DOW-UAP-D175, הערכה עצמית של BAASS בנוגע ליכולות ניתוח UAP, נובמבר 2010

"Summary Report on BAASS UAP Analysis Capabilities" (דו"ח מסכם על יכולות ניתוח UAP של BAASS) הוא דו"ח של כ-140 עמודים, מתוארך 23 בנובמבר 2010, שכתבה Bigelow Aerospace Advanced Space Studies (BAASS), הקבלן של סוכנות המודיעין הביטחוני (DIA) בתוכנית AAWSAP. הדו"ח מציג את כוח האדם, ציוד השטח, מאגרי הנתונים ובעיקר את כלי המידול ההנדסי של החברה, ומדגים אותם בכמה "מקרי מפתח": אירוע ה"טיק טק" של קבוצת נושאת המטוסים נימיץ מנובמבר 2004, עצם דמוי דיסקה הנכנס למים, ועצם כדורי במקרה שאג הרבור בקנדה מ-1967. חלק ניכר מהעמודים הם תרשימי סימולציה וקובצי קלט של תוכנת ANSYS.

רקע

לפי הדו"ח, משרד ההתרעה הביטחוני (Defense Warning Office) של DIA התקשר עם BAASS בחוזה HHM402-08-C-0072 כדי להקים, לאייש ולצייד ארגון חדש שיבחן את האיום על הביטחון הלאומי מצד טכנולוגיה תעופתית-חללית מתקדמת. הדו"ח מציין את התקופה "בין 2008 ל-2010", כלומר עד מועד כתיבתו; לפי התיאור הרשמי, AAWSAP כולה פעלה בין 2008 ל-2012. התיאור הרשמי מציין גם שהמסמך נועד, ככל הנראה, לא רק לתאר יכולות אלא גם לחזק את הטיעון בעד המשך BAASS ו-AAWSAP, והניסוח בדו"ח תואם זאת: BAASS מוצגת כמי שמחזיקה במערך החיישנים הניידים "המקיף ביותר", במאגר הנתונים "הכולל ביותר בעולם" על התנהגות UAP, ובשיטות חישוב "ברמה עולמית", ואחת ממטרות הדו"ח, כלשונו, היא להראות ש-BAASS "בדרך להיות הכוח המוביל" בתחום.

מה כתוב במסמך

המסמך נפתח בשער (שמופיע פעמיים), בתוכן עניינים, ברשימה של 113 איורים ושל 5 טבלאות. מבנהו: תקציר מנהלים; מבוא (היסטוריה, שנים-עשר תחומי הטכנולוגיה, כוח אדם וציוד); סוגי UAP שנצפו; פתרונות אנליטיים ונומריים למקרה ה"טיק טק" ולעצמים כדוריים; סיכום; מקורות; רשימת ראשי תיבות; ושלושה נספחים.

תקציר מנהלים

התקציר סוקר דיווחים לאורך הדורות על אורות מהבהבים ועל עצמים גליליים, דמויי סיגר, כדוריים, עדשתיים, משולשים ואליפטיים, וקובע ש"רבים, אך לא כולם" מהם ניתנים אולי להסבר כתופעות טבע או כטכנולוגיה תעופתית לא מוכרת. לטענת הדו"ח, המחקרים הממשלתיים מסוף שנות הארבעים ועד 1970 בערך היו "שטחיים וחסרי קפדנות", ומאז, בהיעדר מימון, התחום התאפיין בניתוח חפוז ובאיסוף נתונים חובבני. מוזכרים אירועי "הרצועה הצפונית" (Northern Tier) בשנות השישים והשבעים, שבהם נצפו עצמים שקטים מרחפים מעל מתקנים צבאיים שהחזיקו נשק גרעיני, ובפרט דיווח ממרץ 1967 על השבתה בו-זמנית של כמה טילים בזמן ש-UAP ריחף לכאורה בקרבת מקום. לפי הדו"ח, אם האירוע אמיתי, היו לו השלכות ביטחוניות. עוד מוזכרים דיווחים על עצמים תת-ימיים לא מזוהים (USO) שנעו ואיצו מתחת למים בלי מערבולות או סימני קוויטציה.

