משרד המלחמה
DOW-UAP-D146, AAWSAP DIRD, הנעת היתוך אנייטרונית II, נובמבר 2010
DOW-UAP-D146_AAWSAP-DIRD-Aneutronic-Fusion-Propulsion-II-November-1-2010.pdf
תצוגות מהעמודים הראשונים של המסמך · בקובץ אין תמונה / רישום / קטע עיתונות.
// אין תצוגות מקדימות
הקובץ אינו מכיל תוכן ויזואלי שזוהה (תמונה / קליפינג / רישום). תוכן המסמך זמין דרך ה-OCR למטה ובהורדת המקור.
// הערת המראה
// מה תמצאו כאן?
// תקציר רשמי
מסמך זה הוא מסמך עזר מודיעיני ביטחוני (DIRD), פורמט עזר טכני שבו השתמשה סוכנות המודיעין הביטחוני (DIA) כדי לתעד ידע בסיסי בנושא מסוים לשימוש אנליטי עתידי. מוטב להבין מסמכי DIRD כתוצרי עזר וסינתזה ולא כמחקר מקורי. זהו אחד מ-38 מסמכי DIRD שהופקו במסגרת תוכנית יישומי מערכות נשק תעופתיות-חלליות מתקדמות (AAWSAP) בין 2009 ל-2011. מאחר שהיקפה של AAWSAP התיר מגוון רחב של נושאים תומכים, לא כל מסמך DIRD בסדרה עוסק ישירות במערכות תעופה וחלל או בהערכת איומים עתידיים. הסיכום שלהלן משקף את היקף ה-DIRD ואת מסגורו בעת כתיבתו, ואין לקרוא אותו כמרמז על תיקוף עכשווי של המושגים הנדונים. DIRD זה חוזר לנושא הנעת ההיתוך האנייטרונית באופן ממוקד-מערכות יותר, וטוען שמושגי היתוך המשתמשים בדלקים דלי-נייטרונים כגון פרוטון-בורון או הליום-3 עשויים להפוך לאטרקטיביים להנעה בחלל, משום שהם מפחיתים את נטל המיגון ועשויים לאפשר המרה ישירה של אנרגיית חלקיקים טעונים לדחף או לחשמל על הסיפון. הדו"ח סוקר את פיזיקת פלזמת ההיתוך הרלוונטית ומתמקד בכמה גישות כליאה מועמדות, ואז מקשר מושגים אלה ליישומים אפשריים בהנעה בחלל הקרוב, במסלול ובין-פלנטרית. הוא מציג את השימוש הסביר ביותר בטווח הקרוב כהנעה חשמלית או פלזמתית בהספק גבוה מאוד ללוויינים ולמשימות בחלל העמוק, ולא לטיסה אטמוספרית או למסע בין-כוכבי, תוך שהוא מדגיש שנותרו מכשולים משמעותיים בהצתה, בכליאה מתמשכת, במסת המערכת, בטיפול בהספק, באחסון דלק, בשילוב בשיגור ובהנדסה מקצה לקצה. בוצעו השמטות כדי להגן על זהות עדי ראייה, מיקומי מתקנים ממשלתיים, או מידע פוטנציאלית רגיש על אתרים צבאיים שאינם קשורים ל-UAP. לא בוצעו השמטות בקבצים שפורסמו תחת הנחיית הנשיא טראמפ בנוגע למידע על טבעם או קיומם של מפגשים שדווחו כ-UAP או תופעות נלוות.
הצגת המקור באנגלית
// סיכום מורחב
מסמך זה הוא דו"ח טכני בן 36 עמודים מסדרת מסמכי העזר המודיעיניים (DIRD) שהופקו בשנת הכספים 2010 עבור תוכנית יישומי מערכות נשק תעופתיות-חלליות מתקדמות (AAWSAP) של סוכנות המודיעין הביטחוני (DIA). הוא סוקר את האפשרות להשתמש בהיתוך גרעיני "אנייטרוני", כלומר תגובות היתוך שכמעט אינן פולטות נייטרונים, להנעת חלליות, לוויינים ואף כלי טיס, ומשרטט מפת דרכים לפיתוח הטכנולוגיה עד אמצע המאה ה-21. מסקנתו המרכזית היא שהשימוש הסביר ביותר בטווח הקרוב הוא החלפת מנועי היונים של לוויינים, ושטיסה בין-כוכבית אינה מעשית בלי פריצת דרך בפיזיקה.
