משרד המלחמה
DOW-UAP-D154, תמליל של הרצאה מאת סרן אדוארד ג'. רופלט, 1952
DOW-UAP-D154_Transcript-of-a-Presentation-by-Captain-Edward-J-Ruppelt-1952.pdf
תצוגות מהעמודים הראשונים של המסמך · בקובץ אין תמונה / רישום / קטע עיתונות.
// אין תצוגות מקדימות
הקובץ אינו מכיל תוכן ויזואלי שזוהה (תמונה / קליפינג / רישום). תוכן המסמך זמין דרך ה-OCR למטה ובהורדת המקור.
// הערת המראה
// מה תמצאו כאן?
// תקציר רשמי
מסמך זה הוא תמליל של הרצאה ממרץ 1952 מאת סרן אדוארד ג'. רופלט, המתארת את החקירה המאורגנת מחדש של חיל האוויר האמריקאי בנושא עצמים מעופפים בלתי מזוהים (UFO). ההרצאה מציגה מתודולוגיות טכניות עתידיות, כגון צילום באמצעות סריג עקיפה וסנכרון עם מסכי מכ"ם, ששולבו לאחר מכן ב-Project Blue Book, תוכנית של חיל האוויר האמריקאי שפעלה בין 1952 ל-1969 וחקרה את טבעם ומקורם של עצמים מעופפים בלתי מזוהים. רופלט מסביר כי מתוך כ-800 מקרים היסטוריים שבחן חיל האוויר, כ-20% נותרו בלתי מוסברים לאחר ניתוח טכני. דיווחים בלתי פתורים אלה הגיעו מאנשי צבא אמינים, מטייסים מסחריים ומצופים מוסמכים אחרים בעלי רקע טכני. הוא מצביע על ריכוזים גאוגרפיים של דיווחים סביב מתקני ביטחון לאומי ונשק גרעיני רגישים (ובהם המעבדות הלאומיות לוס אלמוס, אלבקרקי ואוק רידג') ומציין מאפיינים חריגים חוזרים, ובהם טיסה שקטה במהירות גבוהה וגילויי מכ"ם המצביעים על מהירויות אוויר לא מאומתות של בין 1,000 ל-3,500 מייל לשעה. בהדגישו כי חיל האוויר לא מצא ראיות חותכות בנוגע לטבען או למקורן של התופעות, רופלט מדגיש את הצורך הביטחוני-לאומי במאמץ שיטתי לאיסוף נתונים פיזיים, כדי להעריך טוב יותר תצפיות אלה.
הצגת המקור באנגלית
// סיכום מורחב
תמליל של הקלטת הרצאה משנת 1952, שבה אדוארד ג'. רופלט (Edward J. Ruppelt), מהנדס הפרויקט הקבוע שמונה לחקירת העב"מים של חיל האוויר האמריקאי, מתדרך קהל על מצב החקירה, ובהמשך עונה על שאלות יחד עם קצין נוסף. התמליל, בן 19 עמודים, הוכן ופורסם על ידי לשכת תת-מזכיר המלחמה למודיעין וביטחון. רופלט סוקר את כ-800 המקרים שבתיק, מציג תרשימים של מקום, זמן, צורה וסוג המדווחים, מפרט מקרים בולטים כמו אורות לאבוק שבטקסס, ומתאר תוכניות לאיסוף נתונים פיזיים באמצעות מצלמות עם סריג עקיפה ומצלמות מכ"ם.
רקע
לפי ההרצאה, החקירה הראשונה של חיל האוויר נפתחה זמן קצר אחרי תצפית קנת ארנולד (Kenneth Arnold) באיידהו ביוני 1947, והסתיימה בדו"ח "סופי" באוגוסט 1949. לאחר מכן טופלו הדיווחים כחומר מודיעיני שגרתי, עד שבסביבות אוקטובר הקודם הוחלט לפתוח את התיק מחדש ולמנות מהנדס פרויקט קבוע. החקירה המחודשת הזו היא שהפכה ב-1952 לפרויקט "ספר כחול" (Project Blue Book) של חיל האוויר, שפעל עד 1969. לפי המטא-נתונים באתר war.gov, ההרצאה ניתנה ב-26 במרץ 1952 בבוסטון; התמליל עצמו אינו מציין מקום או תאריך. ההקלטה נפתחת בבדיקות הקלטה ובקטע משיחה, וההרצאה נקלטת מאמצע משפט.
