ובהם חומר על-דחוס, השפעות גרביטומגנטיות, מסות נעות יחסותיות, אנרגיה שלילית, אנרגיה אפלה או אנרגיית ואקום, וגישות של ואקום קוונטי או של כוחות נפיצה, ומציג חלק מרעיונות אלה כמותרים תיאורטית בתנאים קיצוניים ואידיאליים במסגרת הפיזיקה המבוססת. עם זאת, הוא מציין שכל יישום מעשי ניצב בפני מחסומים הנדסיים שאין להם כיום מענה, ובהם דרישות אנרגיה אסטרונומיות, תנאים של חומר אקזוטי שטרם הוכחו, מתקנים בקנה מידה של קילומטרים או כאלה שאי אפשר לבנותם, ויסודות ניסויים בוסריים ביותר. אף שהדו"ח נשען על מושגים תיאורטיים מקובלים ברובם, המשתמע ממנו - שמושגים אלה עשויים בסופו של דבר להניב מערכות הנעה ישימות של "אנטי-כבידה" - חורג באופן משמעותי מן הקונצנזוס המרכזי בפיזיקה. בוצעו השמטות כדי להגן על זהות עדי ראייה, מיקומי מתקנים ממשלתיים, או מידע פוטנציאלית רגיש על אתרים צבאיים שאינם קשורים ל-UAP. לא בוצעו השמטות בקבצים שפורסמו תחת הנחיית הנשיא טראמפ בנוגע למידע על טבעם או קיומם של מפגשים שדווחו כ-UAP או תופעות נלוות.
הצגת המקור באנגלית
// סיכום מורחב
"אנטי-כבידה ליישומי תעופה וחלל" (Antigravity for Aerospace Applications) הוא מסמך עזר מודיעיני ביטחוני (DIRD) בן 44 עמודים, שהוכן עבור אגף התמיכה ברכש (DWO-3) של משרד ההתרעה הביטחוני, במנהלת הניתוח של סוכנות המודיעין הביטחוני (DIA), ומתוארך באתר war.gov ל-30 במרץ 2010. המסמך סוקר את הדרכים שבהן הפיזיקה התיאורטית, מחוקי ניוטון ועד תורת השדות הקוונטית, מאפשרת על הנייר לנטרל את כוח המשיכה או לדחות אותו לצורכי הנעה. בכל אחת מהגישות הוא מחשב את סדרי הגודל הנדרשים, ומגיע למסקנה שאף אחת מהן אינה קרובה ליישום הנדסי, אף שהוא ממליץ להמשיך ולחקור כמה מהן.
רקע
המסמך שייך לסדרת מסמכי ה-DIRD שהופקו במסגרת תוכנית יישומי מערכות נשק תעופתיות-חלליות מתקדמות (AAWSAP) בשנים 2009-2011. בדף ההערות המנהליות התוכנית נקראת "AAWSA", והמסמך מוצג כאחד מסדרת דוחות טכנולוגיה מתקדמת "שהופקו בשנת הכספים 2009". שם המחבר מוחלף בכינוי "AAP Person 58", ואיש הקשר לשאלות הוא "AAP Person 1", מנהל התוכנית ב-DIA. הדף כולל גם אזהרת זכויות יוצרים: הפצה נוספת של התצלומים בפרסום אינה מורשית.
לפי הדברים הפותחים, תורת היחסות הכללית של איינשטיין היא המסגרת התיאורטית של העבודה, ולצידה נבחנות גישות שנובעות מהמפגש בין תורת הקוונטים לכבידה. המטרה המוצהרת היא לברר איזו שיטה מתאימה ביותר ליישומי תעופה וחלל, ומהן הבעיות שמכריעות אם היא אפשרית או לא. המסמך הוא סקירה עיונית של ספרות מדעית, עם 91 פריטים ברשימת המקורות, ואינו עוסק בעב"מים או בתצפיות כלשהן.