רקע
לפי עמוד השער, הדו"ח הוכן באגף אזהרה טכנולוגית (DW0-4) של משרד האזהרה הביטחונית, במנהלת הניתוח של ה-DIA, והוא אחד מסדרת דו"חות טכנולוגיה מתקדמת שהופקו במסגרת AAWSAP. שמות שלושת המחברים הושחרו והוחלפו בכינויים AAP Person 85, AAP Person 88 ו-AAP Person 89, ופניות בנוגע למסמך מופנות למנהל התוכנית, המופיע בכינוי AAP Person 1. המסמך מוגדר בעמוד השער כמידע עזר "לא מהותי אך סמכותי", ונושא את הסימון "בלתי מסווג, לשימוש רשמי בלבד". בשער מופיעה גם אזהרת זכויות יוצרים: אסור להפיץ הלאה את התצלומים שבמסמך.
הדו"ח מנומק בפתיחתו בכך שהיתוך מבוקר נמצא בפיתוח כבר 60 שנה, בעיקר לשם הקמת תחנות כוח המבוססות על דאוטריום וטריטיום, ויעד זה טרם הושג מסיבות טכניות וכלכליות. לטענת המחברים, הרף להצלחה ביישום היתוך להנעה נמוך בהרבה, במיוחד עם דלקים שאינם דורשים טריטיום: הטריטיום צריך להיות מיוצר כל הזמן, והתגובות שלו פולטות נייטרונים מהירים שמחייבים מיגון כבד ומחייבים להחליף רכיבי מבנה מעת לעת. דלקים אנייטרוניים, כמו מימן המתמזג עם בורון-11, נחקרו להנעה בחלל מאז שנות ה-80.
מה כתוב במסמך
פרק 1 - סקירת הרעיון
הפרק מתאר את ההיסטוריה של מחקר ההיתוך. כשליימן ספיצר (Lyman Spitzer) המציא את הסטלרטור ב-1951, הוערך שיידרשו כחמש שנים בלבד כדי לרתום היתוך של יוני מימן הכלואים בשדות מגנטיים, אבל אי-יציבויות חדשות שהופיעו בלחצים גבוהים יותר עצרו את ההתקדמות. ב-1983 "גילה מחדש" רוברט בוסארד (Robert Bussard) את ה-Fusor, מתקן שרוברט הירש (Robert Hirsch) פיתח בעבודת הדוקטורט שלו ב-1966 יחד עם הממציא פילו פרנסוורת'. המתקן השתמש באלקטרודות כדוריות קונצנטריות בתא ריק; פולס של כמה מיקרו-שניות במתח 30 קילו-וולט על גז דאוטריום יצר היתוך, אם כי הפיק פחות אנרגיה ממה שהושקע בו. מכאן התפתחו מתקני הכליאה האלקטרוסטטית האינרציאלית (IEC). הפרק מסכם מראש שלוש טענות: ייתכנו יישומים קרובים להחלפת מנועי היונים של לוויינים ולטיסה בין-פלנטרית; יישומים באוויר ובחלל הקרוב דורשים פיתוח טכנולוגי נרחב; וההנעה לא תהיה מעשית מחוץ למערכת השמש. המחברים מעירים שקהילת מדעי החלל לא הקדישה לנושא די תשומת לב, ושיש לשלב כבר בשלב התכנון שיקולים של שיגור, הרכבה בחלל, חומרים ובטיחות טיסה.