BAASS מתוארת כארגון מחקר לזיהוי, הערכה ורכישה של טכנולוגיות חדשות: מערכות הנעה, ננו-חיישנים בחלל, בדים פיאזואלקטריים ובדי ננו-חוטים, ביצועי אדם, חמקנות פלזמה ונשק אנרגיה מכוונת. החזון המוצהר הוא לזהות ולרכוש טכנולוגיות פורצות דרך עד 2050, ולהפוך לגורם מרכזי בהנעה, בקרה, גילוי ומעקב, חמקנות ואנרגיה מכוונת. כבר בתקציר מוצג אירוע ה"טיק טק" כעצם לבן "באורך 40 רגל" שתיארו ארבעה אנשי צוות של F/A-18F, ומוכרזות הסימולציות שיוצגו בהמשך.

היסטוריה של חקר התופעה

סעיף 2.1 הוא סקירה כרונולוגית. היא פותחת בתצפית של 24 ביוני 1947 ליד הר ריינייר שבמדינת וושינגטון, שבה נראתה שרשרת של תשעה עצמים; שם העד הושחר, ומצוטט תיאורו שהעצמים טסו "כמו צלחת שמקפצים על פני המים", שממנו נולד הכינוי "צלחת מעופפת". מוזכרים דיווחי טייסים מסוף שנות הארבעים וההתרסקות "לכאורה" ליד רוזוול שבניו מקסיקו בתחילת יולי 1947, ואחריהם "כדורי האש הירוקים" מעל ניו מקסיקו, שגברו עד דצמבר 1948 ונראו בעיקר מעל מתקנים ממשלתיים רגישים, ובהם כנראה המעבדות הלאומיות סנדיה (קריאה לא ודאית). מומחה מטאורים, ששמו הושחר, צפה בעצמו בכדור אש ב-12 בדצמבר 1948 והסיק שמדובר בעצמים "מובנים" ולא בתופעה אטמוספרית. באפריל 1950 הוקם פרויקט טווינקל (Project Twinkle), רשת תחנות תצפית שלא פתרה את התעלומה ופורקה באותה שנה.

הסקירה מצטטת מזכר של חיל האוויר מספטמבר 1947, שחותמו הושחר, שלפיו "קצב טיפוס קיצוני, תמרון (במיוחד בגלגול) ותנועה שיש לראות בה התחמקות" מעידים שחלק מהעצמים נשלטים "ידנית, אוטומטית או מרחוק"; המזכר המליץ על מחקר מפורט. לאחר מכן: פרויקט סיין (Project Sign, תחילת 1948 עד תחילת 1949), שאנשיו נטו להשערה החוץ-ארצית והפיקוד הבכיר דחה אותה, ודו"חו הסופי קבע שאי אפשר לאשר או להפריך את קיום הצלחות; פרויקט גראדג' (Project Grudge, פברואר 1949 עד מרץ 1952), עם 22% מקרים לא מזוהים, 69% מזוהים ו-9% חסרי מידע; ופרויקט בלו בוק (Project Blue Book) מבסיס רייט-פטרסון שבאוהיו, החל ממרץ 1952, שבחן כ-15,000 אירועים במשך שבע-עשרה שנה, 701 מהם "לא מזוהים". הדו"ח מזכיר גם פאנל מדעי שכינס ה-CIA בינואר 1953 ושלדבריו "דגל במסע להפרכת" העב"מים, ומענק של 313,000 דולר שהעניק המשרד למחקר מדעי של חיל האוויר מ-1 בנובמבר 1966 לצוות באוניברסיטת קולורדו, שמסקנתו "השנויה במחלוקת" הייתה שאין טעם במאמץ מחקרי גדול. הדיווח הפומבי האחרון לבלו בוק התקבל ב-17 בדצמבר 1969, והפרויקט נסגר רשמית ב-30 בינואר 1970.