מה כתוב במסמך
מבוא: למה לשלוט בכבידה
המחבר פותח בקביעה ש"הכבידה היא קללת התובלה האווירית והחללית". רוב האנרגיה של מערכת הנעה מושקעת בהתגברות על משיכת כדור הארץ, ולכן כלי טיס וטילים נושאים כמויות עצומות של דלק ומכלים. הוא מבחין בין שליטה סבילה בכבידה, כלומר דחף שמתגבר על המשיכה, שהיא כל מה שהטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לו, לבין שליטה פעילה, שאין לה עדיין שום טכנולוגיה. כדוגמה למגבלה הקיימת הוא מציין שטיל חד-שלבי שמאיץ למהירות מילוט חייב להיות מורכב מיותר מ-93 אחוז דלק, ושמהירות הפליטה של מנועי סילון וטילים כימיים מוגבלת לכמה אלפי מטרים בשנייה. אילו הושגה שליטה פעילה, כלי טיס היו "מרחפים" באוויר, והדלק היה נדרש רק לשינוי מהירות. המחבר מבחין גם בין "אנטי-כבידה", כלומר ביטול המשיכה או דחייה, לבין המונח הרחב "שליטה בכבידה", ומזהיר שרבים מהרעיונות שיוצגו "רחוקים מאוד מכל יישום הנדסי מעשי".
אנטי-כבידה בפיזיקה הניוטונית
הפרק הראשון מראה שאפשר לבטל את כבידת כדור הארץ בנקודה מסוימת גם בלי פיזיקה חדשה, בעזרת סידור חכם של מסות. הדוגמה הקיצונית היא כוכב לכת שני במסת כדור הארץ שיוצב מעל המקום, כך שבאזור שביניהם כל גוף יהיה בנפילה חופשית. גרסה מוקטנת שהציע הפיזיקאי רוברט פורוורד (Robert L. Forward) היא כדור של חומר על-דחוס, בצפיפות של ננס לבן או כוכב נייטרונים, בקוטר 32 סנטימטרים ובמסה של 4 מיליון טונות, שכוח המשיכה על פניו הוא 1g. גרסה אחרת היא דסקה בקוטר 45 סנטימטרים ובעובי 10 סנטימטרים: מעליה המשיכה תהיה 2g, ומתחת למרכזה יהיה אזור ללא משקל. המסמך מסכם שאלה "מכונות אנטי-כבידה מעניינות", אך אין דרך ליצור חומר כזה או לטפל בו.
בהמשך הפרק מוצג חישוב של האנרגיה הנדרשת כדי לרחף גוף של קילוגרם אחד מעל פני כדור הארץ, כפרמטר הנדסי בסיסי לכל מערכת ריחוף. המחבר מזכיר שטילים כמו ה-DC-XA של חיל האוויר יכולים לרחף רק כל עוד יש להם דלק, ומגיע ל-62.5 מגה-ג'אול לקילוגרם, פי 2.05 מהאנרגיה הקינטית הדרושה להצבת אותו גוף במסלול נמוך סביב כדור הארץ.
אנטי-כבידה בתורת היחסות הכללית
הפרק השני הוא הארוך במסמך. הוא פותח בכוחות "גרביטומגנטיים": לפי המסמך, היביסייד (Heaviside) ב-1883, איינשטיין, ובהמשך תירינג (Thirring) ולנזה (Lense), הראו שתורת היחסות מפצלת את הכבידה לרכיב דמוי חשמלי ולרכיב דמוי מגנטי. מסה בתנועה יוצרת שדה כבידה חדש, בדומה לזרם חשמלי שיוצר שדה מגנטי, וזו "גרירת המסגרת" של לנזה-תירינג, שבה גופים מסתובבים גוררים איתם את המרחב-זמן.
