NASA-UAP-D017, תחקיר מקדים של צוות Gemini 4, חלק II, 1965

המסמך הוא תמליל מקדים של החלק השני של תחקיר צוות הטיסה Gemini 4 (GT-4), שהוכן בידי ענף פעולות החללית באגף תמיכת צוותי הטיסה של NASA ותאריכו 18 ביוני 1965. הוא מבוסס על הקלטות קול של התחקיר שנערך על סיפון ספינת החילוץ USS Wasp ב-9 ביוני 1965, ובו עוברים שני האסטרונאוטים, ג'יימס מקדיוויט (James McDivitt) ואדוארד וייט (Edward White), נושא אחר נושא על מערכות החללית, הבדיקות, התצפיות, הניסויים, התכנון והאימונים. המסמך נכלל בארכיון בזכות פרק 10.0, "תצפיות חזותיות", שבו מתארים השניים את מה שראו מחוץ לחללית, ובהם תופעת אור לילית שמקדיוויט תיאר כ"קווי אור מקבילים" שעלו מכדור הארץ.

רקע

Gemini 4 הייתה הטיסה המאוישת השנייה בתוכנית ג'מיני של NASA, משימה של כארבעה ימים ביוני 1965, שבמהלכה ביצע וייט את הפעילות הראשונה של אסטרונאוט אמריקאי מחוץ לחללית (EVA). מקדיוויט היה מפקד הטיסה ווייט הטייס. לפי הקדמת המסמך, התחקיר החל על ה-USS Wasp ב-9 ביוני 1965 והסתיים במרכז החלליות המאוישות (Manned Spacecraft Center) ב-12 ביוני. תמליל מקדים של החלק הראשון, שתיאר את המשימה מנקודת מבט מבצעית, פורסם ב-16 ביוני 1965; החלק הזה הוא המשך התחקיר לפי "מדריך התחקיר", פרק אחר פרק. ההקדמה מסבירה שהצורך הדחוף של אנשי ניתוח המשימה בתמליל מנע עריכה יסודית, ששגיאות יתוקנו בהמשך ושתמליל רשמי יפורסם מאוחר יותר.

הטקסט כתוב כדיאלוג, וכל קטע דיבור מסומן בשם המשפחה של הדובר. אין בו משתתפים נוספים מלבד שני האסטרונאוטים.

מה כתוב במסמך

המסמך נפתח בעמוד שער שכותרתו "PRELIMINARY GT-4 FLIGHT CREW DEBRIEFING TRANSCRIPT, PART II", עם חותמת הסרת סיווג, אזהרת חוק הריגול (Title 18, סעיפים 793 ו-794), סימון "Group 4: Downgrade at 3 year intervals, Declassified after 12 years" והודעה על פטור אפשרי לפי חוק חופש המידע ועל הנחיית המדיניות של NASA מספר 1382.2. לאחר מכן באים ההקדמה ותוכן עניינים, ואחריהם שבעה פרקים: 8.0 תפעול המערכות, 9.0 בדיקות מבצעיות, 10.0 תצפיות חזותיות, 11.0 ניסויים, 12.0 תכנון לפני המשימה, 13.0 בקרת המשימה ו-14.0 אימונים. חותמת CONFIDENTIAL מופיעה בראש עמודים רבים.

פרק 8.0 - תפעול המערכות

פלטפורמת האינרציה (8.1). מקדיוויט מסביר שהשלב החשוב הוא "כליאת" (caging) הפלטפורמה. לדבריו ביום אפשר היה לכלוא אותה בדיוק של פלוס-מינוס 3 עד 4 מעלות בכל הצירים, ובלילה, בהטיית החללית כלפי הקרקע כדי לראות את תנועת הנוף, בדיוק של פלוס-מינוס 10 מעלות. שניהם מסכימים שבלילות חשוכים ייחוס לכוכבים בלבד בציר הסבסוב היה "כמעט בלתי אפשרי". קצב המסלול שהוזן בחללית התאים למסלול מעגלי של 60 מייל ימי. מקדיוויט מודה שבשניים וחצי עד שלושה הימים הראשונים לא סמך על הפלטפורמה, שכובתה מוקדם, ורק כשהופעלה מחדש ביום השלישי והתאימה לגישות שנראו מהחלון נבנה הביטחון.