תחומי הטכנולוגיה, כוח האדם והציוד

סעיף 2.2 מונה את שנים-עשר תחומי הטכנולוגיה של BAASS: עילוי, הנעה, בקרה, ייצור אנרגיה, "העתקה מרחבית-זמנית" (Spatial Temporal Translation), חומרים, תצורה ומבנה, הפחתת חתימה, ממשק אדם, השפעות על האדם, חימוש ותחומים היקפיים. תחומי המחקר כוללים דינמיקת זורמים חישובית, מעבר חום, הנדסה גרעינית, אלקטרומגנטיות, פיזיקה תיאורטית, ביולוגיה וכימיה, והעבודה כוללת כתיבת קוד, ניסויים, בדיקות חומרים ואבות טיפוס.

סעיף 2.3 מציין שרוב העובדים עבדו בעבר במשרד האנרגיה ובמשרד ההגנה, ושעל ANSYS Workbench נאמר ש"למיטב ידיעתנו" יכולת כזו לא נוצלה ב"64 שנות ההיסטוריה של חקר העב"מים". הדו"ח מפרט את ציוד השטח פריט אחר פריט: שתי מצלמות Canon 5D MK II, מצלמת Sony A350, שלוש מצלמות וידאו של Sony ב-1080i, ארבע מצלמות Handycam, שבעה משקפי ראיית לילה ATT PVS-7, מצלמה תרמית Oasys UTM, מכשירי GPS של Garmin, שני מדי טווח לייזר Leica Rangemaster 1200 (עד 1,500 מטר), זרקורים (קריאה לא ודאית: כנראה זרקורי IR) ואריזות לחומרים מסוכנים. לאבטחת המתקנים נרכש ציוד נגד-האזנה (TSCM), ובו OSCOR 5000E, והצוות הוכשר בידי Research Electronics International בקוקוויל שבטנסי. הציוד המדעי כולל מיקרוסקופים, מנתח XRF מדגם Niton XL3t לניתוח יסודות באתר, מד מינון Colibri TTC לקרינת אלפא, בטא וגמא, ומנתחי ספקטרום לשדות מגנטיים וחשמליים בתדרים מ-1 הרץ עד 9.4 גיגה-הרץ. החומרה: שרת Hewlett Packard עם שתים-עשרה ליבות ו-48GB זיכרון.

מחסן הנתונים נקרא Project CAPELLA. הוא מבוסס על "מודל שש השכבות" של AAP Person 5 ו-AAP Person 58 ומאגד אחד-עשר מאגרים, ארבעה פעילים ושבעה סגורים, ש"מעולם לא נותחו יחד": בהם NIDS (בטקסט "NIOS", קריאה לא ודאית), מאגר טייסים, סיין/גראדג'/בלו בוק, UFOCAT, מערכת התיקים של MUFON, פרויקט קולארס (Colares), השחרורים הקנדי והבריטי, מאגר BAASS, מאגר "חוות יוטה" (Utah Ranch) ומאגר "השפעות שלאחר חוות יוטה". שש השכבות הן פיזיקלית, "אנטי-פיזיקלית" (דפוסים הסותרים את הפיזיקה המודרנית), פסיכולוגית, פיזיולוגית, "פסיכית" ותרבותית. לפי הדו"ח בוצעו ניתוחים סטטיסטיים לשלושה מאגרים, ובחוות יוטה חיפשו דפוסי עיתוי של פעילות חריגה כדי לשפר את הגילוי.

סוגי UAP שנצפו

סעיף 3 מזכיר מהנדס אווירונאוטי של NASA שחילץ פרמטרים מספריים ממקרי מפתח, ומדען מחשב (AAP Person 5) שאמד הספק אופטי מתוך דיווחים. איור 1, "דפוס העב"ם", מסכם צורות שחוזרות בתצפיות. BAASS מודה ש"מספר ניכר, אולי רוב" הדיווחים הם זיהוי שגוי של פלטפורמות מתקדמות, וחלק מדיווחי המשולשים השחורים והצלחות אולי הוסברו במטוסי SR-71, F-117, B-2 ו-X-45A. הסעיף נקטע באמצע משפט.