על בסיס זה הציע פורוורד "מחולל שדה כבידה דו-קוטבי": צינור שמלופף סביב טבעת (טורוס), שבתוכו זורמת מסה בתאוצה, בדומה לסליל חשמלי. החישוב שלו, כפי שהמסמך מביא אותו, מראה שיש להאיץ חומר בצפיפות של ננס לבן בצינורות ברוחב מגרש כדורגל, המלופפים סביב טבעת בממדים של קילומטרים, וגם אז השדה במרכז הוא רק כעשר בחזקת מינוס 10 מתאוצת החומר. כדי לקבל 1g כלפי מעלה, החומר צריך להאיץ ב-10 בחזקת 11 מטרים לשנייה בריבוע. גרסה נוספת היא טבעת של חומר דחוס שמתהפכת על עצמה כמו טבעת עשן. המחבר מתאר שימוש עתידי אפשרי כ"מעוט כבידתי": מפעיל שיגור על הקרקע מגביר את השדה מעל 1g ומשחרר את המטען למסלול, ורשת של מעוטים כאלה פזורה במערכת השמש ואף בגלקסיה.
אחר כך מוצג "אפקט האנטי-כבידה היחסותי" של פלבר (Felber, 2006): לפי פתרון מדויק של משוואות איינשטיין, מסה שמתקרבת למטען או מתרחקת ממנו במהירות של יותר ממהירות האור חלקי שורש 3 תדחה אותו, וזאת ללא תלות בגודלה או במרחקה. פלבר מצא גם שדה דוחה לאחור בחצי מעוצמת השדה קדימה, ונתן דוגמאות שבהן מסת המקור היא חור שחור. המסמך מסביר שכוחות כאלה לא נצפו במעבדה כי הם מסדר שני ומעלה במהירות המקור, ומחליט לא לעסוק ברעיון יותר, משום ש"הנעה" של גוף אסטרונומי שנלכד במהירות יחסותית היא אתגר גדול מדי.
אנרגיה שלילית
הסעיף הבא עוסק ב"חומר אקזוטי", כלומר אנרגיה שלילית, שלפי המסמך מתבטאת כדחייה כבידתית. המחבר מציג את "תנאי האנרגיה" (החלש, האפס, הדומיננטי והחזק) שניסחו הוקינג ואליס (Hawking and Ellis), ואת האיסור שהם מטילים על צפיפות אנרגיה שלילית, וטוען שהם "השערות בלבד": כבר ב-1965 התברר שתורת השדות הקוונטית מתירה אזורים מקומיים של אנרגיה שלילית, ולדבריו התנאים הופרכו בניסוי עוד 25 שנה לפני שנוסחו. לשון המסמך: "הפרת תנאי האנרגיה אינה פוגעת בטבע", ואנרגיה שלילית כבר הופקה במעבדה.
הוא מונה את הצורות הידועות: שדות חשמליים או מגנטיים סטטיים ורדיאליים (מקרה גבולי), מצבי ואקום קוונטי "סחוט", סחיטה כבידתית של תנודות נקודת האפס, אפקט קזימיר, ומצבים קוונטיים אחרים, כגון צירופים של מצבי אלקטרונים ופוזיטרונים בשדה דיראק. המסמך מזכיר שאנרגיה שלילית עשויה לאפשר תנועה מהירה מהאור, חורי תולעת עבירים ומכונות זמן, אך קובע שהם מחוץ לתחום הדו"ח.
כדי להמחיש, המחבר בונה "מודל צעצוע": בועה דקה של אנרגיה שלילית סביב כלי טיס, שתנטרל את כבידת כדור הארץ מהקרקע ועד מסלול נמוך. הוא מראה שכדור הארץ, שצפיפותו 5,500 קילוגרם למטר מעוקב, נמצא במשטר של שדה כבידה חלש מאוד, ושהצפיפות הנדרשת בדופן הבועה תהיה תמיד בסדר גודל של צפיפות ננס לבן או כוכב נייטרונים, בכל עובי סביר. לדבריו, האתגר הטכני "מרתיע".