פרק 2 - פיזיקה של פלזמת היתוך
הפרק מסביר את עקרונות ההיתוך, חתכי הפעולה של התגובות השונות, קריטריון לוסון ומקדם ההגבר Q. לפי הדו"ח, נקודת האיזון היא Q שווה 1, להפקת הספק שימושי נדרש Q גדול מ-5, ולתחנת כוח נדרש Q גדול מ-30. טמפרטורת ההצתה של תגובות אנייטרוניות גבוהה עד פי עשרה, והספק הכליאה הנדרש גדול בסדר גודל אחד עד שניים, ולכן נדרשות שיטות כליאה ייחודיות. דלק דאוטריום והליום-3 מפיק מעט נייטרונים, אך זמינות ההליום-3 מוגבלת; מוזכרים גם הצירופים פרוטון-ליתיום-6 ופרוטון-בורון-11. לאחר מכן נסקרות ארבע שיטות כליאה:
- כליאה מגנטית: מראות מגנטיות, טוקמק, סטלרטור, ספרומק ותצורת שדה הפוך (FRC). לחצים של כבר אחד וזמני כליאה של שניות עד דקות; הקושי העיקרי הוא דיכוי אי-יציבויות. בטוקמק נדרשת פלזמה ברדיוס של 6 מטרים, "מבצע טכנולוגי עצום" רק לצורך הדגמת הצתה.
- כליאה אינרציאלית: כדוריות דלק בגודל ראש סיכה, כ-10 מיליגרם, הנדחסות בלייזרים. מתקן ההצתה הלאומי של משרד האנרגיה (NIF) יפעיל 50 טרה-ואט ב-192 אלומות. האתגר בכור הוא ייצור ודחיסה של עשר כדוריות במילימטר אחד בכל שנייה.
- כליאה אלקטרוסטטית: ה-Fusor, ה-Polywell ומלכודת פנינג, כולל תכנון של לוס אלמוס בשם POPS (כדור פלזמה מתנודד מחזורית).
- כליאה מגנטו-אינרציאלית: דחיסת קליפה מוליכה סביב שדה מגנטי, בגרסאות הגבר גבוה ונמוך, כולל ניסוי היתוך מטרה ממוגנטת בלוס אלמוס ומתקן "מוקד פלזמה צפוף" (DPF), שהדו"ח מכנה הפשוט ביותר להשגת הצתה אנייטרונית.
פרק 3 - הנעת היתוך
לפי הדו"ח, כורי היתוך להנעה נחקרו מאז סוף שנות ה-60, ולאחר 15 שנה הראו המחקרים שטוקמק המבוסס על דאוטריום וטריטיום גדול ומסובך מדי לתעופה ולחלל, ומאז שנות ה-90 נבחנו רק הדלקים דאוטריום-הליום-3 ופרוטון-בורון. המסמך מביא נתונים מכמה תכנונים:
- מחקר משנת 1993 העריך כור של 968 מגה-ואט במסה של 112 טון, לעומת 999 טון לכור דאוטריום-טריטיום. גרסה משופרת של FRC עם אלומות מתנגשות הגיעה ל-33 טון ו-100 מגה-ואט, עם תא כליאה באורך 7 מטרים ובקוטר 0.84 מטר; מחצית מתוצרי ההיתוך מופנים להמרה ישירה לחשמל והמחצית האחרת נפלטת לדחף.
- ניתוח של מערכת DPF על דלק פרוטון-בורון-11 הראה שמערכת של 16 עד 24 טון יכולה להפיק 400 עד 900 מגה-ואט ודחף של 500 עד 1,000 קילו-ניוטון. מערכת של 16 טון ב-800 מגה-ואט תפיק כ-1,000 קילו-ניוטון בדחף סגולי של כ-1,300 שניות, באלקטרודות הפועלות בקצב של 10 הרץ ומעלה.
- כור היתוך מטרה ממוגנטת עשוי להגיע ל-20 טון ו-300 מגה-ואט.