מערכת התמרון והגישה במסלול (OAMS, 8.2). מד הכמות ירד ל-70 אחוז אחרי שעת המרדף אחרי שלב המאיץ, נשאר ימים על 59-60 ובסוף עמד על כ-43 אחוז; הצוות חסך בדלק במכוון. מצב Pulse הוגדר "המצב הטוב ביותר" למסלול. מצב סורק האופק (Horizon Scan) היה "עצבני" בזריחה ובשקיעה כשהסורק כוון בטווח של כ-45 מעלות מהשמש, והירח לא השפיע. באחת התקלות ניסה וייט לסבסב והחללית התגלגלה, כי מפסק זרם הוזז, לדברי מקדיוויט כנראה ברגליו של וייט. בלימת ה-OAMS נמשכה 2 דקות ו-40 שניות, 127 רגל לשנייה.

מערכת בקרת הכניסה (RCS, 8.3). וייט ניהל יומן טמפרטורות שהראה ירידה הדרגתית לכ-63-64 מעלות וכשמונה סדרות של נורות חימום שהתחלפו בין טבעת A לטבעת B כל כ-15 דקות; הם הסיקו שלא הייתה תקלה של ממש. בזמן הבלימה לא סטו יותר ממעלה אחת מהגישה הנדרשת.

בקרת הסביבה. בתא נמדדו פעם 100 מעלות בהקפה הראשונה, והממוצע נקבע בסביבות 75; ה-CO2 נשאר על אפס. וייט, שלבש את חליפת ה-EVA, התלונן על חום מתמיד ועל שפתיים יבשות, ומגני הפנים נשרטו קשות. הבעיה המרכזית הייתה שסתום הפריקה של מערכת החמצן הקריוגנית, שכוון גבוה מדי, כך שהצוות נדרש לפרוק שוב ושוב. מקדיוויט קבע שלא יפרקו בלי חליפה סגורה, כי אם השסתום ייתקע פתוח "אהיה אדם מת", ולכן התלבשו מחדש כל ארבע שעות. וייט אמר שהוא "חושד מאוד ב-McDonnell" ודרש לדעת אם הלחצים הונמכו במכוון. צינור המים נראה "מגומי רקוב", ובפעם הראשונה לא יצאו ממנו מים ("זו תהיה הטיסה בת ארבעת הימים הקצרה בהיסטוריה"). לפני השיגור נשאבו בטעות 32 ליברות מים אל מיכל הליתיום הידרוקסיד בגלל מתגים במצב שגוי. ספוג בדפנות, שטופל נגד אש, הפיץ אדי אמוניה וריח "בלתי נסלח".

תקשורת ומערכת חשמל (8.5-8.6). התקשורת ב-UHF הייתה "גרועה" בשמונה או תשע ההקפות הראשונות, ומקדיוויט חשש שיצטרכו לנחות, עד שהמעבר לאנטנת הכניסה פתר זאת; היא שימשה כ-95 אחוז מהטיסה. רשם הקול ספג ביקורת חריפה: אי אפשר להקליט בזמן שידור ב-UHF, ולכן השיגור וה-EVA לא הוקלטו. בתחנת Guaymas ניתנה הוראה שגויה שגרמה למחיקת "נתונים קריטיים". בחללית לא הייתה דרך לעקוב אחרי יתרת החשמל, והצוות כיבה מערכות רבות במכוון; לפי הקרקע הם סיימו 160 אמפר-שעה מעל הכרית של 200.

המחשב (8.7). אחרי ההפרדה עבר מקדיוויט למצב Catch-Up כדי לרדוף אחרי שלב הטיל, ולדבריו "תמרוני המסלול היו בעיקר מרדף אחרי הבוסטר". מעל ארצות הברית, ליד פלורידה, נאמר לו לכבות את המחשב, אך נורית COMP נשארה דולקת. מעל טננריב (Tananarive) קיבל הנחיה להחזיר את המתג ל-ON ולנתק את מתח ה-AC, ומעל קרנרבון (Carnarvon) ניסה להפעילו שוב והמחשב היה "מת". "זה סיפור חייו של המחשב", סיכם.