אנטי-כבידה קוסמולוגית ואנרגיה אפלה
המסמך מציין שקיימת כבר אנטי-כבידה טבעית: ההתפשטות המואצת של היקום. הוא מסביר שבתורת היחסות גם לחץ הוא מקור לכבידה, ולכן חומר בלחץ שלילי דוחה. דוגמה הפוכה: נוזל של קרינה מושך פי שניים ממה שחוזה ניוטון. אנרגיית הוואקום של הקבוע הקוסמולוגי היא בעלת לחץ שלילי, "משהו כמו מתח בגומייה", ולכן צפיפותה נשארת קבועה גם כשהמרחב מתפשט.
על האנרגיה האפלה הוא כותב שהחומר מהווה 26 אחוז מהצפיפות הקריטית של היקום (4 אחוז חומר רגיל ו-22 אחוז חומר אפל), ו-74 האחוזים הנותרים הם אנרגיה אפלה. הוא מתאר את תצפיות הסופרנובות מסוג Ia של צוותי ריס (Riess) ופרלמוטר (Perlmutter), ואת תוצאות הצוות שכונה "Higher-Z", שלפי המסמך קבעו בביטחון של 98 אחוז שמשוואת המצב של האנרגיה האפלה שווה למינוס 1 ונשארה קבועה לפחות 10 מיליארד שנה. מכאן הוא מסיק שהאנרגיה האפלה היא אנרגיית הוואקום של הקבוע הקוסמולוגי, ושהתוצאה "מפריכה את כל מודלי הקווינטסנס". בשאלה המעשית התשובה שלילית: בצפיפות של כעשר בחזקת מינוס 9 ג'אול למטר מעוקב, כל האנרגיה האפלה במערכת השמש שקולה למסה של אסטרואיד קטן, והשפעתה מורגשת רק בקנה מידה בין-גלקטי. לכן, לפי המסמך, "לא סביר מאוד, אם לא בלתי אפשרי", שתפותח בעתיד הקרוב טכנולוגיה שתנצל אותה.
תפיסות קוונטיות
הפרק השלישי פותח בתיקונים קוונטיים לחוק הכבידה. המחבר מספר שאיבר תיקון דוחה כזה נגזר ב-1984 על ידי פורוורד ועל ידיו, בהדרכת ריצ'רד פיינמן (R. P. Feynman) ומ. סקדרון (M. Scadron), בסמינר קיץ על כבידה קוונטית בחסות מעבדות המחקר של יוז (Hughes Research Labs) במליבו, קליפורניה. אלא שהמקדם של האיבר הוא בסדר גודל של עשר בחזקת מינוס 94, והוא משפיע רק על מצבים קוונטיים קשורים, ולכן אין לו שום השפעה על מערכת הנעה.
הנושא הבא הוא עבודתם של קאלוני ועמיתיו (Calloni et al.): לפיה, חלל קזימיר, שני לוחות מתכת קרובים מאוד, הנמצא בשדה הכבידה של כדור הארץ, מקבל דחיפה זעירה כלפי מעלה, משום שאנרגיית קזימיר השלילית מתנהגת כמו מסה שלילית. הם מציעים להגדיל את הכוח בהתקן של מיליון שכבות של חללים קשיחים, כל אחד בקוטר 35 סנטימטרים ובעובי 100 ננומטרים, עם סיליקון דו-חמצני כחומר מבודד, בעובי כולל של 10 סנטימטרים. בעזרת אפנון באמצעות מעבר בין מצב מוליך למצב על-מוליך הם מעריכים כוח של כעשר בחזקת מינוס 14 ניוטון, יותר מפי מאה ממה שאנטנת גלי הכבידה VIRGO אמורה לגלות, ובמיליארד שכבות כעשר בחזקת מינוס 11 ניוטון. המסמך מזכיר שבימונטה ועמיתיו (Bimonte et al.) הגיעו לאותה נוסחה בשיטה אחרת, ומסכם שהכוח חלש מאוד אך "בשל להמשך מחקר".