מה כתוב במסמך
התמליל מחולק להרצאה עצמה ולמושב שאלות ותשובות ארוך, שבו משתתף גם קצין בכיר שרופלט מכנה בהמשך "קולונל קירקלנד" (Kirkland), והקטעים להלן עוקבים אחר סדר ההקלטה.
הדו"ח של 1949 והמספרים העדכניים
לפי רופלט, בדו"ח של 1949 עבדו על כ-300 דיווחים מומחים מתחומים שונים: האסטרונום ד"ר ג'. א. הייניק (Hynek) מאוניברסיטת אוהיו סטייט, ד"ר ג'. ואלי (Valley) מהוועדה המדעית המייעצת, ד"ר "פיץ" (Fitz) מהרפואה האווירית, שהיה לדבריו פסיכולוג, תאגיד RAND, שירות מזג האוויר של חיל האוויר, תחנת השדה בקיימברידג' ולשכת מזג האוויר של משרד המסחר. הם הסכימו שאינם יודעים מה העצמים, אבל שאין בהם איום ישיר. חיל האוויר הסיק אז שמדובר בהיסטריה המונית קלה בעקבות "עצבי המלחמה", במתיחות של אנשים המבקשים פרסום, ובזיהוי שגוי של עצמים מוכרים.
לדבריו, מאז נשמטו כל המסקנות מלבד הזיהוי השגוי. מתוך כ-800 המקרים שבתיק, רק כ-2% הם מתיחות או דיווחים של אנשים "שאינם יודעים מה הם רואים", וכ-20% הם "דיווחים טובים מאוד של אנשים אמינים מאוד" שאי אפשר להסיק מהם דבר. גורם ההיסטריה נעלם, לדבריו, משום שהעיתונות לא עסקה בנושא כשלוש שנים, ובכל זאת הדיווחים ממשיכים להגיע.
התרשימים: מקום, זמן, צורה ומדווחים
רופלט מציג תרשימים שהביא, ומתאר אותם משום שהקהל אינו רואה. ריכוזי דיווחים נמצאו בדייטון ובקולומבוס שבאוהיו, שאותם הצוות פוסל משום שהתושבים ידעו שהחקירה מתנהלת שם ומשום שטיסות הניסוי בשדה רייט מניבות דיווחים שגויים. ריכוזים נוספים נמצאו סביב הנמלים, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, אזור החוף של ניו יורק וניו אורלינס, סביב לוס אלמוס ואלבקרקי, סביב וייט סנדס ובמחנה הוד שבטקסס, שם היה לפני כשנתיים גל של אורות משונים שלא הוסבר. לדבריו, הריכוזים סביב אוק רידג' ואלבקרקי "אולי משמעותיים, איננו יודעים".
לפי השנים, הדיווחים החלו ב-1947 בצפון-מערב, בוושינגטון, אורגון ואיידהו, ב-1948 נטו לחוף המזרחי, ומאז התפזרו ללא דפוס. שיא גדול הופיע אחרי תצפית ארנולד, וכמעט בכל שנה יש שיא ביוני-יולי, ושיאים קטנים יותר בינואר ובדצמבר. לדבריו, הדיווחים מ-1949 עד 1951 באים בעיקר ממקורות צבאיים, משום שהאזרחים הפסיקו לדווח אחרי שחיל האוויר הודיע שאין בכך דבר.