תא הצוות והביו-רפואה (8.8-8.9). מקדיוויט מתח ביקורת חריפה על מדי לחץ הדלק והמחמצן של טיל ה-Titan: הסימונים שמתחת לזכוכית היו שגויים, ובמקום לתקנם הודבקו עליהם מדבקות נייר עם פרלקסה "איומה", "תיקון בגרושים" לרכב של כ-25 מיליון דולר, ודרש לתקן לפני GT-5. נורות העזר הצדדיות היו "כמו להשתמש בגפרור". לא הייתה דרך למדוד כמה מים נותרו, ושניהם נמנעו משתייה כדי שיספיקו לארבעה ימים. שעון ה-Accutron של 24 שעות איבד ארבע עד חמש שניות ביום, ושעון היד מסוג Omega של מקדיוויט לא איבד שנייה. הם התווכחו ארוכות על שימוש בשתי מערכות זמן, GMT וזמן שחלף מהשיגור, ואמרו ששחזור הנתונים "יהיה בלגן נוראי". כרטיסי רשימות התיוג הגיעו רק בערב שלפני השיגור, ודיק בנסון (Dick Benson) ומרטין מילר (Martin Miller) עוד תיקנו אותם כשמקדיוויט הלך לישון. הכיס "בסגנון פולקסווגן" על הפדסטל המרכזי היה הפריט השימושי ביותר, ונייר הטואלט השעווני הושווה ל"גב קטלוג סירס". המזון זכה לשבחים, ובמיוחד הבייקון המעושן, אך שקיות משקה התפוזים דלפו. מקדיוויט מעריך שלא ישן יותר משש שעות שינה טובה ב-100 השעות ולא יותר משעתיים ברצף, בגלל רדיו באוזניות, ירי מדחפים, חום ואדי אמוניה, והציע ארבעה פרקי שינה של שש שעות.

פרק 9.0 - בדיקות מבצעיות

הפרק כולל את ניסוי D-6 לזיהוי ציוני דרך עבור Apollo (המפורט בפרק התצפיות להלן), התמצאות בציר הסבסוב, בדיקת כשל של מדחף, בדיקות חיישן האופק, בדיקת HF, ניווט מסלולי, לחות יחסית ואור זודיאקלי. בהתמצאות בסבסוב, שנערכה בלילה בלבד, חזר מקדיוויט לגישת הבלימה תוך 2 דקות ו-20 שניות, עם סטייה של 18 מעלות בסבסוב. בדיקת כשל המדחף הייתה "זהה לסימולטור". במצב Horizon Scan, שהופעל ב-16:03 GMT, איבד החיישן פעם אחת את הנעילה בשקיעה והחללית ביצעה סיבוב מלא של 360 מעלות בעלרוד בלי התערבות. בבדיקת ה-HF הייתה קליטה מעטה בלילה וכמעט אפסית ביום. בבדיקת הלחות נמצאו לחות וטמפרטורה נמוכות מהצפוי. בבדיקת הניווט המסלולי תיאר וייט שיטה פשוטה: לכוון את החללית ישר כלפי מטה, לזהות נקודה על הקרקע ולסמן אותה במפה, כמעט בדיוק של עדכון מהקרקע.

פרק 10.0 - תצפיות חזותיות

הפרק עצמו מחולק לספירה לאחור, טיסה ממונעת, טיסה מסלולית (גאוגרפיה, תצפיות שמימיות, עננים, אופקים, מנועי בקרת גובה, היפרדות המתאם והצתת רקטות הבלימה) וכניסה חוזרת ונחיתה. תצפיות חיצוניות מופיעות גם בפרקים אחרים, והן מרוכזות כאן לפי נושא.

לפני השיגור ובעלייה. התצפית היחידה של מקדיוויט בספירה לאחור הייתה "המון צרעות" שזחלו על החלונות. בהיפרדות השלב הראשון לא ראו את "יריעת הלהבה הגדולה" שתיארו ג'ון יאנג (John Young) וגאס מצוות GT-3. בהיפרדות החללית ראו "חתיכות לבנות" רבות עפות לידם, לדעת וייט שברים מהמתאם, ובזמן ה-EVA ראה שאריות מאותו חומר לבן תלויות בקצה המתאם. הוא ראה גם את כיסוי סורק האופק ניתק ומתעופף.