אחרון בפרק הוא הכוח של פינטו (F. Pinto, 2006), שנשען על תגלית של אנריקו פרמי מ-1921: דיפול חשמלי בשדה כבידה חווה כוח עצמי כלפי מעלה. כדי שאלקטרון ופרוטון ירחפו כך, המרחק ביניהם היה צריך להיות כגודל גרעין אטום. פינטו טען שאין כאן סתירה לשימור האנרגיה, והמחבר מעיר ש"טענה זו דורשת בדיקה מחודשת". עבור שני אטומי מימן חישב פינטו תאוצה עצמית של 4 כפול עשר בחזקת מינוס 15 מטרים לשנייה בריבוע, ועבור פוזיטרוניום 8 כפול עשר בחזקת מינוס 12. כדי להגדיל את הכוח הוא מציע שלוש טכניקות: עירור אטומים למצבי רידברג, הגברה בלייזר שמכוון קרוב לתהודה (פי 1,000 עד 100,000), ומיצוע כיווני בלייזר שהופך את הכוח לדומה לכבידה. מאחר שהכוח בענן של אטומים לכודים גדל בריבוע מספרם, פינטו מעריך תאוצה של 1.5g כלפי מעלה, ומציע מנוע ריחוף שבו ענן כזה דוחף את כל כלי הטיס. המסמך מונה את הקשיים: אידוי אטומים מהמלכודת, קושי לשמור על מבנה הענן, אורך חיים מוגבל של אטומי רידברג וסכנת יינון.
מסקנות והמלצות
לפי הסיכום, קיימים מנגנונים "סבירים" בפיזיקה הניוטונית והיחסותית, אך כולם דורשים מתקנים בגודל קילומטרים, מסות וצפיפויות אסטרונומיות או מהירויות ותאוצות קיצוניות. אנרגיה שלילית הופקה במעבדה רק בכמויות זעירות, והכוחות הקוונטיים חלשים מאוד. המחבר ממליץ על צעדים:
- למחוללי שדה דו-קוטבי: חקר אינטראקציות בין נייטרונים קרים, עיבויי בוז-איינשטיין (שנוצרו לראשונה ב-1995) ועיבויים פרמיוניים (2003), ותוכנית תיאורטית וניסויית למציאת חומרים בעלי "חדירות כבידתית" חריגה. הוא מזכיר ניסיון לא מוצלח של פורוורד להמיר שדות אלקטרומגנטיים לשדות כבידה, וסקירה של הת'אוויי (Hathaway) על תצפיות של מרטין טאימר (Martin Tajmar) בגרירת מסגרת ליד טבעות על-מוליכות מסתובבות, ש"טרם אושרו באופן בלתי תלוי".
- לאנרגיה שלילית: תוכנית מחקר במחוללי ואקום סחוט בעזרת אופטיקה קוונטית, בחינת סוגים נוספים של אפקט קזימיר, מעקב אחר אפקט קזימיר הדינמי (שהמחבר צופה שיודגם במעבדה לפני 2012), מצבי שדה דיראק, וגלאים למדידת אנרגיה שלילית, כמו ההצעה של מרצקי (Marecki) לגלאים הומודיניים מאוזנים בתוך חלל קזימיר. בנוגע ללכידה ואחסון של אנרגיה שלילית הוא כותב שלדעתו מקורות במרחב פתוח עדיפים.
- את הניסוי של קאלוני ועמיתיו יש לממן ולבצע ב"מעבדה איכותית".
- את הצעת פינטו יש לבחון תחילה תיאורטית לפני מימון ניסוי, אך לדבריו יש בה "די קפדנות ואמינות" כדי להצדיק בדיקה נוספת.