תת-הפרק על הנעה באוויר מסביר מדוע היתוך אינו מתאים להמראה מהקרקע: המרת 800 מגה-ואט לדחף דרך טורבינת גז תיתן כ-1,224 קילוגרם דחף בלבד, בעוד הכלי עצמו שוקל 16,000 קילוגרם, ולכן יחס הדחף למשקל הכור צריך לגדול פי 50 עד 100. כחלופה מתואר מטוס חלל משולב: רקטה כימית ומנועים נושמי אוויר עד מאך 7, הנעה נושמת אוויר עם הפקת חשמל מגנטו-הידרודינמית (MHD) בין מאך 7 ל-14, והנעת היתוך ממאך 14 ועד למסלול, עם ציון "תקופת 2025" באיור. הפרק מסתיים בסקירה של מנועי יונים ומנועי פלזמה קיימים: מנועים אלקטרוסטטיים עם רשתות, מנועי אפקט הול (דחף סגולי של כ-1,500 שניות ודחף של עשרות מילי-ניוטון עד כ-3 ניוטון), FEEP, MPD (מהירויות פליטה של עד 110,000 מטר לשנייה), מנועים ללא אלקטרודות, Helicon Double Layer שנבדק בסוכנות החלל האירופית, ו-VASIMR. על מנוע VX-200 של חברת AdAstra נמסר שהוא מנוע של 200 קילו-ואט, במסה מוערכת של כ-300 קילוגרם, ושנאס"א מתכוונת לבחון אותו בתחנת החלל הבינלאומית.
פרק 4 - יישומים
- חלל קרוב: מנוע היתוך לא יוכל להרים כלי לבדו, אבל יוכל להכניס כלי טיס למסלול, ולאפשר לכלי במסלול לרדת לאטמוספרה, לתמרן ולחזור כל עוד אינו מאט מתחת למאך 14. המשימות המנויות: התחמקות מאיום נגד לוויינים, סיור ונטרול של "מטרות בלתי צפויות" על הקרקע או בחלל. הפירוט נדחה ל"מחקרים נפרדים".
- מסלול סביב כדור הארץ: מנועי הול של נאס"א בהספקים של 6.4 עד 72.5 קילו-ואט, ומנוע של 4.5 קילו-ואט של Aerojet ו-Lockheed Martin שהפיק 244 מילי-ניוטון בדחף סגולי של 1,981 שניות, ולפי הדו"ח טס ב-2010 על לווייני תקשורת ומעקב צבאיים. לוויני פס רחב עתידיים של 20 עד 50 קילו-ואט (קריאה לא ודאית של הספרה 50) ידרשו יעילות גבוהה יותר. מוצע מנוע IEC כדורי: 35 מילי-ניוטון ב-750 ואט, דחף סגולי של 3,000 שניות. הוספת אלומת יונים של 150 קילו-ואט לחימום פלזמת פרוטון-בורון-11 קרוב להצתה תעלה את הדחף הסגולי מעל 5,000 שניות.
- בין-פלנטרי: נדרש הספק סגולי של קילו-ואט אחד לפחות לכל קילוגרם ומהירויות פליטה של 100,000 עד מיליון מטר לשנייה. האיורים משווים הנעת היתוך להנעה כימית וגרעינית-תרמית במשימות כדור הארץ-מאדים.
- בין-כוכבי: הדו"ח מחשב את האנרגיה הנדרשת להעביר כלי בגודל מעבורת חלל (100 טון) לאלפא קנטאורי, ומתאר את "מנוע הסילון של בוסארד" מ-1960, שאוסף מימן בין-כוכבי בשדות מגנטיים. מסקנתו: גודל המשפכים וההספק הנדרש הופכים את הרעיון לבלתי סביר.