בפילוח לפי צורות: חלק מהדיווחים בלי צורה כלל, חלק אורות או פסים שיכולים להיות גרמי שמיים או מטאורים, וקבוצה של דיסקות וכדורים שאוחדו, משום שלדבריו אי אפשר להבחין בין השניים בלי לראות את העצם גם מלמטה וגם מהצד. חלק מאלה עשויים להיות כדורים פורחים, "אך בניגוד לדעה הרווחת, הם בהחלט לא כולם כדורים פורחים". קבוצות של אורות במבנה, 6 עד 20 אורות, הן רק שש עשיריות האחוז מהדיווחים, אבל מגיעות ממקורות טובים, ולא סביר שיופיעו שישה מטאורים יחד. כ-1% הם כדורים פורחים שמקורם לא אותר, וכ-2.5% דומים למטוסים, נתון שלדבריו כמעט מאפשר לשלול את ההשערה על מטוס סובייטי מתקדם. דיווחים על "רקטות" ועל צורות סיגר מוסברים, לדבריו, בכך שאור בהיר החולף מהר משאיר בעין צריבה מוארכת. הדיסקות והכדורים מתוארים תמיד כשקטים, ולרוב כבעלי יכולת תמרון גבוהה, ו"אין לנו כל ידיעה על מערכת הנעה שקטה לחלוטין".
בפילוח לפי מדווחים: אזרחים, בעיקר מ-1947 ו-1948, אנשי צבא על הקרקע, החזרי מכ"ם בלתי מוסברים, טייסים אזרחיים באוויר, וקבוצה שהצוות מתעניין בה במיוחד: טייסי חברות תעופה, פקחי מגדל, צוותי הכדורים הפורחים בגובה רב של חברת ג'נרל מילס ואנשי מקצוע טכניים כמו מדענים ומהנדסים. לדבריו, טייסי חברות התעופה אמינים מאוד, אך נמנעים מלדווח בגלל פרסום שלילי, ואחד מהם אמר לו שגם אם יראה טיל V-2 טס לצידו מעל ספוקיין לא יספר לאיש. לפי "שמועות" מטייסים, הם רואים דברים משונים רבים בקווים לאיראן, לפלשתינה ולמצרים, אבל הצוות לא הצליח לאמת זאת. אצל טייסי חיל האוויר רבים מהמקרים התבררו ככדורים פורחים, משום שהטייס מעריך את קצב ההתקרבות כאילו מדובר בעצם בקוטר 30-40 רגל. רופלט מדגיש שהצוות משחזר את מסלול הכדור ואינו מסתפק בכך שכדור שוגר במרחק 100 מייל.
תצלומים ומקרה לאבוק
רוב התצלומים, לדבריו, הם מתיחות או פגמים בתשליל, אך יש כמה שקשה להעריך, ובהם תצלום מפיניקס שבאריזונה מ-7 ביולי 1947. המקרה שהוא מכנה "המעניין ביותר שהיה לנו" הוא לאבוק שבטקסס: חמישה מרצים מאוניברסיטת טקסס טק ישבו בחצר ב-25 באוגוסט, שוחחו על מטאורים, וראו קבוצת אורות חולפת, ושוב כעבור כחצי שעה. במשך חמישה או שישה לילות ראו 12 מעברים כאלה, תמיד באותו מסלול ובערך באותה שעה. הם הניחו שמדובר בטיל של חיל האוויר, הקימו קו בסיס בניצב למסלול עם מכשירי קשר ומדי זווית מאולתרים, ולא הצליחו למדוד גובה, אבל מדדו מהירות זוויתית של 30 מעלות בשנייה, "המדידה היחידה שיש לנו על הדברים האלה". בין המרצים, לדברי רופלט, היו ראש המחלקה לפיזיקה, ראש המחלקה להנדסת נפט, חוקר זוהר צפוני ודוקטור למתמטיקה.