נספח א: מקורות האנרגיה השלילית
הנספח מרחיב על מקורות האנרגיה השלילית שנזכרו בגוף המסמך. על השדות הרדיאליים הוא קובע שאין דרך ידועה להגדיל את המתח בהם. על הוואקום הסחוט הוא מסביר שהסחיטה מקטינה את הרעש באחד הגדלים על חשבון הגדל המשלים, כך שגל אלקטרומגנטי מתנודד בין אנרגיה שלילית לחיובית ושומר על ממוצע חיובי. על סחיטה כבידתית הוא מציין את עבודתם של הוכברג וקפהרט (Hochberg and Kephart) על חורי תולעת, ושאין דרך ידועה לחולל אותה במעבדה. על אפקט קזימיר, "הדרך הקלה והידועה ביותר" להפיק אנרגיה שלילית, הוא מתאר את הגרסה האלקטרומגנטית, את אפקט קזימיר הטופולוגי בשדות אחרים, ואת הווריאנטים של "עולמות ממברנה" שנותרו לחקירה. בסוף מתואר אפקט קזימיר הדינמי: מראה מואצת פולטת שטף של אנרגיה שלילית, אפקט "זעיר ביותר" שלפי המסמך צפוי להיחקר במעבדה בקרוב. המסמך כולל חמישה איורים, ובהם מחולל השדה הדו-קוטבי ושטף האנרגיה השלילית ממראה נעה.
פרטים בולטים
- לפי החישוב שהמסמך מביא, כדור של 32 סנטימטרים במסה של 4 מיליון טונות היה מבטל את משיכת כדור הארץ באזור שמתחתיו.
- ריחוף של קילוגרם אחד דורש, לפי המסמך, 62.5 מגה-ג'אול, פי 2.05 מהאנרגיה להצבתו במסלול נמוך.
- מחולל הכבידה של פורוורד דורש צינורות ברוחב מגרש כדורגל סביב טבעת בגודל קילומטרים, וחומר בצפיפות ננס לבן שמאיץ ב-10 בחזקת 11 מטרים לשנייה בריבוע.
- כל האנרגיה האפלה במערכת השמש שקולה, לפי המסמך, למסה של אסטרואיד קטן.
- המחבר מספר שגזר איבר אנטי-כבידה קוונטי ב-1984 עם רוברט פורוורד, בהדרכת ריצ'רד פיינמן, בסמינר של מעבדות יוז במליבו.
- ההתקן של קאלוני ועמיתיו, מיליון שכבות של חללי קזימיר, היה מפיק לפי ההערכה כוח של כעשר בחזקת מינוס 14 ניוטון בלבד.
- פינטו מעריך שענן אטומים לכודים, בשילוב שלוש טכניקות הגברה, יוכל להגיע לתאוצה של 1.5g כלפי מעלה.
- המחבר צפה שאפקט קזימיר הדינמי יודגם במעבדה לפני 2012.
מה לא נמצא במסמך
- שם המחבר ושם מנהל התוכנית מוחלפים בכינויים (AAP Person 58 ו-AAP Person 1). אין במסמך השחרות אחרות שנראות בטקסט.
- המסמך אינו נושא תאריך בטקסט שזוהה. התאריך 30 במרץ 2010 והמיקום לאס וגאס, נבדה, מופיעים רק בנתוני האתר war.gov, והמסמך עצמו אינו מזכיר את לאס וגאס.
- הנוסחאות לא זוהו כמעט כלל ב-OCR, ולכן חלק מהחישובים ידועים רק מהמסקנות המילוליות. גם תוכן העניינים ורשימת המקורות קטועים בחלקם.
- הסימון "בלתי מסווג - לשימוש רשמי בלבד" מופיע בחלק מהעמודים, ונראה שחלקו מחוק (קריאה לא ודאית).