אירוע ה"טיק טק" (נובמבר 2004)

סעיף 4.1 נשען, לדבריו, על דו"ח חקירה של אנשי DIA שהשתמשו במונח "כלי טיס אווירי חריג" (AAV). בערך בין 10 ל-16 בנובמבר 2004 התאמנה קבוצת נושאת המטוסים נימיץ מול החוף המערבי לקראת פריסה בים הערבי. הסיירת USS Princeton גילתה כמה פעמים עצמים שירדו "מהר מאוד" מכ-60,000 רגל לכ-50 רגל בתוך שניות, ריחפו וחזרו להסתלק. מפעיל מכ"ם, ששמו הושחר ושצבר 17 שנות ניסיון בבקרת אש בסיירות Aegis, העיד שהעצמים נכנסו לנפח הסריקה של מכ"ם AN/SPY-1 מגובה של יותר מ-60,000 רגל עם "מאפיינים של טיל בליסטי", ושמחשב המכ"ם, שהוגדר ליירוט מטוסים, סינן אותם כרעש; הם התגלו שלוש פעמים במשך השבוע מול חופי ארה"ב ומקסיקו.

ב-14 בנובמבר נטלה Princeton את השליטה בזוג F/A-18F שחזר מאימון והנחתה אותו אל המגע. לפי עדות צוות המטוס המוביל, שנשא רק שני טילי אימון AIM-9M (CATM-9), החיישנים לא הראו דבר, והסימן הראשון היה הפרעה במים: "גלים מקציפים וקצף, כמעט כאילו המים רותחים". מעליה ריחף עצם "כמו הריייר", בצורת ביצה מוארכת או "טיק טק" עם ציר אופקי מובחן, באורך כ-46 רגל: "לבן מלא, חלק, בלי קצוות... בלי תאי מנוע, בלי עמודי תלייה, בלי כנפיים". לשאלה אם זהר השיב: "אף אחד מהשניים, הוא נראה כאילו יש לו מעטפת לבנה מצופה סוכר, כמעט כמו לוח מחיק". ניסיון נעילה במערכת הכיוון שבקסדה נכשל. הדו"ח מציין שעדותו שונה מזו של איש צוות אחר, ששמו הושחר, שלפיה העצם נע בגובה של כ-500 עד 1,000 רגל בכ-500 קשר. כשהמטוס ירד לעברו, העצם נראה "כמזהה אותנו", ההפרעה במים פסקה, והוא עלה במהירות על-קולית; מפעיל המכ"ם דיווח "לא תאמין, הוא בנקודת ה-CAP שלך", כלומר בנקודת המפגש שבקצה הדרומי של אזור האימונים, בכ-24,000 רגל. העד מסר שהמטוסים היו חדשים ותקינים לחלוטין ושלא חש תחושות חריגות.

טייס שלישי, שהוזעק בלי חימוש (כנראה AAP Person 9, קריאה לא ודאית), לא ראה את העצם ולא את המטוסים האחרים, אך טס מעל הפרעה כמעט עגולה בקוטר 50 עד 100 מטר בים רגוע, שהזכירה לו "משהו שצולל במהירות כמו צוללת או ספינה שוקעת". הדו"ח כותב ש"ייתכן שההפרעה נגרמה בידי AAV שהיה 'מוסווה' או בלתי נראה לעין". אחרי הנחיתה בנימיץ שאלו אותו במרכז המודיעין של הנושאת (CVIC) אם ראה את "הטיק טק העל-קולי".

בגיחה השנייה של טייסת VFA-41, בסביבות 1500L, גילה המכ"ם עצם 30 עד 40 מייל ימי דרומית למטוס, אך כל ניסיון לנעול עליו נכשל בלי סימני שיבוש, "פשוט נראה שהמכ"ם לא מצליח להתמודד". ה-FLIR הראה עצם נייח (איורים 9-10) עד שיצא משדה הראייה. העד הדגיש שאינו יכול לאשר שזה אותו עצם ושמעולם לא ראה אותו בעין. לדבריו אנשי ה-CVIC ניסו לאסוף את הקלטותיו והוא סירב, הוכנו עותקים ומערכת אחת נמסרה למודיעין, והוא לא התבקש לחתום על הסכם סודיות.