התופעה הלילית. מקדיוויט תיאר תופעה שראה פעמיים בחושך, "אני חושב שליד אוסטרליה בכל פעם, אבל אני לא בטוח", והפנה להקלטה הקולית לקביעת המקום. היו אלה "קווי אור מקבילים" שעלו מכדור הארץ לעברם, "נראה קצת כמו וילון", "דומה מאוד לזוהר הקוטב, רק שהיה מתחתינו ועלה לעברנו". התופעה הראשונה הייתה בהירה בהרבה מהשנייה ו"מתפתלת", עם חמישה או שישה עיקולים לפחות, והיא נעה "כמו האורות בשלטי ניאון". לדבריו היא לא הייתה בשכבת זוהר השמיים (airglow) אלא קרובה בהרבה, בערך באמצע הדרך בינם לבין האופק, נראתה כעולה מתוך העננים והגיעה לגובה של כמחצית מגובהם, "50 או 60 מייל". וייט אישר שראה אותה גם הוא ("אז לא ראית דברים"), אך כשנדדה לצד שלו היא נראתה לו קרובה יותר לאופק ובתוך שכבת זוהר השמיים. מקדיוויט צילם אותה; וייט סבר שהגדרת המצלמה בפעם הראשונה הייתה 1/250 ב-f11 (קריאה לא ודאית) ושאינה מתאימה.

"גחליליות", מטאורים ואור. סביב החללית נראו כל הזמן חלקיקים מחזירי אור, בולטים במיוחד בזריחה ובשקיעה על רקע שחור, "בהירים כמו כוכבים". וייט סיפר שפעם קרא בקול שהשמיים "מלאים כוכבים", ומקדיוויט השיב שהם בכלל מכוונים לכדור הארץ, כלומר אלה היו חלקיקים מהמדחפים. שחרור שתן בשקיעה יצר "מיליוני" חלקיקים כאלה, והם צולמו. וייט ראה פעמיים, דקות לפני הזריחה, "פיר קטן של אור לבן". שניהם ראו מטאורים רבים שנשרפו הרבה מתחת לגובהם, בשליש עד מחצית ממנו. הם לא ראו את הזוהר הנגדי (gegenschein) ולא את פרץ האור הזודיאקלי בשקיעה. בלילה תיאר מקדיוויט שלושה "אופקים": קצה כדור הארץ, ראש רצועה עמומה וראש רצועה בהירה וצרה יותר. הבזקי מנועי בקרת הגובה נראו "כמו ברק קטן". את בדיקת האור הזודיאקלי (9.9) ערך וייט ביום הרביעי ב-22:42 Z, בצילום במצלמת Contarex עם תריס פתוח בזמן ירי המדחפים, כדי לבדוק אם הם יפריעו לצילום בטיסות הבאות; צולמו ארבע תמונות.

שלושה לוויינים. בפרק הניסויים, בסעיף 11.10 "שונות", אמר מקדיוויט: "בתצפיות החיצוניות צפיתי בשלושה לוויינים, אבל אני חושב שהם כוסו בפירוט קודם", ולכן לא פירט אותם שוב. בתמליל הזה אין תיאור מפורט של עצם בודד שנצפה.

כוכבים. ביום לא נראו כוכבים כשאור שמש נפל על החלון, על חרטום החללית או על האופק, ולדבריהם הסיבה היא ציפוי החלון והחרטום המבריק ולא האטמוספרה. כ"כיול" שימשה קבוצת Corona Australis, שכוכביה ברובם בבהירות 5, והם ראו כוכבים עד בהירות 7. שניהם הסכימו שבמסלול לא ראו יותר כוכבים מאשר בטיסת מטוס בגובה 40,000-45,000 רגל בלילה חשוך. לפי וייט, מאדים, ליד קבוצת אריה, לא נראה כתום אלא בצבע דומה לנוגה.

כדור הארץ. בניסוי D-6 לא היו עדשת Questar ולא תושבת פריסקופ, ואמצעי הכיוון היחיד היה הכוונת בחלון השמאלי. וייט תיאר את מפגש הנילוס הכחול והלבן כציון הדרך הקל ביותר. מטרות נוספות היו אגדיר שבמרוקו, Wheelus (שבו שירת בעבר, והיה מכוסה עננים), אלכסנדריה, דהראן, יומה, קהיר ("ניסוי המעקב הטוב ביותר") ובצרה; מתוך 243 מטרות מקוריות נותרו 19. את נמל התעופה של אל פאסו החמיצו, אף ששניהם טסו אליו "לא פחות ממאה פעמים". בריצה שבה כוונה המטרה לתל אביב עקב וייט אחרי יפו, שלדבריו "היא 10 או 20 מייל צפונית לתל אביב", וראה בה שדה תעופה עגול. הצוות ראה שובלי ספינות, כבישים, ערים, אזור תעשייה עם מה שנראה כמכלי נפט, תעלות ובהן תעלת סואץ ומסלולי המראה, אך לא ספינות, מכוניות או מטוסים בודדים; מקדיוויט הסביר שקווים ארוכים בולטים יותר מצורות מרובעות. וייט העריך שבניגודיות מתאימה אפשר להבחין בפרטים של 50 רגל ומטה, תיאר את אורות הערים באוסטרליה ותמונה של הכף שבה אפשר לספור כני שיגור, ואמר שזה הדבר ש"רצה לספר לכולם" ולא יכול היה במסיבת העיתונאים. הוא הציע להרכיב בזמן EVA טלסקופ או מצלמה גדולה מחוץ לחללית, עם עינית בפנים.