פרק 5 - התפתחויות עדכניות
תקציב תוכנית ההיתוך של משרד האנרגיה האמריקאי לשנת 2010 היה 421 מיליון דולר, יותר ממחציתו לטוקמקים בפרינסטון, ב-MIT וב-General Atomics; לתפיסות מתקדמות ולפיזיקת פלזמה בצפיפות אנרגיה גבוהה הוקצו כ-20 מיליון דולר, ו-135 מיליון דולר הועברו ל-ITER. הכור הבינלאומי ITER (האיחוד האירופי, סין, הודו, יפן, קוריאה, רוסיה וארצות הברית) תוכנן במקור לפעול כבר ב-2002, נדחה ל-2020 בעלות של 20 מיליארד דולר, ולאחר צמצום יעדיו ל-2025 בעלות של 25 מיליארד דולר, עם צורך ב-36 קילוגרם טריטיום להזנה הראשונית. הדו"ח משווה זאת לכור מים רותחים מתקדם של GE בעלות של כ-3 מיליארד דולר וקובע שתחנת כוח מבוססת טוקמק לא תוכל להתחרות בכור ביקוע במחירי האנרגיה הנוכחיים. נאס"א מימנה מחקרי הנעה מתקדמת, כולל היתוך וחומר-אנטי-חומר, בין 1995 ל-2002, ופתחה תוכנית בת חמש שנים להנעה חשמלית בהספק גבוה לקראת משימות מאוישות למאדים. טבלה 4 מונה חברות פרטיות ואת המימון הקיים והנדרש שלהן: Lawrenceville Plasma Physics (מוקד פלזמה צפוף), Electron Power Systems, General Fusion ו-EMC2 (Polywell, עם 11 מיליון דולר קיימים ו-100 מיליון נדרשים). לפי הטקסט, Lawrenceville Plasma Physics ו-TriAlpha (בכתיב המסמך "TriApha") הראו ברמה העקרונית מערכות הנעה קלות.
פרקים 6-7 - פיתוח עתידי ומסקנות
הדו"ח מחלק את הדרך לשלושה שלבים: 2010 עד 2020, מינוף הפיתוחים הפרטיים ושל משרד האנרגיה, כש-IEC הוא המועמד הקרוב להחליף מנועי הול; 2020 עד 2030, תכנון הנדסי וניסויי קרקע, כולל פיתוח מוליכי-על בטמפרטורה גבוהה שיחליפו את Nb3SnCu ו-NbTi; ו-2030 עד 2050, שילוב בפלטפורמות תעופתיות וניסויי טיסה של אבות טיפוס, עד משימה מאוישת. טבלה 5 מונה תשע טכנולוגיות נדרשות, מכלי פלזמה עמידים ועד אחסון דלק, ומפת הדרכים קובעת קריטריוני הצלחה: בטא פלזמה גדולה מ-1, הצתה, הצתה מתמשכת ומאזן הספק. בפרק המסקנות נכתב שהמעבר לחלל הוא "אתגר עצום" בשל המסה ודרישות ההספק, שהוא עשוי להיות תלוי בהצלחת המיזמים הפרטיים, ושיישומים צבאיים וחלליים דורשים רף תשואה נמוך יותר מאשר תחנות כוח. המשפט החותם: "העתיד צריך להתמקד יותר במדע ובהנדסה, ופחות במדע בדיוני." אחריו באה רשימה של 20 הערות שוליים למאמרים מקצועיים שפורסמו.
פרטים בולטים
- כור FRC משופר שתואר בדו"ח: 33 טון, 100 מגה-ואט, תא באורך 7 מטרים ובקוטר 0.84 מטר.
- מערכת DPF של 16 טון ב-800 מגה-ואט צפויה להפיק כ-1,000 קילו-ניוטון דחף בחלל, אך דרך טורבינה רק כ-1,224 קילוגרם דחף.
- תרחיש מטוס חלל משולב: רקטה עד מאך 7, MHD בין מאך 7 ל-14, והיתוך ממאך 14 ועד למסלול.
- בין המשימות הצבאיות שהוזכרו: התחמקות מנשק נגד לוויינים וסיור ונטרול של מטרות בקרקע ובחלל.
- תקציב ההיתוך של משרד האנרגיה ב-2010: 421 מיליון דולר; ITER: 25 מיליארד דולר ומועד הפעלה ב-2025.
- מנוע IEC כדורי מוצע: 35 מילי-ניוטון ב-750 ואט, ועם חימום היתוך דחף סגולי של יותר מ-5,000 שניות.
- הדו"ח קובע שהנעת היתוך לא תהיה מעשית מחוץ למערכת השמש בלי פריצת דרך בפיזיקה של ההנעה.
מה לא נמצא במסמך
- שמות המחברים ומנהל התוכנית הושחרו והוחלפו בכינויים.