סטודנט שנה ראשונה צילם ב-31 באוגוסט שני מבנים של אורות במצלמת Kodak 35, בחשיפה של עשירית שנייה בצמצם F3.5 על סרט Plus-X. רופלט שוחח איתו פעמיים, ואנשי OSI שלוש פעמים, ובפעם האחרונה הציעו לו לחזור בו בלי שהדבר יתפרסם. הוא סירב, וחתם על תצהיר. המרצים עצמם טוענים שהתצלומים מזויפים, משום שהאורות שראו היו עמומים מכדי להצטלם; הסטודנט אמר שגם הוא חשב כך, ופיתח את הסרט רק אחרי יומיים. לפי רופלט, הוא קיבל 8 דולר מעיתון על ההדפסים. במעבדת הצילום נמצא שמדובר בדימוי אמיתי, שמיקומי האורות משתנים מעט מתמונה לתמונה, ושצפיפות התשליל מעט גבוהה מזו של כוכב לכת בהיר. עוד צוין שבתמונות הרצופות שורת האורות האחורית מתקדמת אל השורה הקדמית ואז עוקפת אותה, דבר שלדבריו אינו הגיוני אם מדובר בשני מבנים נפרדים.
ההסבר האחר היחיד שנבדק היה להקת ברווזים המשקפת את אורות העיר. לדבריו, כדי לחלוף בזווית של 30 מעלות בשנייה במהירות של 60 מייל לשעה, הברווזים היו צריכים לטוס בגובה של כ-75 עד 80 רגל, וניסיונות לצלם ברווזים בלילה לאור העיר נכשלו. תושבי העיר היו חלוקים: חלקם אמרו שראו ברווזים, ואחרים אמרו "אלה לא היו ברווזים".
צלילים, מכ"ם והכדורים הירוקים
לפי רופלט, בתצפיות הטובות לא דווח מעולם על רעש, גם כשהעצם נמוך, ומעולם לא הוצמדה בוודאות תצפית חזותית להחזר מכ"ם. בהולומן עקבו מצלמות קולנוע-תיאודוליט אחרי חמישה או שישה עצמים שנראו מיד אחרי שיגור טיל, וקיבלו גובה של כ-150,000 רגל ומהירות של כ-3,500 מייל לשעה, אך הצוות שם אינו עומד מאחורי המספרים ורופלט מציין שאולי היה זה מטאור יום איטי.
בהמשך הוא מתאר את "הכדורים הירוקים" באזור ניו מקסיקו. ד"ר לינקולן לה פאז (Lincoln LaPaz) מאוניברסיטת ניו מקסיקו, שראה אחד בעצמו, מצביע על מסלול שטוח, צבע ירוק-כחלחל בוהק, גודל של שליש עד רבע ירח מלא והיעדר פיצוץ, שאינו מתיישב לדעתו עם מטאור. לה פאז משער שאלה טילים סובייטיים בעלי השמדה עצמית "המכוונים" ללוס אלמוס. ד"ר קפלן (Kaplan) מאוניברסיטת קליפורניה סבור שאולי זהו סוג מטאור לא מוכר או תופעה הקשורה לזוהר הקוטבי, וטוען שהוא יכול לשחזר את הצבע במעבדה. הדיווחים החלו בגל ב-1949. מעבדות קיימברידג' עבדו על הנושא שנתיים בלי מסקנה, ניסיון לאסוף אבק במטוס B-29 לא העלה דבר, ולא נמצאו שברים.
התוכניות לאיסוף נתונים
לפי ההרצאה, ד"ר קפלן מציע לחלק לשומרים בסנדיה, בוויט סנדס ובאתרים דומים מצלמות זולות ועמידות עם סריג עקיפה, שמהספקטרום שיצלמו יוכל לקבוע ממה מורכב העצם המאיר. בנוסף, פיקוד ההגנה האווירית תודרך והסכים לשתף פעולה במצלמות מסכי מכ"ם. לדברי רופלט, מכ"מי הפיקוד עקבו אחר עצמים במהירויות של 1,000 עד כ-3,500 מייל לשעה, אך לא ניתן היה לשלול תקלה או תופעה אטמוספרית. השלב הבא, שעדיין "בשלב הדיבורים", הוא מצלמה בעלת מוקד ארוך המחוברת לאנטנת המכ"ם, שתצלם את השמיים בכיוון ההחזר בלחיצת כפתור. "עד היום אין לנו הוכחה ממשית שמשהו בכלל קיים", הוא אומר, ומוסיף שחיל האוויר אינו יכול לתמוך בספרים של סקאלי (Scully) או קיהו (Keyhoe), ואינו יודע אם העצמים מנוגה, מרוסיה, או שאינם קיימים כלל.