היפרדות, בלימה וכניסה חוזרת. בהיפרדות המתאם ראה וייט עצם "עם שני דברים עגולים", שלפי תדריך של ג'ון יאנג נראה כמו "שתי חבילות משאבה". אחרי הבלימה ראו את מתאם רקטות הבלימה צף לידם, עם אנטנת השוט, ארבע הרקטות וקורות הרוחב; כשהתרחק כמה מאות רגל החל הקצה הקדמי שלו לזהור, להישחק, ולבסוף הפך ל"כדור אש". מעטה היינון סביב החללית עבר מוורוד לכתום ולכתום-אדמדם עם "לשונות ירוקות", "כמו צעיף משי", בלי להבה גדולה. בכניסה ראו את חוף המפרץ ואת פלורידה. על מצנח הבלימה התנדנדה החללית כפלוס-מינוס 40 מעלות, והמצנח הראשי נפתח תקין. אחרי הנחיתה ראו אדים ממנועי ה-RCS, את צבע הסימון במים ואת המצנח, והחלונות התערפלו.

פרקים 11.0-14.0 - ניסויים, תכנון, בקרה ואימונים

ניסויים. ניסוי MSC-10, צילום אופק בשני צבעים, התנגש בבדיקות סורק האופק, "הדוגמה הראשונה לתכנון טיסה גרוע", וצולמו בו כתשע סדרות. בצילומי פני השטח ומזג האוויר (S-5 ו-S-6) מגזין אחד של מצלמת Hasselblad התקשה בגלגול. בניסוי D-9, ניווט בסקסטנט, הנורה בצג הזווית נשרפה כמעט מיד, החלק של חיל האוויר ביום לא היה בר-ביצוע, ולחלק של Apollo נמדדו כ-30 מדידות על זוג כוכבים בקבוצת עקרב ועוד כ-20 על זוג רחוק יותר, ש-Antares ביניהם. בניסויי MSC-2 ו-MSC-3 בוצעו שני מעברים דרך החריגה המגנטית של דרום האוקיינוס האטלנטי. וייט דיווח על ירידה בחשק לפעילות גופנית מאומצת וחזר והדגיש שרשם הקול הוא הציוד החשוב ביותר בחללית.

תכנון ובקרה. תוכנית המשימה ותוכנית הטיסה שונו "שלוש או ארבע פעמים, באופן דרסטי" בחודשיים וחצי שלפני הטיסה, כולל שינוי אזימוט השיגור מ-90 ל-72 מעלות. נמתחה ביקורת חריפה על FCSD בניסוי D-6, שלא הכין תיקיות לרכישת מטרות אלא סיפק "ערימה בעובי רגל" של מפות WAC, ואת המפות הכינו לבסוף אנשי משרד ההגנה. בקרת המשימה זכתה לשבחים, אך וייט ביקש מעקב טוב יותר אחר צריכת החשמל ושעון זמן-שחלף ייעודי.

אימונים. הסימולטור בקייפ ספג ביקורת (ארבע כניסות חוזרות בלבד לווייט לפני הטיסה, היעדר ארגזי מזון), ושבחים ניתנו לסימולציית LTV, לפלנטריום Morehead, לטיסות אפס כבידה, לאימוני מצנחים במים ולפגישות ב-McDonnell. התמליל נגמר כשווייט אומר שהם "הסיקו מסקנות כל היום" ואין טעם לסכם את כולן.