איש צוות לשעבר בצוללת USS Louisville, ששמו הושחר, מסר שלא היו אז מגעי סונאר לא מזוהים, ושתרגיל הירי החי שהתקיים לא התאים לפרופיל הטיסה של העצם. "הערכות המפתח לפי דו"ח DIA": ה-AAV אינו כלי טיס מוכר של ארה"ב או של מדינה זרה; הפגין חמקנות בכמה תחומי מכ"ם, ביצועים אווירודינמיים בלי משטחי היגוי נראים, והנעה מתקדמת בלי חתימה נראית; ו"ייתכן" שהיה בלתי נראה לעין ושפעל מתחת למים בלי להתגלות.

החישובים והסימולציות

סעיפים 4.1.1-4.1.2 מחשבים מהירויות ותאוצות בהנחה שהעצם ירד מ-60,000 רגל לגובה פני הים במשך 0.5 עד 10 שניות. רוב הערכים נעים בין משטר על-קולי גבוה למהירות כניסה לאטמוספרה. ל-5 שניות, למשל, מתקבלת מהירות ממוצעת של 12,000 רגל לשנייה (8,182 מייל לשעה, מאך 10.7) והאטה של 75 g, ולפי הדו"ח טייס אנושי היה שורד זאת רק עם "מניפולציה כלשהי של התאוצה".

סעיפים 4.1.3-4.1.4 מדמים ב-ANSYS CFX זרימה דחיסה סביב מודל "טיק טק" וסביב גליל ישר בקנה מידה 1/6, בטמפרטורת אוויר של 223 קלווין, בגובה ממוצע של 30,000 רגל ובמהירויות 100 עד 1,500 מייל לשעה. מ-700 מייל לשעה מופיעים גלי הלם מנותקים, ב-1,100 מייל לשעה עולה הטמפרטורה גם בצדדים ובשובל, ולא נמצא הבדל משמעותי בעילוי בין הצורות. לפי הדו"ח זהו "ככל הנראה הראשון מסוגו" בחקר UAP, וספק אם הטייסים היו חשים בגל הלם. סעיפים 4.1.5-4.1.7 מדמים דיסקת פלדה שיורדת ב-5 מטר לשנייה מכ-10 רגל מעל המים, עם אנימציות של לחץ ואדוות, ומציעים להרחיב בעתיד למגנטוהידרודינמיקה ולהשפעות על רקמת אדם לשם "הנדסה לאחור של טכנולוגיית UAP".

סעיף 4.2 עוסק בעצמים כדוריים. מקרה שאג הרבור (Shag Harbour) שבנובה סקוטיה, 1967: אורות כתומים שהוטו בכ-45 מעלות ונכנסו למים, אור צהוב שנע במים, לפחות 11 עדים ששמעו שריקה ופיצוץ, ומשמר החופים הקנדי שמצא רק קצף. בהנחה ש-USO פועל על "מערכת מונעת תדר", בוצע ניתוח אקוסטי הרמוני לכדור בקוטר 10 מטר ב-1,000, 5,000 ו-10,000 הרץ, ונמצא שהלחצים האקוסטיים מתפשטים הרחק ודועכים לפי חוק הריבוע ההפוך, כך שספינות וצוללות עשויות לזהותם. אחר כך מתוארות יכולות ANSYS לחמקנות, ללוחמה אלקטרונית ולאנרגיה מכוונת, ומודל חתך מכ"ם של כדור מתכתי בקוטר 10 מטר עם ציפוי דיאלקטרי של מטר אחד ב-300 מגה-הרץ, שנתן חתך מנורמל של כמינוס 6.48 ומינוס 6.64 dB.