מקרים נוספים
רופלט מתאר שתי נשים שנסעו במישורי טקסס, בתוך יומיים-שלושה מצילומי לאבוק, וראו עצם כסוף בצורת סביבון מרחף מעל הערבה ומתרחק כשהתקרבו. באותו לילה של צילומי לאבוק, כשעתיים קודם לכן, שומר מבסיס סנדיה באלבקרקי ואשתו ראו צורה כהה גדולה דמוית "כנף מעופפת" בגובה כ-150 רגל, עם להבות פליטה קטנות, וכשהוצגו לשומר תצלומי לאבוק אמר שזה מה שראה. בתשובה לשאלה על נתוני מכ"ם הוא מתאר מפעיל GCA (במקום ששמו אינו קריא בתמליל) שראה שני מגעים במהירות של 400 עד 500 מייל לשעה במסלול התנגשות עם מטוס C-47; המגדל השיב שאין שם מטוסים, שידר אזהרה "בעיוור", ושני ההחזרים פנו מיד. עוד הוא מתאר מקרה ליד סנדי הוק ופורט מונמות' בניו ג'רזי שבו טייסי T-33 רדפו אחרי דיסקה, ותחנות מכ"ם מדדו מהירויות של עד 3,500 מייל לשעה; בבדיקה התברר שהטייסים ראו כדור פורח גדול ששוגר מפורט מונמות', ושהמפעילים, ברובם סטודנטים, התבלבלו בזמן הדגמה לקולונלים.
מושב השאלות
הקצין הנוסף מסכם שה-800 הם רק חלק מהתצפיות, ומביא מקרה ששמע מאנשי פיקוד האוויר האסטרטגי (SAC): במהלך הפצצת ניסוי במכ"ם ליד סנט לואיס נראה עצם בגובה 48,000 רגל, כשה-B-29 טס ב-25,000, ירד במסלול התנגשות בקצב של כ-1,000 מייל לשעה, פנה פעמיים ונעלם. הוא מעלה גם את הקשר עם מכון באטל (Battelle Memorial Institute), קבלן של חיל האוויר, שאמור לספק מומחים לפי הצורך ושירות גזירי עיתונות. בהמשך הדברים נאמר שכ-60% מהמקרים הוסברו בוודאות, כ-20% אולי מטוס, כדור פורח או מטאור, וכ-20%, כמו הכדורים הירוקים והאורות, ללא תשובה.
עוד עולה במושב שיש הנחיה של מטה חיל האוויר לנוהל דיווח, שנחשבה חלשה, ושהנחיה חדשה תואמה ונשלחה לאישור. נשאלה שאלה על משמר המשקיפים הקרקעי, שבו כ-100,000 איש, ורופלט השיב שהצוות חושש שהתרעה לציבור כה רחב תעורר שוב התרגשות. הוא מספר שכתבה במגזין Life תתפרסם "בעוד שבוע מיום שישי הקרוב", בשיתוף עם חיל האוויר ועל בסיס עובדתי, ושמגזין True מכין כתבה "בכיוון ההפוך" מאת סופר מדע בדיוני. בתשובה לשאלה על מקרה מנטל (Mantell) בקנטקי נאמר שלפי הדו"ח הרשמי, שבו הוא נוטה להאמין, הטייס טיפס בלי חמצן ואיבד הכרה, ושמה שרדף אחריו היה כנראה נוגה או כדור Skyhook של ג'נרל מילס. לגבי הסיווג, הפרויקט כולו מסווג "חסוי" ויש כוונה להוריד את פרטי התצפיות ל"מוגבל", למעט נושאים כמו תחנות מכ"ם ודוחות רקע על המדווחים.
פרטים בולטים
- כ-800 מקרים בתיק, מהם כ-2% מתיחות וכ-20% ללא הסבר.
- המדידה היחידה בידי חיל האוויר, לדברי רופלט: 30 מעלות בשנייה, מאורות לאבוק.