פרטים בולטים

• מקדיוויט ראה פעמיים בחושך, כנראה ליד אוסטרליה, "קווי אור מקבילים" שעלו מכדור הארץ "כמו וילון", בגובה מוערך של "50 או 60 מייל", ווייט אישר שראה אותם גם הוא.
• מקדיוויט ציין שצפה בשלושה לוויינים, אך לא פירט, בטענה שהם כוסו קודם לכן בתחקיר.
• חלקיקים מחזירי אור סביב החללית, "בהירים כמו כוכבים", זוהו כחלקיקים מהמדחפים, ושחרור שתן בשקיעה יצר "מיליוני" חלקיקים כאלה.
• מתאם רקטות הבלימה שנפרד מהחללית נצפה כשהוא זוהר ונשחק עד שהפך ל"כדור אש" כמה מאות רגל מהם.
• המחשב שעל הסיפון כובה לבקשת הקרקע, ולאחר ניסיון הפעלה מחדש מעל קרנרבון היה "מת" לשארית הטיסה.
• מקדיוויט התעקש לפרוק את החמצן רק בחליפה סגורה, כי אם השסתום ייתקע פתוח "אהיה אדם מת", ולכן התלבשו מחדש כל ארבע שעות.
• מתוך 243 מטרות מקוריות לניסוי זיהוי ציוני הדרך D-6 נותרו 19, ובהן אלכסנדריה, קהיר ותל אביב.
• רשם הקול לא הקליט בזמן שידור ב-UHF, ולכן השיגור וה-EVA לא הוקלטו כלל.

מה לא נמצא במסמך

• אין השחרות בתמליל. הסריקה רועשת מאוד: תוכן העניינים כמעט אינו קריא ותת-הסעיפים של פרק 10.0 בו אינם קריאים, שמות הדוברים משובשים לעתים, ומספר הסמכות בחותמת הסרת הסיווג (NW 91526) הוא קריאה לא ודאית.
• מספור העמודים משובש במקומות רבים, עמודים 149-150 נסרקו פעמיים ועמוד 143 חסר. גם מספור הסעיפים בפרק 12.0 משובש, ובדיקת כשל המדחף מופיעה תחת "9.43".
• בתיאור הרשמי באתר war.gov נכתב שפרק התצפיות החזותיות נמצא בעמודים 196-224; לפי מספור התמליל הוא נמשך מאחרי עמוד 188 עד עמוד 216, וייתכן שהמספור הרשמי מתייחס לעמודי קובץ ה-PDF.
• תיאור שלושת הלוויינים מופנה ל"מוקדם יותר בתחקיר", אך אינו מופיע בתמליל הזה. גם מיקום התופעה הלילית לא נקבע, ומקדיוויט עצמו מפנה להקלטה הקולית.
• סתירות פנימיות שנותרו פתוחות: הפריקה הפסיקה "ב-92 שעות" ובהמשך "פעלה 88 שעות"; 190 מול 160 אמפר-שעה מעל הכרית (קריאה לא ודאית); הכרטיסים הגיעו בשש או בשמונה בערב; מספר סדרות הצילום ב-MSC-10 שונה בין שמונה, תשע וחצי ועשר וחצי; טמפרטורת התא תוארה פעם כ-82-83 מעלות ופעם כממוצע של 75.
• אורך עדשת מצלמת ה-16 מ"מ נקרא פעם 5 ופעם 75 מ"מ, ושמות כמו Wheelus, אגדיר ודהראן משובשים בסריקה (קריאות לא ודאיות). הקביעה שיפו צפונית לתל אביב היא כלשון הדובר.
• "גאס" ו"צ'אק" מוזכרים בשמם הפרטי בלבד.

מונחים

• GT-4: כינוי הטיסה Gemini 4 (Gemini-Titan 4).
• EVA: פעילות מחוץ לחללית, "הליכה בחלל".
• OAMS: מערכת התמרון והגישה במסלול. RCS: מערכת בקרת הכניסה לאטמוספרה.
• IVI: מחוון שינויי המהירות (Incremental Velocity Indicator). SECO ו-BECO: כיבוי מנוע השלב השני ומנועי השלב הראשון.
• FCSD: אגף תמיכת צוותי הטיסה, שהכין את התמליל.
• D-6, D-9, MSC-10, S-5, S-6, M-3, M-4: ניסויים שתוכננו לטיסה, ובהם זיהוי ציוני דרך, ניווט בסקסטנט, צילום אופק ופני שטח ובדיקות רפואיות.
• Airglow: זוהר השמיים, שכבת אור חלשה באטמוספרה העליונה הנראית מהמסלול בלילה.