סיכום, ראשי תיבות ונספחים

פרק 5 חוזר על כך ש-BAASS הוקמה ב-2008, שחלק גדול ממשימתה הוא לחקור UAP ו-USO ולהפיק הערכת איום, ושבנתה את "מחסן הנתונים הגדול בעולם" על ביצועי UAP. הוא מתאר מחקר באבות טיפוס של רכיבי הנעה לא קונבנציונלית לכלים שיפעלו באוויר, מתחת למים ובחלל, ומסתיים בטענה שידיעותיה "מובילות לקפיצות קוונטיות בטכנולוגיה". אחריו מקורות ורשימת ראשי תיבות. נספח I מביא קובצי קלט של המודל האקוסטי ושל מודל חתך המכ"ם, ונספחים II-III הם תרשימי קווי גובה של לחץ, טמפרטורה ומספר מאך ל"טיק טק" ולגליל, שמהם נותרו ב-OCR בעיקר הכיתובים.

פרטים בולטים

• לפי חישובי הדו"ח לירידת ה"טיק טק" מ-60,000 רגל לפני הים: ב-5 שניות זו מהירות ממוצעת של מאך 10.7 והאטה של 75 g.
• מפעיל המכ"ם ב-Princeton העיד שהמחשב סינן את המגעים כרעש כי הם התנהגו "כמו טיל בליסטי".
• הטייס תיאר את העצם כ"מעטפת לבנה מצופה סוכר, כמעט כמו לוח מחיק".
• טייס בגיחה השנייה סירב למסור את הקלטותיו לאנשי המודיעין בנושאת, ולבסוף נמסר עותק אחד.
• מחסן הנתונים Project CAPELLA מאגד אחד-עשר מאגרים, בהם מאגר "חוות יוטה" ומאגר "השפעות שלאחר חוות יוטה", ומסווג תצפיות לשש שכבות, כולל "פסיכית".
• בפרויקט בלו בוק נבחנו לפי הדו"ח כ-15,000 אירועים, 701 מהם לא זוהו.
• ציוד השטח כולל מנתח XRF לניתוח יסודות באתר ומד קרינה לאלפא, בטא וגמא.
• מקרה שאג הרבור מ-1967 שימש בסיס למודל אקוסטי של כדור בקוטר 10 מטר מתחת למים.

מה לא נמצא במסמך

• שמות כמעט כל האנשים הושחרו בקוד 1843(a)(2): העדים, הטייסים, מפעיל המכ"ם, איש הצוללת, מומחה המטאורים, חותם מזכר 1947, וכן שם פאנל ה-CIA ושם מחקר העב"מים שבחן את שאג הרבור. אחרים מופיעים בתוויות כינוי.
• עמודים 22-24 (איורים 2-7) ועמוד 30 חסרים ב-OCR, וחלק מתחילת עמוד 26 נראה חסר. סעיף 3 נקטע באמצע משפט.
• רוב האיורים, המשוואות ותרשימי הנספחים מופיעים רק ככיתובים, בלי נתונים קריאים. בתוכן העניינים שם המקרה משובש ("TAG TAG").
• סתירות פנימיות: בתקציר העצם "באורך 40 רגל" ובסעיף 4.1 "כ-46 רגל"; ושתי עדויות הצוות על גובה העצם ומהירותו שונות זו מזו, כפי שהדו"ח עצמו מציין. בטבלת חתך המכ"ם הערכים מסומנים בטעות "pressure".
• הדו"ח אינו מציג את דו"ח ה-DIA המקורי שעליו הוא נשען, ואת הקלטות ה-FLIR עצמן.

מונחים

• BAASS - Bigelow Aerospace Advanced Space Studies, הקבלן של AAWSAP.
• AAV - כלי טיס אווירי חריג, המונח שבו השתמשו חוקרי DIA.
• USO - עצם תת-ימי לא מזוהה.
• FLIR - מערכת הדמיה תרמית קדמית במטוס.
• CVIC - מרכז המודיעין של נושאת המטוסים.
• ANSYS - תוכנת מידול הנדסי באלמנטים סופיים; CFX הוא מודול זרימת הזורמים שלה.
• RCS - חתך מכ"ם, מדד לגודל שבו עצם נראה במכ"ם.
• TSCM - ציוד ונוהלי נגד-האזנה.