- טבלאות 1-3 (תגובות ההיתוך, טמפרטורות שיא וטמפרטורות הצתה) והאיורים כמעט אינם קריאים ב-OCR, וכך גם חלק משורות טבלה 4; רשימת התגובות האנייטרוניות שבפרק 1 חסרה.
- המספר של מסת האנרגיה הנדרשת למסע לאלפא קנטאורי אינו קריא.
- לא מופיע תאריך מלא במסמך עצמו, רק "שנת הכספים 2010"; התאריך 1 בנובמבר 2010 ומיקום לאס וגאס באים מהנתונים באתר war.gov.
- בעמוד השער הכותרת היא "Aneutronic Fusion Propulsion" בלבד, בלי הסיומת II שמופיעה בשם המסמך באתר war.gov.
- המסמך אינו עוסק בתצפיות או באירועי עב"ם כלשהם.
מונחים
- DIRD: מסמך עזר מודיעיני ביטחוני, דו"ח רקע טכני של ה-DIA.
- היתוך אנייטרוני: תגובות היתוך שכמעט אינן פולטות נייטרונים, כמו פרוטון-בורון-11.
- FRC: תצורת שדה הפוך, פלזמה מוארכת היוצרת שדה מגנטי כולא משלה.
- DPF: מוקד פלזמה צפוף, מתקן הדוחס פלזמה בפולס חשמלי מסוללת קבלים.
- IEC: כליאה אלקטרוסטטית אינרציאלית, האצת יונים לעבר מרכז כדור.
- Q: יחס בין הספק ההיתוך להספק הנדרש לשמירת הפלזמה.
- דחף סגולי (Isp): מדד ליעילות מנוע, נמדד בשניות.
- MHD: מגנטו-הידרודינמיקה, הפקת חשמל מזרימת גז מיונן בשדה מגנטי.
// תוכן המסמך - תרגום
(U) הנעה בהיתוך א-נייטרוני
מסמך הייחוס של המודיעין הביטחוני (DIRD) מספק מידע ייחוס סמכותי, שאינו מהותי, הנוגע לנושאים או למתודולוגיות מודיעיניים.
הוכן על ידי:
אגף ההתרעה הטכנולוגית (DWO-4)
משרד ההתרעה הביטחוני (Defense Warning Office)
המנהלה לניתוח
סוכנות הביון הביטחונית (DIA)
מחברים:
AAP Person 85, AAP Person 88, AAP Person 89
אזהרת זכויות יוצרים: אין אישור להמשך הפצה של התצלומים שבפרסום זה.
מוצר זה הוא אחד מסדרת דוחות טכנולוגיה מתקדמת שהופקו בשנת הכספים 2010 במסגרת תוכנית Advanced Aerospace Weapons System Applications (AAWSA) של משרד ההתרעה הביטחוני בסוכנות הביון הביטחונית. הערות או שאלות בנוגע למסמך זה יש להפנות אל AAP Person 1, מנהל תוכנית AAWSA, סוכנות הביון הביטחונית, ATTN: DI/DWO-3, בניין 6000, וושינגטון די.סי. 20340-5100.
בלתי מסווג // לשימוש רשמי בלבד
תוכן עניינים
פרק 1: סקירת התפיסה
פרק 2: פיזיקת פלזמת היתוך
2.1 כליאה מגנטית
2.2 כליאה אינרציאלית
2.3 כליאה אלקטרוסטטית
2.4 כליאה מגנטו-אינרציאלית
פרק 3: הנעה בהיתוך
3.1 כורי היתוך להנעה
3.2 [כותרת אינה קריאה]
3.3 הנעה יונית
3.4 [כותרת אינה קריאה]
פרק 4: יישומים
4.1 [כותרת אינה קריאה]
4.2 מסלול סביב כדור הארץ
4.3 בין-פלנטרי
4.4 בין-כוכבי
פרק 5: התפתחויות אחרונות
5.1 תוכניות משרד האנרגיה האמריקאי (DOE)
5.2 תוכניות בין-לאומיות
5.3 תוכניות NASA
5.4 תוכניות במימון פרטי…
+ // המקור באנגלית
// Excerpt (first ~3,000 chars)
(U) Aneutronic Fusion Propulsion
The Defense Intelligence Reference Document provides nonsubstantive but
authoritative reference information related to intelli ence to ics or methodolo ies.