- המסמך אינו עוסק בעב"מים, בתצפיות או בטכנולוגיה זרה, ואינו מסביר מה הקשר בין הנושא לבין מטרות התוכנית.
- רבות מההערכות (למשל כוח פינטו) הן של חוקרים חיצוניים שהמסמך מצטט, לא של המחבר, והמחבר עצמו מסתייג מחלקן.
מונחים
- DIRD (Defense Intelligence Reference Document): מסמך עזר מודיעיני ביטחוני של DIA.
- DWO: משרד ההתרעה הביטחוני (Defense Warning Office) ב-DIA.
- גרירת מסגרת (לנזה-תירינג): גוף מסתובב "גורר" איתו את המרחב-זמן שסביבו.
- אפקט קזימיר: כוח משיכה בין שני לוחות מוליכים קרובים בוואקום, הנובע מהבדל באנרגיית נקודת האפס בין הלוחות לבין החוץ.
- ואקום סחוט: מצב קוונטי שבו התנודות באחד הגדלים קטנות מאלה של הוואקום הרגיל, ולכן האנרגיה בו שלילית לרגעים.
- אטום רידברג: אטום שאלקטרון שלו מעורר לרמת אנרגיה גבוהה מאוד, ולכן הוא גדול מאוד ורגיש לשדות.
- LEO: מסלול נמוך סביב כדור הארץ.
// תוכן המסמך - תרגום
אנטי-כבידה ליישומי תעופה וחלל
הוכן על ידי:
אגף תמיכה ברכש (DW0-3)
משרד ההתרעה הביטחוני
מנהלת הניתוח
סוכנות הביון הביטחונית (DIA)
מחבר:
AAP Person 58
הערה מנהלית
אזהרת זכויות יוצרים: אין להפיץ הלאה את התצלומים שבפרסום זה.
מוצר זה הוא אחד מסדרת דוחות על טכנולוגיות מתקדמות שהופקו בשנת הכספים 2009 במסגרת תוכנית יישומי מערכות נשק תעופתיות-חלליות מתקדמות (AAWSA) של משרד ההתרעה הביטחוני בסוכנות הביון הביטחונית. הערות או שאלות הנוגעות למסמך זה יש להפנות אל AAP Person 1, מנהל תוכנית AAWSA, סוכנות הביון הביטחונית, לידי: CLAR/DWO-3, בניין 6000, וושינגטון.
תוכן העניינים
II. תפיסות של אנטי-כבידה במסגרת הפיזיקה הניוטונית
III. תפיסות של אנטי-כבידה במסגרת תורת היחסות הכללית
מחולל שדה הכבידה הדו-קוטבי של פורוורד
דוגמאות לאנרגיה אקזוטית או "שלילית" בטבע
הערכה במודל-צעצוע לאנטי-כבידה המושרית באנרגיה שלילית
אנרגיית הוואקום של הקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין
יישום של אנרגיה אפלה/אנרגיית ואקום להנעה אנטי-כבידתית
אנטי-כבידה באמצעות כוח תנודות נקודת האפס של הוואקום הקוונטי
אנטי-כבידה באמצעות כוח הדיספרסיה הבין-אטומי הקוונטי הלא-מושהה
תנודות נקודת אפס אלקטרומגנטיות דחוסות (squeezed) כבידתית
מאמץ שדה הוואקום הקוונטי: אנרגיה שלילית מאפקט קזימיר
איורים
איור 3. מחולל שדה כבידה דו-קוטבי: מערבולת צפופה מבפנים החוצה…
איור 5. שטף אנרגיה שלילית (בזהב) הנפלט ממראה נעה
אנטי-כבידה ליישומי תעופה וחלל
פתח דבר
ניתן לממש אפקטים של אנטי-כבידה באמצעות מניפולציה של המרחב-זמן. מאמר זה סוקר כמה גישות תאורטיות שונות לבחינת האפשרות לשלוט בכבידה על ידי יצירת כוחות הפועלים נגדה או משנים אותה בדרך אחרת, לצורכי הנעה בתעופה ובחלל. תורת היחסות הכללית של איינשטיין היא המסגרת התאורטית המנחה מחקר זה. המאמר סוקר גם גישות אחרות לאנטי-כבידה דרך האינטראקציה בין תורת הקוונטים לכבידה. הוא בוחן איזו שיטה או טכניקה מתאימה ביותר ליישומי תעופה וחלל, ומעריך את הסוגיות המכריעות המגבילות אותן.