- הסטודנט שצילם את אורות לאבוק סירב לחזור בו גם כשהוצעה לו חסינות מפרסום.
- בהולומן נמדדו כ-150,000 רגל וכ-3,500 מייל לשעה, בהסתייגות.
- קבוצות אורות במבנה הן רק 0.6% מהדיווחים, אך ממקורות טובים.
- תוכנית למצלמות עם סריג עקיפה לשומרים ולמצלמות המחוברות לאנטנות מכ"ם.
- מקרה פורט מונמות' התברר ככדור פורח ובלבול של מפעילי מכ"ם סטודנטים.
מה לא נמצא במסמך
התמליל אינו מציין תאריך, מקום או זהות הקהל, ואלה מופיעים רק במטא-נתונים של war.gov. ההקלטה מתחילה באמצע משפט, חלקים ממנה מסומנים "לא נשמע", ושם המקום של מקרה ה-GCA משובש. התרשימים והתצלומים שהוצגו אינם חלק מהמסמך. שמו של הקצין השני אינו מצוין ליד דבריו, ונראה מהקשר שזה קולונל קירקלנד. בכותרת ובתיאור הרשמי רופלט מכונה "סרן", אבל בתמליל עצמו הקצין השני מכנה אותו "לוטננט רופלט". אין במסמך מסקנה על טבע התופעות.
מונחים
- OSI: משרד החקירות המיוחדות של חיל האוויר.
- GCA: מכ"ם הנחיית נחיתה מהקרקע.
- SAC: פיקוד האוויר האסטרטגי.
- תיאודוליט: מכשיר למדידת זוויות, שבגרסת הקולנוע מצלם את העצם שאחריו הוא עוקב.
// תוכן המסמך - תרגום
משרד תת-שר המלחמה
5000 Defense Pentagon
וושינגטון די.סי. 20301-5000
מודיעין וביטחון
תמליל הרצאה של סרן אדוארד ג'. רופלט, 1952
מסמך זה הוא תמליל של הרצאה שנשא סרן אדוארד ג'. רופלט במרץ 1952, ובה פרש את החקירה המאורגנת-מחדש של חיל האוויר האמריקאי בנושא עצמים מעופפים בלתי מזוהים (UFO). ההרצאה מציגה מראש שיטות טכניות עתידיות, כגון צילום באמצעות סריג עקיפה וסנכרון מצלמות עם מסכי מכ"ם, ששולבו לאחר מכן ב-Project Blue Book - תוכנית של חיל האוויר האמריקאי שפעלה בין 1952 ל-1969 וחקרה את טבעם ומקורם של עב"מים. רופלט מסביר שמתוך כ-800 מקרים היסטוריים שבחן חיל האוויר, כ-20% נותרו בלתי מוסברים לאחר ניתוח טכני. הדיווחים הבלתי פתורים הגיעו מאנשי צבא אמינים, מטייסים מסחריים ומצופים טכניים מוסמכים אחרים. הוא מצביע על ריכוזים גאוגרפיים של דיווחים סביב מתקנים רגישים לביטחון הלאומי ולנשק גרעיני (ובהם לוס אלמוס, אלבקרקי והמעבדה הלאומית אוק רידג'), ומציין מאפיינים חריגים חוזרים, ובהם טיסה שקטה במהירות גבוהה וגילויי מכ"ם שהצביעו על מהירויות אוויר בלתי מאומתות של בין 1,000 ל-3,500 מייל לשעה. רופלט מדגיש שחיל האוויר לא מצא ראיות חותכות לטבען או למקורן של התופעות, ומעמיד בחזית את הצורך הביטחוני-לאומי במאמץ שיטתי לאיסוף נתונים פיזיקליים כדי להעריך טוב יותר את התצפיות הללו.
תחילת התמליל.
מדיה זו הוסר ממנה הסיווג בהתאם לצווים הנשיאותיים, לחוקים ולתקנות החלים.
(בדיקת הקלטה) ...כל האנשים הטובים לבוא לעזרת ארצם. עכשיו הזמן לכל האנשים הטובים לבוא לעזרת ארצם. עכשיו הזמן לכל האנשים הטובים...