Prepared by:
Technology Warning Division (DW0-4)
Defense Warning Office
Directorate for Analysis
Defense Intelligence Agency
Authors:
AAP Person 85, AAP Person 88, AAP Person 89
COPYRIGHT WARNING: Further dissemination of the photographs in this publication is not authorized.
This product is one of a series of advanced technology reports produced in FY 2010 under the Defense
Intelligence Agency, Defense Warning Office's Advanced Aerospace Weapons System Applications
CMWSA} program
Comments or questions pertaining to this document should be addressed to
!AAP Person 1
}\AwsA Program Manager, Defense Intelligence Agency, ATTN: JUIAF
DI/DWO-3, Bldg 6000, Washington D.C. 20340-5100.
ii
UNCLASSIFIED / FOR-OFFECEAEUSE-ONEYS
Contents
Chapter 1: Concept Overview .......cccccceeeseeeseecseeeeeueuseeeenanaeueneueueuauauseeuseeeeseseauenananass 1
Chapter 2: Fusion PlaSma PHYSICS ......cccccscscccsceccsccsenececescesccesesneuseeceusceneesseesenseuseeaes 3
2.1 Magnetic Confinement.......ccccsesssesccecsvcccesecscucucssncceneucseucusecuccesccesensnescusnes 5
2.2 Inertial COnfinGMent....ccssceccssssscccssenscetsveccccorsneccsercissccersnscscarcecscrsacucesianss 7
2.3 Electrostatic CONfinEMeNnt .......sccccecenenecaeeeeeeueneueucueuseusueeeusususeusuesnenseauenss 8
2.4 Magneto-Inertial COnfineEMent .......sccccsseccecsscsecccsneseesesseceecuseeuenesuenseeneees 9
Chapter'S: Fusion PropulslOn scsascsssicsssincescsscsscecisisccrcisecceieicssssswcevcasieccsoisverssvasive 11
3.1 Fusion Reactors for PropulSiOn......ccsccccsccceccceceececcecnsceceuensnscsccnenenseeaeees 11
3.2 PNT) ile Merercree cer cer meercrere trerrcrerrrrrre rere errr OTCerr errr errr ere rcrrerrirr cer err err’ 13
3.3 Ton. Propulsion icici ee 14
3.4 gle Mal 639 -] eerrr rece errr errr rrr er rere rcrer rrr rer erreeerrer rrr rr ire erercrr ther rrtrr ry erere ery 14
Chapter'4: Applications sssisssicsiisiscccsciccienicdcaaciwiasascnicecaecdavandscniedssnnnvedevansasasnaeninies 17
4.1 N@AP SN OGC wissewscsesnsessctsreneenenseeweuaenenweineeawebneinenesiwenewennneN eines deweRaneR ies 17
4.2 Barth: Orit: iscscscscesiccectescccesiestctscviecudetsauscecckscsusscsesasssctuasviascdsivcccavanecensa 17
4.3 Tnterpla neta ry sissiscsiscacecisacascccsacnncctpiusiadcnasasccepsediaesnasasusupusssissniaseddssuacss i8
4.4 Interstellar annua anna nna 19
Chapter 5: Recent DeveloOpMents .......cccseseeececeseueeeucucuceneusneneusuuaesenueenensueneuensusnans 21
5.1 U.S. DOE Programs ...ccccscccscesscccecsescecsceseccceucesceuasneneuseeneuseusnensecesneuseeeenen 21
5.2 International Programs. ....cccccccseseceeeeeseecnseceeeeeuseeeeeeuseeaueueeeeusneneneusananens 21
5.3 NASA PrOQrainiS sccccssdecccoctxecnesecdecvenevsescrsrccvdcqeustscorntsavnecuvsrssensnaasteqenecsses 23
5.4 Privately Funded Programs .....cssscsecneeeceeeeaeees…
// Full OCR
// עוד ממהדורה 06