I. מבוא
הכבידה היא קללת התחבורה האווירית והחללית. כוח שדה הכבידה של כדור הארץ מושך את כל העצמים, בין שהם בתנועה ובין שהם במנוחה, מטה אל פני כדור הארץ. מאחר שתחבורה אווירית וחללית כרוכה בתנועת כלי רכב דרך האטמוספרה ו/או אל החלל, מהנדסי ההנעה ניצבים תמיד בפני הדרישה שכלי הטיס יישאו די חומר הנעה ו…
+ // המקור באנגלית
// Excerpt (first ~3,000 chars)
Antigravity for Aerospace Applications
Prepared by:
Acquisition Support Division (DW0-3)
Defense Warning Office
Directorate for Analysis
Defense Intelligence Agency
Author:
AAP Person 58
Administrative Note
COPYRIGHT WARNING: Further dissemination of the photographs in this publication is not authorized.
This product is one in a series of advanced technology reports produced in FY 2009
under the Defense Intelligence Agency, Defense Warning Office's Advanced Aerospace
Weapon System Applications (AAWSA) Program. Comments or questions pertaining to
this document should be addressed tolAAP Person 1
I AAWSA Program
Manager, Defense Intelligence Agency, ATTN: CLAR/DWO-3, Bldg 6000, Washington,
ii
Contents
II. Concepts for Antigravity Within Newtonian Physics .......................................... 2
III. Concepts for Antigravity Within General Relativity .......................................... 4
Forward's Dipole Gravitational Field Generator.............................................. 4
Examples of Exotic or "Negative" Energy Found in Nature ........................... 10
Toy Model Estimate for Negative Energy-Induced Antigravity...................... 10
Vacuum Energy of Einstein's Cosmological Constant.................................... 13
Antigravity Propulsion Application of Dark/Vacuum Energy ........................ 17
Antigravity via Quantum Vacuum Zero-Point Fluctuation Force ....................... 19
Antigravity via Nonretarded Quantum Interatomic Dispersion Force ............... 21
Gravitationally Squeezed Electromagnetic Zero-Point Fluctuations.................. 30
iii
Quantum Vacuum Field Stress: Negative Energy from the Casimir Effect ......... 31
Figures
Figure 3. Dipole Gravitational Field Generator: Inside-Out Whirling Dense
Figure 5. Negative Energy Flux {Gold) Emanating From a Moving Mirror ............. 33
iv
Antigravity for Aerospace Applications
Foreword
Antigravity effects can be implemented by manipulating spacetime. This
paper reviews several different theoretical approaches for exploring the
possibility of controlling gravity by generating forces that counteract, or
otherwise modify, gravity for the purpose of aerospace propulsion. Einstein's
General Theory of Relativity is the theoretical framework guiding this study.
The paper also reviews other antigravity approaches via the interaction of
quantum theory with gravitation. And it explores the question of which
method or technique is best suited for aerospace applications and evaluates
the make-or-break issues that limit them.
V
I. Introduction
Gravity is the bane of aerospace transportation. The force of the Earth's gravitational
field acts to pull all objects, whether in motion or at rest, downward towards the Earth's
surface. Because aerospace transportation involves the motion of vehicles through the
atmosphere and/or into space, propulsion engineers are always faced with the
requirement that aerospace vehicles will have to carry enough propellant and
associat…
// Full OCR
// עוד ממהדורה 06