(בדיקת הקלטה) ...פניתי אליהם בקול, ישירות אל המיקרופון, כשפי מרוחק מהמיקרופון כ-15 אינץ'. אני מצפה שהדובר יפיק בערך עוצמה כזו. ועכשיו, כמו קודם, אסתובב לאט ואפנה את דבריי אל הלוח. זה מה שאני עושה כעת - מדבר ישר אל הלוח כאילו אני משרטט תרשימים. עכשיו אסתובב שוב לאט כדי לפנות אל הקהל. אני מרוחק מהמיקרופון מרחק גדול מעט יותר, כאילו אני נשען מעט לאחור.
(בדיקת הקלטה) ...לשחק סביב האפס, זו הרמה הרצויה. אם, למשל, נוריד את ההגבר... עכשיו, עכשיו. אז אתם רואים שזה כמעט פתוח לגמרי וזה יקלוט כל דבר בחדר. תראו איך זה קופץ ו... עכשיו בואו נראה אם נשמיע את זה.
(שיחה)
• "אני לא שומע אותך."
• "יש כבר משהו על הסרט הזה?"
• "כן, יש כמה דברים על הסרט."
• "למה שלא תגיד משהו?"
• "...החלו להופיע בערך ב-1947. ייתכן שאתם מכירים אותם במידה מסוימת בעקבות העיתו…"
+ // המקור באנגלית
// Excerpt (first ~3,000 chars)
OFFICE OF THE UNDER SECRETARY OF WAR
5000 DEFENSE PENTAGON
WASHINGTON, DC 20301-5000
INTELLIGENCE
AND SECURITY
Transcript of a Presentation by Captain Edward J. Ruppelt, 1952
This document is a transcript of a March 1952 presentation by Captain Edward J. Ruppelt
outlining the U.S. Air Force’s reorganized investigation into unidentified flying objects (UFOs).
The presentation previews prospective technical methodologies, such as diffraction-grating
photography and radar-scope synchronization, that were subsequently incorporated into Project
Blue Book, a U.S. Air Force program active from 1952 to 1969 that investigated the nature and
origin of UFOs. Ruppelt explains that out of approximately 800 historical cases reviewed by the
Air Force, approximately 20% remained unexplained after technical analysis. These unresolved
reports were sourced from credible military personnel, commercial pilots, and other qualified
technical observers. He highlights geographic report concentrations around sensitive national
security and nuclear weapons installations (including Los Alamos, Albuquerque, and Oak Ridge
National Laboratories) and notes recurring anomalous characteristics, including silent high-
speed flight and radar detections indicating unconfirmed air speeds between 1,000 and 3,500
miles per hour. Emphasizing that the Air Force found no conclusive evidence regarding the
nature or origin of the phenomena, Ruppelt underscores the national security need for a
systematic physical data collection effort to better evaluate these sightings.
Beginning of transcript.
This medium has been declassified in compliance with applicable executive orders, statutes, and
regulations.
(Recording test) ...for all good men to come to the aid of their country. Now is the time for all
good men to come to the aid of their country. Now is the time for all good men...
(Recording test) ...addressing them was by voice straight at the microphone and my mouth
separated from the microphone by a distance of about 15 inches. I expect that the speaker will
put out approximately this volume. And I will now, as before, turn around slowly and address my
words toward the blackboard. This I am now doing, talking straight into the blackboard as if I
were drawing some diagrams. I'm then going to turn around slowly again now to face the
audience. I am separated from the microphone by a somewhat greater distance, as if I were
slightly leaning backwards.
(Recording test) ...play around the zero, that's the desirable level. If, for example, we turn the
gain down... Now, now. So you see it's just about wide open and that'll pick everything in the
room up. See how it jumps and is... Now let's see if we play it back.
(Conversation)
e "TI can't hear you."
e "Ts there anything already on that tape now?"
e "Yeah, there are a few things on the tape."
e "Why don't you say something?"
e "...begin to appear in about 1947. You're possibly familiar with them to a certain extent
following the newspap…
// Full OCR
// עוד ממהדורה 06